אור ברסלב
מתא דירושלים מסכת שקלים › מצרפין שקלים פרק ב

מתא דירושלים· רבי משה ליב ליטש-רוזנבוים

מסכת שקלים · מצרפין שקלים פרק ב

באחד באדר פרק א דשקלים

הלכה א

ע"ב דרכונות דינרין נ"ל דצ"ל דינרי עיי' בבלי ב"ב דף קס"ו ע"א:

דף ח' מכאן שחייב לשלש שקלו ג' פעמים בשנה, נראה לי דקשי' לי' הלא בשלישית השקל אינו די דמחצית השקל אמרה תורה, ולכך דריש ביה דרש לשלש שקלו, ר"א אמר מכאן לשלש סאין וכו' נראה דמפרשין שלישית השקל על המטבע, אלא דקאי על ענין המשולש שהיו נותנין בו המטבעות, ויש מזה ראי' נגד הרמב"ם דס"ל דהיו ב' מיני קופות דקופות הגדולות כל אחת מחזקת ט' סאין דהירושלמי לא חשיב להו, וחשיב מנין הסאות קודם דהוא המעות העיקר ופשוט:

לפי שחטאו במחצית היום, הקשה בש"ק א"כ שבט לוי יהיו פטורין דלא חטאו ונ"ל דעכ"פ הי' להם למחות דהמה היו רבים והיו להם לעלות בקשרי מלחמה לנגדם, ונ"ל דבאמת מזה הטעם אמר ר' לוי לפי שמכרו בכונה של רחל ובזה היה העיקר לוי וכ"ת לפי האי טעמא יפטור יוסף ובנימין י"ל דהמה מחטא העגל ותרווייהו טעמים צריכין:

הלכה ה

תני אין פודין שבוי בשבוי, עיי' בק"ע ויש לפרש עוד בזמן שגובין עבור שבוי א' לא יגבו עוד תיכף מפני שבוי אחר משום דהוי הכבדה על הציבור, אבל אין ביד הפרנסים למחות הממונים אם עושין כן דכיון שהם ממונים פעמים יכולים לעשות כן לעת צורך גדול:

מאי למיעבר קמי דארורא י"ל דשאל לי' מאי למיעבר קמי' כיון דאתה כועס עליו א"כ הו"ל כמו ארור דנדוי בו דהוי כמנודה לרב ומנודה לתלמיד, וצריך להרחי' ממנו ד' אמות והשיב לי' מאי את פליג ליה יקר עבור קמי' וסמוי עיני' ירצה בכעסו א"ל כן עבור לפניו וסמוי עיני לזה השיב א"כ שכ"כ אתה כועס עליו א"כ שפיר עביד שאינו עובר לפניך, א"נ י"ל ע"פ מה שיש גרסא קמא דארורא צלמא י"ל שהי' עומד צלם בדרך והי' לו מקום או לעבור אצל הצלם או לעבור קמא ר"א לפיכך שאל אם שרי לו לעבור קמא הצלם, ולהרחיק מר"א שהוא מנודה לרב ור"י לא רצה שיעבור קמא הצלם וא"ל עבור קמא כ"א וא"צ לחלוק כבוד כלל וזה עבור קמא וסמוי עיני' עיי' מ"ש בזה בסוף מ"ק הלכה ז' וישנו שם בקצת שנויים:

נ"ל הא דקרא לי' בבלאי משום דר' יוחנן אמר בקדושין דף פ"ט דגסות רוח ירד לבבל ובשביל שחשבו לגס רוח קרא ליה בבלאי, וי"ל דקפיד ר"י על דלא אמר הלכה בשמי' משום דר"י אמר דין גרמא דעשיראי ביר עיי' במס' ברכות דף ה' ע"ב דר' יוחנן היה מנחם לר"א דבכי א"ל מ"ט בכית אי משום בני דין גרמא דעשיראי ביר א"ל על האי שופרא דבלע בעפרא, ובארתי דבאמת על האי שופרי' דבלע בעפרא בניו הנחמדים שהיו לר' יוחנן בכו שאין לו בן למלאות מקומו ובכו תרווייהו על דלא הוי להו בנים, ולזה היה ר"י מתחילה מקפיד על ר"א שלא אמר הלכה בשמו בשביל שלא היה לו בנים:

תמהני אם לא הוי בהכ"נ זה ע"ז, נ"ל דדן אותן שהיו מפלפלין לקנטר ולהתגאות וכל המתגאה כאלו עע"ז, והיה זה ג"כ התנצלות מעל ר"א דאולי חושש בהיות דיודע שאין ר"י אוהבו יפלפל עמו לקנטר וש בזה עבירה ולזה אמר ר"י הכזה מחבריי שרשאי לפלפל כנגדו הלא הוא חייב במורא ואימה נגד רבו:

ור"י מאי כולי האי דקפיד דימר תורתו משמי' לזה משני דאף דוד ביקש כן שיהיו דבריו נאמרים משמי' לזה הביא הקרא דהתפלל אגורה באהלך עולמים וקאי שיאמרו הלכה משמי' משום דהלכה כמותו דכתי' וה' עמו לזה מסיים אחסה בסתר כנפיך סלה דזה טעם במה שהתפלל אגורה באהלך עולמי' משום שהוא בסתר כנפיו דאד' עמו והבן עיי' מ"ש בזה בהקדמה:

גם יש לפרש דבשעת החורבן שאין לנו מקדש נתמעטו כנפי החיות כדאית' במס' חגיגה ובזמן שקיים המקדש יעלה זכרונו ע"י הקרבנות שמקריבי' והוא היה המכין הכל למקדש, אמנם לאחר החרבן ביקש שיעלה זכרונו ע"י דבר הלכה שיאמרו בשמו לזה אמר אגורה באהלך עולמי' וזה שיאמרו דבר הלכה מפיו ובזה אחתה בסתר כנפיך אפי' בזמן שנתמעטו כנפי החיות סלה:

רב גידל האומר שמוע בשם אמרו יראה בעל שמוע כאלו עומד לנגדו, סי' שיראה כאלו זה שחדשו עומד לנגדו ובוודאי יראה לכוין הדבר שיהיה על צד היושר משום דהרי המחדשו יודע איך אמר הדבר אם הוא כן או לא:

רב אדם יקרא איש חסדו זה שאר כל אדם דאדם סובר שחבירו הוא איש חסדו אבל באמת אינו כן רק החסד שהוא עושה מצפה לאיזה תשלום גמול אבל איש אמונים מי ימצא דהיינו שיעשה דבר לאמיתו בלי שום תוחלת תשלום גמול זה אינו בנמצא רק א' מאלף, ומייתי הירושלמי זה ר' זעירא דהוא איש אמונים משום דאמר לית אנן צריכין חששין לשמעתי' דרב ששת פי' וכי אין אנן צריכין לחוש לתורתו של רב ששת שבל תשכח, דהוא גברא מפתחא פי' פתוח עניים פי' משום שהוא סגי נהור ובלשון ירושלמי נקרא פתוח עניים משום שאינו יכול לכתוב תורתו צריכין אנו לחוש עלי' לבלתי תשכח ומשו"ה חשב לי איש אמונים:

א"ל ר' זעירא לר"א חכים רבי לבר פתי' דאת אומרת שמעתי' משמי' א"ל ר"י אמרה משמי' פי' ירושלמי מביא עוד ראיה לאמונתו של ר"ז דשאל לר"א אם ראה לבר פתי' משום דאמר שמעתי' ממנו וע"כ משום דרצה לידע שם אמרו ולפיכך חקר אחר הדבר עד דאמר ר"י אמרי משמי' וזה הוא סימן על גודל אמונתו ואמתתו דרצה לידע שם אמרו, וכן מביא עוד ראיה ממה דאמר ר"ז לר"א חכים רבי לרב, פי' חכים הוא ראה, ומדאיירי הירושלמי מאיש אמונים שאינם נמצאים כ"א מעט, לזה מביא אבל לצנים איכא טובא ואין דור שאין בו לצנים כדורו של דוד:

והיה כי ימלאו ימיך א"ל הקב"ה ימים שלמים אני מונה לך י"ל משום דדוד מת בשבת והוא התפלל שימות בע"ש וטעמא בהיות דבשבת מזל מאדים ולא היה ניחא לי' שיקבל שלמה מלכותו ביום שבת שמזל מאדים, אבל בהיפך קמא קב"ה הי' ניחא טפי להודיע כי אע"פ שהתחילת מלכותו במזל מאדים אפ"ה הוא למעלה ממזל ושלמה מלך אפי' על עליונים, וזה הוא דאמר כי ימלאו ימיך ואין לחוש על שיקבל שלמה בנך מלכותו בשבת משום ושכבת עם אבותיך דכתיב בך שכיבה משום שתניח בן צדיק והוא יהיה למעלה ממזל כנ"ל:

תוכן העניינים

מתא דירושלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה