משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קעו
שאלה ראובן ושמעון שותפים בבית א' ומשכן ראובן חלקו בית שמעון בסך ק' ובא שמעון לתבוע דינא דגא"א יכול או אינו יכול:
תשובה נראה דאין לו דינא דגא"א דכל עיקר דינא דגא"א משום שלא יוכלו להשתמש ביחד וכל א' צריך לה כולה לזה אמרו דיכול לעשות דינא דגא"א דכל שאין יכולין להשתוות לדור שנה שנה. אבל זו שכולה ביד שמעון ואין לשותפו בה שום זכות עד שיפדה אין כוונתו אלא לגרשו מנחלתו וכמעט עובר בבל תחמוד אחר שאין לו נזק ודאי לית דינא דגא"א ודעדיפא כתב הרשב"ש בתשו' סי' פ"א דמקום שהוא שכור ביד השותף לית ביה דינא דגא"א. ואם שלכאורה יש לפקפק בזה כמ"ש במקום אחר דהיינו על הטעם שכתב הרב ז"ל דעיקר דינא דגא"א משום היזק ראייה וטעמו ז"ל לא הבנתי דא"כ במטלטלין דלית בהו היזק ראייה מאי איכא למימר ואנן קי"ל דינא דגא"א בין בקרקע בין במטלטלין וצ"ל דכוונת הרב היא מ"ש וכל היכא שיש צער לא' מהם ובקרקע ההיזק שלהם אף שיוכלו לדור ביחד יש היזק ראיה ובמטלטלין בלא"ה לא יוכלו להשתמש ביחד דאפשר בזמן שיצטרך לה זה יצטרך לה אחר. וטעמו של הרב ז"ל נכון הוא. וכבר הסכים לדבריו בס' חוט המשולש סי' ט' הביא דברי הרב וחזקם וקיימם. בנד"ז נר' ברור דלית דינא דגא"א עד שיפדה וכל שיש ספק בדינא דגא"א קרקע בחזקת בעליה עומדת ואין בנו כח לעשות דין גא"א אלא בדבר ברור. ומזה נרא' דכל שמוותר הנתבע לחבירו לדור הוא ויעלה לו שכירות בשומת השמאים אינו יכול לכופו בגא"א שהרי היזק ראיה. אך א"כ יקשה דבמרחץ ובית הבד שעשוים לדירה יכולים לכוף לגא"א ובסי' קע"א ס"ו יכול לומר קנה ממני או מכור לי וצ"ל דגם מרחץ ובית הבד הו"ל כטלית דצריכה לכל א' בכל שעה ויש צער לכל א' מהם לכן אית בה דינא דגא"א ופשוט ועי"ל דבמרחץ יוכל לומר איני חפץ לשכור אולי לא אמצא שוכרים משא"כ בבית ותובע גא"א לדור יוכל לו' לו הריני מקבל דירתך ולמה גא"א.