אור ברסלב
מתא דירושלים מסכת ראש השנה › הלכה ח

מתא דירושלים· רבי משה ליב ליטש-רוזנבוים

מסכת ראש השנה · הלכה ח

הלכה ז

רשב"ל בעי' קצירת עומר עיי מס' מגילה דף י"ב ועיי' במ"ש שם:

אם ללילה כבר הוא אמור עיי' בש"ק מה שדחק א"ע לישב דברי הרמב"ם בס' ז' מה' תמידין ה' וי"ו ודבריו דחוקים לומר דסמך אירושלמי נגד הבבלי ועיי' בש"ך ביו"ד שהניח ג"כ קושי' זו בצ"ע יע"ש שהאריך אמנם אנכי בחדושי ליו"ד כתבתי וז"ל הש"ך האריך לחתור פסק הרמ"א דמלו ביום תוך ח' יצא מגמרא דפ' ר"י דף ע"ב דקאמר אס"ד נקצר שלא כמצותו כשר אמאי דחה שבת וה"ה כאן אי בתוך ח' כשר אמאי דחה שבת ולפענ"ד נראה דאכתי בלא"ה נמי הלא אם מל לאחר זמן נמי כשר א"כ אמאי ידחה שבה הלא יכול להמתין עד מחר וע"כ צ"ל דעכ"פ דעשה דביום השמיני נדחה ומשו"ה דוחה שבת א"כ ה"ה אף דאם מל בתוך ח' כשר מ"מ עשה דביום השמיני לא קיים וא"כ שפיר דחה שבת משא"כ בקצירת עומר ליכא עשה ב"ע ודו"ק, וזה נראה לכאורה ברור, (ועוד יש מילין לומר דקצירת עומר נחשב רק למכשירי מצוה ועיי' במס' יומא דבעי ר"פ חישב בחתיות גחלים אי נימא מכשירי כמצוה ומשו"ה אי ס"ד דנקצר שלא כמצותו כשר' שפיר קאמר הגמרא אמאי דוחה את השבת משא"כ מצות מילה דהוי מצוה גופא, באמת אגמרא התם גופא צ"ע אמאי נחשב חתיות גחלים למכשירי הלא איהו גופא הוי מצוה וחתיות גחלים למחתה וקטורת א"א א' בלא חבירו ובקראי כתיבי אהדדא וכו' ועיי' ברמב"ם שם דפסק התם חשב בחתיות גחלים פוסל ואע"ג בגמרא הוי בעי דלא איפשטי' וכבר הרגישו הנושאי כלים שם ע"ש, ציינתי משום דיש לפקפק דגם מצוה שאפשר לעשות מע"ש אינו דוחה לכ"ע כדאמר במשנה דפסחי' כלל אמר ר"ע וכו'). וע"ד סתירת דברי הרמב"ם כבר הקשה ג"כ הלח"מ קושי' זו דלפענ"ד יש מקום לומר דמ"ש ואם קצרוהו ביום כשר היינו שהתחילו הקצירה בלילה וגמרו ביום דאזלינן בתר התחלה ואע"ג דנתערב בעומר הלז ומה שנקצר ביום י"ל דבטל ברוב והוי מין במינו יבש ביבש, ויש עוד לעיי' בזה א"נ יש לומר דמ"ש ואם קצרוהו ביום כשר היינו היכא שכבר נקרב וכל הפסולים שעלו וכו' ומתיר עומר הלז בדיעבד ודוחק, עכ"ל בחדושי ליו"ד. ולענין מ"ש בספר שלום ירושלים לדחות מירושלמי פה דברי הנ"ב מה"ק סי' כ"ח עיי' מ"ש לקמן בסוף מס' תענית ע"ש:

ע"ב ולא למפרע הוא קדוש עי' מ"ש במס' מגילה דף י"ב פירש אחר בענין ירושלמי הלז, ודע דראיתי בספר שלום ירושלים דהביא דברי הפ"י דרצה לומר דהא דמחללין את השבת לעדות החדש הוא דוקא לענין לאו דמחמר דמוקמינן קרא לדדמי ולפענ"ד צ"ע דא"כ ממנעו ולא ילכו דלא ידעו דלמא יצטרכו לחלל שבת לענין דבר מה והרי אפי' בסיף התקינו שיהי' להם אלפים לכל רוח משום תחילתן דממנעו מכ"ש דהי' להם לתקן מתחילה דמותרין לחלל למה שצריכין דלמא ממנעו אלא וודאי דבאמת מותרין לחלל שבת לכל מה שצריכן על הדרך כנ"ל:

סליק פרק ראשון, בעזר נוצר עמו כאישון

תוכן העניינים

מתא דירושלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה