אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › קעז

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · קעז

סימן קעו

שאלה ראובן ושמעון שותפים בחצר א' ובה שני בתים ואינם חלוקים ותבע אחד מהם לחבירו בשניהם דינא דגא"א בשכירות וא' אומר נחלוק בית כנגד בית:

תשובה הדבר פשוט דלזה שאומר נחלוק בית כנגד בית שומעין לו. וכמ"ש בסי' קע"א סי"ג וז"ל ושני דברים שתשמישן שוה הא ודאי שיכול לומר כל א' גא"א דהיינו שחולקין א' נגד חבירו וכו'. וכתב הסמ"ע אבל פשיטא דאינו יכול לומר גוד שניהן או איגוד שניהן דיאמר בא' סגי ואפי' בזה אחר זה נראה דאינו יכול לו' גא"א ואין להשני כח להסתפחו מנחלתו בגא"א וכו' עכ"ל. הרי מפורש דשני בתים דאין בהם כלל גא"א לא בב"א ולא בזה אחר זה. ונראה מדבריו ז"ל דכ"ש וק"ו בשני בתים מבוררים לכל אחד שלו שאינו יכול לומר כלל א' לחבירו גא"א וכמו שהארכתי במ"א וכן פסקו הרבנים מהריב"ע ומהריב"ץ ז"ל ושכ"כ מר"ן בס"ח על דברי הטור להדיא וכן קבענו הלל"מ לאפוקי מדעות אחרים שכתבו שהמנהג פשוט לעשות דינא דגא"א אפי' בבתים חלוקים וכתבנו המנהג הנז' הוא כנגד הפוסקים מ"מ הנחנו המנהג ההוא בשכירות שפשט המנהג שבשכי' יוכל לו' אחד לחבירו גא"א אפי' בתים חלוקים. ולזה נראה דאם תבע אחד לחבירו גא"א בשכי' נהי דבב"א לא יוכל לומר גא"א בזה אח"ז יכול לומר גא"א דבב"א יוכל להשיב בא' סגי לי כמ"ש הסמ"ע אבל בזה אח"ז שהטענה שכתב הסמ"ע היא משום דיכול לומר נחלוק בית כנגד בית יכול להשיב אפי' נחלוק בית כנגד בית אוכל לתבוע גא"א בשכי' לפי המנהג ולזה עושה גא"א בכל אחד וא' בפני עצמה בזה אח"ז ומעשה ועשו גא"א בשכי' בב"א בשניהן ובטלתי הגא"א:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה