מתנות כהונה על שיר השירים רבה· רבי יששכר בער
פרשה א · פרק ז
הגידה לי: רבונו ש"ע גרסי':
כל הדברים האלו. כלומר ענין ההוצאה ובש"ר פ' ב' ופ"ג לא גרס ליה:
יכולים להעשות ע"י גרסי':
ה"ג אנונס התקנת להם ועיין בשמות רבה:
אנונס. מזונות ומנו' כך פירוש בערוך ערך אנונא:
רכוכין. לחמניות רכוכין בשמן:
הכי גרסינן בס"י איכה תרעה בימות הגשמים איכה תרביץ בצהרים בימות החמה:
ובקעוהו. בקעו והרסו העדר:
הכי גרסינן ארץ מצרים וגו' וסיפיה דקרא הוא כאשר יעטה הרועה את בגדו:
כשאני הולך אצל חבריך. אברהם יצחק ויעקב וה"ג בילקוט בהדיא:
איכן פירושו כו'. היאך מפורשת שכך אמר משה כאן היה מפורש כן כמו כאן:
ה"ג שלא אעשה למה. פירושו הבל ותוהו ועיין בב"ר פ' ב':
ה"ג על עדריהן של א"ה וכדלקמן שהאומות נקראין חברים:
טעת מדת הדין כו'. ר"י בר סימון דרשו על מבלתי יכולת ה' וגו' ומאמר זה דרשתיו וחקרתיו ולא מצאתיו וצ"ל הקב"ה היה יודע טעות וחולשת מדת הדין שלא יוכל עמוד נגד ל"א מלכים לפיכך בקש עילה שישחטם במדבר וכן עשה ודרש כעוטיה לשון טעות וחולשה ועיין בילקוט פרשת שלח:
כד"א היחברך גו'. מביא ראיה על חביריך שפירושו א"ה:
שצרתן צרה. כלומר צרה באמת:
ויטו מאחריך. דרש כעוטיה לשון נטייה: