מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה א · פרק י
נאוו. בשני תארים בשני אחים גרסי':
לך אל העם גרסינן:
ה"ג לפה לתורגמן כו':
עבדא. באות אמת כתב בשם נ"א שצ"ל עבודת כוכבים וי"ל עושה ובורא ובשמות רבה פ"ג ישנו למאמר זה ולא גרסי' ליה:
אלא וילך משה ואהרן. שאף משה הלך עמו לאספם ולא שלח לאהרן לבדו:
הקיש כו'. שלא הגביה את עצמו יותר מאהרן:
שעדיין כו'. כלומר שמשה היה שמח בגדולת אהרן ולא רצה לנהוג בו קלות ראש ואח"כ מצאתי באות אמת שבנוסחאות אחרות גרס בהדיא שעדיין משה היה שמח בגדולתו של אהרן:
ואת התומים גרסינן:
שהיו חורזים גרסינן ובילקוט גרסי' יורדין:
בלוניא. כחוט בלע"ז ובילקוט גר' כלוניא והוא לעז ממש:
סופרים. שלומדים מקרא ומשניות עם התינוקות:
שמייללון. לשון דבור הד"א מי ימלל ודוגמתו בויקרא רבה פ' כ' או הוא לשון יללה ומהומה על שהומין בדבור ומפלפלין יחד כשחוזרין תלמודן:
חורזים בדברי תורה גר' ועיין במדרש רות פסוק ליני הלילה:
ה"ג וכי עיקר נתינתן מהר סיני לא באש היו נתנין:
יושב ודורש ואש מלהטת סביבותיו גר':
חורז. מחבר ומסדר מדרש למדרש חבירו וכן פי' הערוך:
קדוחה. מעמיק ונוקב לעומקן של הדברים כזה שהוא נוקב במקדח:
בתוריהן. בזמניהם כדמפרש ואזיל:
למקדח גר'. וכן הביאו בעל עקידה בהקדמתו לעקידה:
ומדלגות. י"ל שמה שחסר זה גלה זה או ע"י גזירה שוה או בנין אב וכמדומה מן המדות כאלו הם קופצים ומדלגין מזו לזו ובא"א הגיה ומגודלות זו מזו:
פרנסים אתה מעמיד גרסי':
עד שאתה גר':
אתה צריך ציווי. כלומר וכי אתה צריך לצוני:
אתה מעמיד עליהם כו' גרסי' ור"ל כדלעיל: