אור ברסלב
נחלת ברוך סימן יד › ענף ה

נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי

סימן יד · ענף ה

ענף ד

ואפשר להביא ראיות דהתנור לא הוה גורם דאפיה חדא דבע"ז (מ"ט ע"ב) עבדינן צריכותא להא דתנן במשנתנו שם אפה פת בעצי עכו"ם ובגד שנארג בכרכר עכו"ם ואי נימא דגבי פת איכא זוז"ג כמש"כ הש"ך אלא דהוה כניכר האיסור ובכרכר הא ליכא אלא חד גורם כמש"כ בש"ך בנקודת הכסף ביור"ד (סי' קמב) וכבר הארכנו בסי' הקדום דבכרכר ליכא אלא חד גורם א"כ ל"ל כלל לעשות צריכותא כיון דלא דמי להדדי בטעמי אבל לדברינו דהתנור לא הוה גורם דאפיה ובתרוויהו חד טעמא שהיתר נשתבח מגורם אחד דאיסורא א"ש טובא:

עוד ראי' מהא דמקבע"ל פסחים (עה ע"א) בתנור שהסיקו בעצי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת מהו והקשה באור חדש הא גם אי נימא דהחום גרידא נמי אסור מכל מקום הא איכא זה וזה גורם תנור דהתירא וחום דאיסורא ופילפל שם בזה הרבה אבל לכל הני רבוותא דהתנור לא הוה גורם דאפיה אלא גורם דהנאה א"ש והנה גם להש"ך דסובר דאמרינן נמי דיש שבח חום בפת ג"כ א"ש:

עוד ראיה מהא דתנן ערלה (פ"ג מ"ד) תבשיל שנתבשל בקליפי ערלה ידלק וכו' והרמב"ם ה' מאכלות אסורות (פט"ז הכ"ג) פסק הכי ובכ"מ שם הקשה מאי טעמא לא שרינן הכא משום זה וזה גורם דהא הקדרה הוה גורם דהתירא ולא הזכיר הכ"מ שזו היא משנה מפורשת ובט"ז ביור"ד (סי' קמב סק"ד) תי' דמיירי שהאבוקה כנגדו ויש שבח עצים בתבשיל ומשו"ה תו לא מהני זה וזה גורם כמש"כ הר"ן האי סברא ביש שבח עצים בפת. אמנם המג"א באו"ח (סי' תמה סק"ה) תי' דאע"ג דבתנור ופת חשבינן לתנור לגורם דהתירא מכל מקום לא חשבינן לקדרה לגורם דהתירא ובאמת לפמש"כ הר"ן בע"ז (מט ע"א) דיש שבח עצים בפת שמענו אבל שבח עצים בתבשיל לא שמענו א"כ נסתר תי' הט"ז ובהכרח צריך לומר כהמג"א אמנם בשו"ת אבני מילואים (סי' ז) תמה על המג"א הא בהדיא אמרינן פסחים (כז ע"א) כי פליגי בתנור וקדרה למ"ד זה וזה גורם אסור אסור אלמא דהקדרה הוה גורם דבישול והוא ז"ל תי' משום דקדרה ועצים הוה זה וזה גורם ע"י פעולות חלוקות משו"ה לא מהני וכבר בררנו לעיל זה וזה גורם מפעולות חלוקות נמי מהני אך לדברינו א"ש טובא דמה דאמרינן פסחים שם דתנור וקדרה הוה זה וזה גורם היינו דהתנור והקדרה גורמים הנאה לאדם ולענין איסור לכתחילה להשתמש בהם אמרינן בגמרא כן אבל לאחר שנאפה הפת בתנור ונתבשל התבשיל בקדרה אמרינן דהתנור לא הוה אלא תשמיש ובדיעבד תשמיש גרידא לא מעלה ולא מוריד והשבח נעשה רק ע"י קליפי ערלה גרידא משו"ה אסור. והנה לדברינו מיירי ג"כ שהאבוקה כנגדו מטעמא אחרינא דאי לא"ה החום של קליפי ערלה גרידא שאינו קשור באבוקה הוה כגחלת של ערלה דעפרן מותר. ושייך נמי בהני תרתי הא מלתא דיש שבח עצים בפת ויש שבח עצים בתבשיל כיון דלדברינו אין הכונה בזה דהוה כניכר האיסור אלא דהכונה דע"י עצי איסור נעשה שבח בפת ומשו"ה נאסר אם כן פשוט דשייך נמי הא מלתא בתבשיל שנתבשל בעצי איסור וגם הרמב"ם שם כתב בהני תרתי דיש שבח עצים בפת ובתבשיל:

עוד יש ראי' דהא להר"ן שמפרש הא מלתא דיש שבח עצים בפת דהיינו דהוה כניכר האיסור ומשו"ה לא מהני בי' זה וזה גורם דהתנור והעצים הוי שני גורמים לאפיה אם כן מנ"ל להגמרא דחכמים דפליגי על רבי סוברים דחום האבוקה גרידא בלי תנור דהתירא גם כן מותר כמו דפרכינן פסחים (שם) לרבנן עצים דאיסורא היכי מ"ל הא להר"ן הי' א"ל דלרבנן גם כן חום אבוקה גרידא אסור אלא דאינהו פליגי בהאי סברא גרידא דסברי דשבח עצים בפת לא הוה כניכר האיסור ולא פליגי אלא בפת שאפה בתנור ישן דאיכא זה וזה גורם ולהר"ן ודאי צריך לומר דכיון דסתמא תניא אפה בו את הפת רבי אוסר וחכמים מתירים משו"ה מסתבר דכמו דרבי דאוסר קאי בין בתנור חדש בין בתנור ישן ה"נ חכמים דמתירין מתירין אפילו בתנור חדש דליכא זה וזה גורם וזה לא מסתבר אבל לדברינו א"ש דבין בתנור חדש בין בתנור ישן ליכא כלל זה וזה גורם והא מלתא דיש שבח עצים בפת הוא כפשוטו דמשום עצי איסור גרידא נשתבח הפת ולחכמים דמתירין ע"כ דהחום מותר משו"ה פרכינן לרבנן עצים דאיסורא היכי משכחת לה:

תוכן העניינים

נחלת ברוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה