מתא דירושלים· רבי משה ליב ליטש-רוזנבוים
מסכת שבת · פרק כל הכלים
הלכה א
אף הפוגין עיין בק"ע עיין במשנה א' פ' ה' דמס' ב"ב ואת העוגין היינו הוגין שקורין אנקער:
מה דמר עיין בש"ק מה דתמה על הר"נ דהרי בירושלמי מייתי מעשה רב ולפענ"ד דס"ל לר"נ דלת"ק דאסור בד' וה' ס"ל דליכא סיעתא מהאי מעשה דרק סיוע מסייעי הוי ולא נשאו כנ"ל:
הלכה ג
כיצד היה יודע אם מלוכלך במשקהו וכו' פי' דקאי אהא בין כך ובין כך ניטל בשבת וקשה הא אינו ראוי' לבדוק כיון דאין לו בית קיבול לזה מתרץ דאפ"ה ראויה לבדוק בו דרואה אם מלוכלך דעכ"פ בלכלוך וראה לזה אמר דשמואל אמר להיות שולה ואם כן בלא"ה ניטל דעכ"פ שולה בו ותמיה על הק"ע דלא פי' כן:
קנה שהתקינו להיות פוקק בו וכו' עיין בבלי דף קכ"ו א"ל ר' ירמיה ולימא ותני' איזה נגר הנגרר ותמה העולם הבלא זה דאמאי הביא הגמרא האי והתני' איזה נגר הנגרר ונ"ל משום דודאי אי אמרינן בין קשור ובין שאינו קשור שפיר תני סתם בין כך ובין כך משא"כ אי נימא בין תלוי והוא שקשור לא הו"ל לומר סתם דאיכא למטעי לפיכך הביא הגמרא האי ותניא איזה נגר הנגרר דשפיר יכולני לטעות דער הנגרר של ת"ק היינו דוקא בשני ראשים אבל בראש א' אפילו במדינה שרי ואפ"ה ותני' איזה נגר הנגרר כל שקשור ותלוי דהיינו בראש א' ודוק. עיין בבלי עירובין דף מ"ד הא ר"א הא רבנן וקשה לי הא מסקינן בר"פ תולין היכא דאיכא צורך אוכל נפש אפילו ר"א מתיר וצ"ע:
נעשה כמפתח וקשה עכ"פ לא תי' הקושי' דעכ"פ בעי ר' קשור ונ"ל דקאי אקנה דנעשה כמפתח ודוק ומשום הכי לא בעי רשב"ג אפילו קשור:
הלכה ה
תמן תנינא זכוכית עיין מ"ש לעיל פ' ח' ה' ויו:
כאן בעבה וכו' וי"ל א"כ הו"ל לאפלוגי במתני' זכוכית כדי לגרור ראש הכרכר ואם היה עבה כדי לכסות בה פי הפך כמו דתני גבי קולמוס ואם היתה עבה כדי לבשל בה ביצה קלה וי"ל:
הלכה ו
משנה האבן שבקרויה מדלא נקיט הלשון האבן שבתוך הקרוי' מזה רמז התנא דאיירי באפוצה לה כדאמר בירושלמי שהיא אפוצה לה בחוזק וזה דייק לשון הירושלמי כיון שהיא אפוצה לה ולא אמר מתניתין איירי באפוצה לה אלא ע"כ דלשון המתני' דייק כן וכמ"ש ודוק:
תינוק עשו אותו כאוכלין פי' דהאבן הוא אצל תינוק כאוכלין וכמו שמטלטלין את הלוף מפני שהוא מאכל לעורבין כך הוא האבן אצל התינוק כי אם אין לו האבן יבכה ולזה עכ"פ מותר לטלטל התינוק והאבן בידו ואין זה כקושית התוס' כמו שהבין הש"ק:
הלכה ז
איזה נגר הנגרר עיין מ"ש לעיל בהלכה ג':
ויחידאי דתמן כסתמא דהכא וא"כ רבנן דהכא עכ"פ בעי קשור ועיין בתוספות יו"ט בעירובין דתמה דדברי הרב סותרים דכאן פי' בין כך ובין כך אע"פ שאינו קשור ושם פי' והנגרר במדינה הואיל וקשור ולזו תי' דשאני נגר דמחזי טפי כבונה ע"כ ולא משמע כן בירושלמי דאמר דיחידאי דתמן כסתמא דהכא גם מדבעי איך עבדין עובדא ומייתי מנגר דבית רבי דהוי קשור משמע דגם כאן בעי עכ"פ קשור. גם מדמקשה הירושלמי לעיל הלכה ג' אהא דאמר הלכה כרשב"ג מהא דאר"י משכני חלפיי והראני נגר של בית רבי דהוי קשור ומאי קושי' דלמא נגר שאני מפקק אמנם לפמ"ש לעיל נעשה כמפתח דמשני באמת זה התי' כמ"ש התוס' יו"ט ודוק:
נגריי דר"א הוי קשור בגמי אם ר"א הוא ר"א דמתניתין י"ל הואיל ומחמיר דצריך קשור ותלוי לזה סגי בגמי ודוק.