אור ברסלב
נחלת ברוך סימן יח › ענף א

נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי

סימן יח · ענף א

סימן יח

תשובה. הנה הרמ"א ביור"ד (סי' ס סעי' א) כתב בהמה שנתפטמה בדברים אסורים מותרת אבל אם לא נתפטמה כל ימיה רק בדברים אסורים אסורה עכ"ל וטעמא דהרמ"א משום דתנן תמורה (ל ע"ב) ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב ע"ג מזבח ובגמרא שם (לא ע"א) פרכינן אלא מעתה האכילה כרשיני עכו"ם ה"נ דאסירא אלא תני ר"ח טרוטאה קמי ר' יוחנן כגון שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליו מעל"ע עכ"ל הגמרא וכתבו שם בתוס' ד"ה שינקה ז"ל וה"ה בכרשיני עכו"ם אם אכלה כל ימיה שעיקר גדילתה מהן שהיא אסורה ולפום רהיטא אפילו להדיוט עכ"ל התוס' וסובר הרמ"א דמש"כ בתוס' ולפום רהיטא אפילו להדיוט דזה קאי על הני תרתי או כשאכלה כל ימיה כרשיני עכו"ם או בכשרה שינקה מן הטרפה דכשהניקה חלב רותח משחרית לשחרית שיכולה לעמוד על אכילה זו דאסורה אפילו להדיוט ומה"ט אוסר הרמ"א כשנתגדלה כל ימיה אפילו רק באיסורי אכילה גרידא אבל הש"ך שם (סק"ה) כתב דכונת התוס' שכתבו ולפום רהיטא אפילו להדיוט דזה קאי רק כשנתגדלה בכרשיני עכו"ם דהוה איסורי הנאה אבל בהא דתנן במשנתנו ר"ח בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב ע"ג המזבח זה הוא להקרבה גרידא אבל להדיוט אפילו כשנתגדלה כל ימיה באיסורי אכילה מותרת והש"ך הביא ראי' לדבריו מהא דתנן תרומות (פ"ט מ"ד) דגידולי טבל חולין ובתוס' ע"ז (מט ע"א) ד"ה שאם נטע כתבו דאפילו למ"ד דגידולי איסורי הנאה אסורין מכל מקום גידולי איסורי אכילה מותרין לפי שאינו אוכל האיסור עצמו וכתב הש"ך דה"ה הכא דאע"ג דכשנתגדלה כל ימיה באיסורי הנאה אסורה מכל מקום כשנתגדלה מאיסורי אכילה מותרת מה"ט גופי' דהא מכל מקום אינו אוכל האיסור עצמו:

והנה אע"ג שכבר העירותי לעיל דאיכא לעיינא טובא על מש"כ בתוס' ע"ז (שם) דמשו"ה גידולי איסורי אכילה מותרין לכו"ע משום שאינו אוכל האיסור עצמו דמ"מ הול"ל שהן אסורין לפי שבאו מגרמא דאיסורא אכילה דכמו דדבר שבא מגרמא דאיסורי הנאה אסור בהנאה ה"נ דבר שבא מגרמא דאיסורי אכילה אסור באכילה דהא בולד טרפה דפליגי תנאי חולין (נח ע"א) אי מותר משום זוז"ג ולד"ה היכי דלא הוה זוז"ג כגון שהאב והאם היו טרפות דהולד אסור ואע"ג שאינו אוכל האיסור עצמו אלא משום שבא מגרמא דאיסורא ה"נ גידולי איסורי אכילה הול"ל דאסור לד"ה והבאתי שם מכמה דוכתי דבדבר שבא מגרמא דאיסורא אכילה אסור מ"מ הא לפי מה שבררנו מה שנלע"ד בטעמא דמלתא דגידולי איסורי אכילה מותרין מוכח עוד יותר דבהמה שנתגדלה כל ימיה באיסורי אכילה מותרת:

דהנה בררנו שם דלענ"ד הא דגידולי איסורי אכילה מותרין לכו"ע זה הוא לפי דמיירי בגידולין מדבר שזרעו כלה ובשעה שכלה הזרע ונעשה עפר פקע איסורו ממנו דכל איסורי אכילה כשנפסלו מאכילת כלב פקע איסורן לד"ה כדאמרינן ע"ז (סח) א"כ כשתצמח אח"כ הא הגידולין נתהוו מדבר המותר דכבר פקע איסורן וזה דמי ממש להא דאמרינן תמורה (לא ע"א) דאפרוח שנולד מביצה טרפה מותר מה"ט גופי' משום דאימתי קגביל לכי מסרחא וכי אסרתא פקע איסורן ומדהתירא קגביל ה"נ ה"ט ממש איכא בגידולין מאיסורי אכילה בדבר שזרעו כלה אבל באיסורי הנאה הא אפילו עפרן אסור ואפילו כשכלה הזרע לא פקע איסורן וכבר בררנו לעיל דאפילו הנשרפין דאפרן מותר זה הוא כשנשרפו אבל כשנרקבו עפרן אסור ומה"ט א"ש טובא הא דבגידולים מדבר שאין זרעו כלה כמו בצל בזה ליכא שום נ"מ בין גידולי איסורי אכילה לגידולי איסורי הנאה כמבואר בסוגיא דנדרים (נז ע"ב) דכיון דהתם ליכא ה"ט שכתבנו משו"ה כמו דאמרינן באיסורי הנאה דכל מה שניתוסף בבצל אסור בהנאה ה"נ הול"ל כה"ג באיסורי אכילה שאסור באכילה והנה לפי ה"ט יבורר עוד יותר דבהמה שנתגדלה כל ימיה באיסור אכילה גרידא שמותרת דהתם איכא נמי ה"ט גופי' דאימת מתגדלת הבהמה ממה שהיא אוכלת לאחר שנעשה פרש ופקע איסורן ומהתירא מתגדלת:

אמנם לפ"ז איכא לעיוני גם בהא דתנן תמורה (ל ע"ב) ר"ת בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב ע"ג המזבח דלדברינו ינקה מן הטרפה לא גרע מאפרוח מביצה טרפה דבהני תרתי איכא תד טעמא כמש"כ מעתה קשה הא אפרוח מביצה טרפה כשר להקרבה כדאמרינן שם (לא ע"א) הכל מודים באפרוח מביצה טרפה דמותרת וזה קאי על הא דפליגי התם ר"א ור' יהושע בולד טרפה אם הוא כשר להקרבה דמודים דאפרוח מביצה טרפה כשר להקרבה וכן תניא בהדיא בתוספתא תמורה (פ"ד) דמודים באפרוח מביצה טרפה שמותר להקרבה ע"ג המזבח וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מה' איסורי מזבח) א"כ מ"ט כשרה שינקה מן הטרפה לא יקרב ומסתבר טובא דבאמת דחה הרמב"ם מה"ט להאי דינא דר"ח בן אנטיגנוס מהלכה דכיון דהלכה כר"א ור"י דאפרוח מביצה טרפה כשר להקרבה ה"נ ודאי דכשרה שינקה מן הטרפה כשר להקרבה מעתה ליכא נ"מ אי נימא דלר"ח בן אנטיגנוס היא אסורה ג"כ להדיוט כהרמ"א או שאינה אסורה רק להקרבה כהש"ך דלדברינו כשרה ג"כ להקרבה והנה כ"ז כשנתגדלה באיסורי אכילה גרידא אבל נתגדלה באיסורי הנאה התם גם לאחר שנעשה מהאוכל פרש לא פקע איסורן כמש"כ א"כ לכאורה איכא למימר דמאיסורא היא מתגדלת ואסורה דהא ודאי דאפרוח מביצת עכו"ם אסורה כמש"כ לעיל וזה הוא לכאורה כהש"ך דכשנתגדלה מאיסורי אכילה מותרת וכשנתגדלה מאיסורי הנאה אסורה אמנם גם בנתגדלה מאיסורי הנאה מסתבר דמותרת כמו שיתבאר בענף ב':

תוכן העניינים

נחלת ברוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה