אור ברסלב
משפטים ישרים חלק שני › סימן קעה

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק שני · סימן קעה

סימן קעד

שאלה מי שנתן נכסיו לאחרים במתנת בריא שלא בהסכמת אשתו אם המתנה קיימת או לא:

עוד שאלה במי שנתן לאשתו ולבניה פ' ופ' חצר פ' אם חולקין האשה והבנים חכ"ח או תטול האשה מחצה. עוד שאלה באו' ואם מת א' מהם הנשאר מאחיו דוקא יטול ויירש חלקו ולא בניו שמאשתו ראשונה אם מועיל תנאי זה או לא. עוד שאלה אם מת אחד מהם אם תטול הנקיבה ג"כ חלקה בו:

תשובה המתנה הנז' מתנת בריא היא כנר' ממנה להדיא ולכן יכול הבעל ליתן אפי' לאחרים אפי' שלא בהסכמת אשתו הנשואה למנהג המגורשים ואפי' היא עומדת וצווחת שלא ליתן הוא יכול ליתן שלא הצריכו הסכמתה אלא במתנת שכ"מ או במתנת בריא והוא ש"מ. ואמת שבימים שלפנינו נמצא חילוק דעות במתנת בריא והוא שכ"מ שיש אומרים דהו"ל כמתנת בריא וא"צ הסכמת האשה וי"א דכל שהוא שכ"מ אפי' מתנת בריא צריכה הסכמת האשה. וטוב טעם נתנו לדבריהם דכל שהוא בריא ונותן מתנת בריא שיש עדיין תקנה בעולם להרויח ולהוסיף ממון אין חסרון לאשה בזה שאם נתן זה אפשר ירויח כנגדו ויותר והוי כשאר חובות שעל הבעל שנוטלים מראש ממון אף ע"פ שלא היו בהסכמתה משא"כ בנותן והוא שכ"מ שנותן מחמת מיתה שאז מתחסר לאשה מחלקה עכ"פ בזה תקנו שכל מתנותיו אינם כלום שאם יוכל ליתן בלא הסכמתה א"כ יתן כל אשר לו ותצא האשה בידים ריקניות ומתבטלת תקנתם שאמרו שהאשה נוטלת מחצית הנכסים משא"כ בנותן והוא בריא כאמור ואחר שכן כל התנאים שהתנה במתנה זו קיימים שיהיו הקדש וכו' הכל קיים וא"צ להסכמת האשה כלל. ומעתה נבא למתנת הבעל שיש בה מקום חקירה שכתוב בה ונתן לאשתו סלטאגה לזכותה ולזכות בניה שיש לה ממנו והם הבת דונא ואחיה ברוך ורפאל שלשת וכו' עכ"ל. והנה מר"ן ז"ל בסי' רמ"ה ס"א האומר נכסי לפ' ולבני אותו פ' נוטל מחצה וכל בניו מחצה וכו' אפי' הנפרטים מרובים וכו' עכ"ל מכל הלשון משמע דאם היו כולם נפרטים חולקים חלק כחלק. וא"כ בנד"ז אף שהאשה נוטלת המחצה מכח התקנה כבר כתבנו דבמתנת בריא אפי' יתנה כולם לזרים מתנתו קיימת ואין לאשה כלום וא"כ איכא למימר דכיון שכולם נפרטים חולקין חלק כחלק:

אך יש לעיין באומרו ואם ב"מ מת א' הנשאר מאחיו הוא דוקא יטול ויירש חלקו ולא אחיו שמאשה ראשונה ע"כ יש מקום ספק אם תנאי זה קיים אחר שכבר יצאו הנכסים מתחת ידו מה כחו יפה לומר פ' בני לא יירש אותו כי אם זה ולא זה ואע"ג דבנכסי עצמו אם סיים בל' חיוב מהני מ"מ בנכסי בנו הויא כולה עקירה דאין לו כח לזה. אכן כד דייקינן נר' דבירושה לא מהני זה כגון אם צוה ואמר כשימות פ' בני לא יירש אותו כ"א אחיו פ' ולא האחר ודאי דבריו מהבל שאין בו כח לזה אבל במתנה כגון זה הו"ל זה כאומר ואחריך לפ' שנז' בסי' רמ"ח דהבריא שנתן לפלוני ואמר אחריך לפ' מהני. ואמת שיש לדקדק בההיא דאחריך גובה מאי אהני באומר ואחריך לפ' דמשמע אפי' לא אמר מעכשיו מהני דאלו אמר מעכשיו מבואר לקמן ס"ז דאפי' מכר הא' השני מוציא מיד הלקוחות וכיון דאיירי בלא אמר מעכשיו במה יקנה השני ובסי' קצ"ה ס"ד שאם א"ל תקנה חפץ זה לאחר ל' יום לא קנה וכן בס"ס קצ"ז כמשיכה משום דשעת הקנייה הדר סודרא למאריה וגם ליכא משיכה וצריך לחלק דההיא דסי' קצ"ה לא התחילה הקניה כלל לשום אדם אבל בנדון דואחריך שהתחילה הקניה לא' מהא' נמשכה לשני וכאלו הא' זוכה לב' והוא נעשה שלוחו ולזה זוכה לו אפי' לא אמר מעכשיו. ולקוצ"ד נר' אם יראה בעיני הרב מו"א דגם ואחריך לפ' ר"ל מעכשיו דמעכשיו הא' חוזרת על שניהם ול"ד לאו' תקנה חפץ זה לאחר ל' יום שאינו מזכיר כלל מעכשיו וכשאומר ואחריך מעכשיו לפ' לטפויי אתא שאם מכר הא' הב' מוציא מיד הלקוחות וכן נר' מדסתמו הפוסקים ולא חלקו בין מזכה לגדול למזכה לקטן ע"י אחר וניחא נמי ל' הרא"ש שכ' יפול חלקו וגם אצ"ל ואחריך תזכה לפ' ועיין בסמ"ע סי' רמ"ח סק"א בשם רבינו יונה דה"ה אם אמר נכסי לך ואם תמות לפ' ע"ש. מבי"ן]:

ובאמת שלפי"ז לא דמיא נד"ז לאחריך דהתם אומר זכי במתנה זו ואחריך תזכה לפ' משא"כ באומר אם ימות פ' זכה פ' אין כאן שום זכיה לאותו פ' וכ"ש בנד"ז שהיו קטנים והזכיה אינה אלא ע"י אמם והזכיה שהיא בכח המ"א לא זכתה להם אמם. וא"כ צריך היה הדבר לאומרו שאם מת א' מעכשיו תזכה לאחיו חלקו. וראיתי בדברי חכמי פאס שגם הם קשיא להו זה שאינו רשאי להרבות ולמעט בירושה בשל בניו וסיימו וז"ל זה אינו דמתנה יהיב להו שהרי סיים דבריו שעמ"כ זכה ונתן להם המתנה הנז' שאם מת א' מהבנים תהיה מעכשיו להנשארים אחריו דמשמעות הדברים דמתנה הוא יהיב להו מעכשיו עכ"ל. ובמחילה כתבו מה שלא היה שהרי שטר המתנה לפנינו ואין כתוב בו כלל מעכשיו ולא עוד אלא שלא כתב כלל לשון זכיה בחיוב רק לשון שלילה שאם מת א' הנשאר מאחיו הוא דוקא יטול וירש וכו' ולא אחיו שמאשה הא' עכ"ל וא"כ קרוב לו' שאין תנאי זה מועיל כלום דלא דמי כלל לואחריך לפ':

איברא שמצאתי בטור סי' רמ"ח סי"ב כתב וז"ל מי שנתן מתנות לפניו לפ' כך ולפ' כך והתנה אם ימות א' מהם בלא זרע שיפול חלקו לאחיו ולאחיותיו ונתן שמעון מחלקו לגיסו כי אין לו בנים לשמעון וראויה המתנה ליפול עליו אחרי מות שמעון. והשיב נר' לי דמתנה טובה היא דהו"ל כנכסי לך ואחריך לפ' דקי"ל אין לב' אלא מה ששייר א' עכ"ל. הנה הרב ז"ל מדמה מ"ש אם ימות פ' שיזכה פ' לאומר ואחריך. ואמת שהוא קשה לדמותם דואחריך הוא הן ימות בזרע או בלא זרע נמצא שמזכה לו עכ"פ משא"כ באם ימות בלא זרע איפשר יזכה איפשר יניח זה זרע ולא יזכה כלל אבל מה אעשה שהרי הרא"ש דמה אותם ומי יוכל לפרכס. וא"כ בנד"ז אף שלא אמר שיזכה האחר מעכשיו מדמי ליה לאומרו ואחריך שא"צ מעכשיו ואף שיש לו' דהרא"ש ז"ל לא איתשיל להכי אם יזכה הב' ולא בא אלא לומר שאין טענת האח טענה לומר שלא יוכל שמעון ליתן לגיסו מחמת שראוים הנכסים ליפול לאחיו ולזה אמר דאפי' באחריך אמרי' אין לשני ואפשר דנדון אם ימות יזכה לא דמיא לאחריך מ"מ משטחיות לשונו נראה דמדמי לה לגמרי לאחריך. אך נראה דעדיין יש לחלק דהתם שאמר אם ימות וכו' יפול וכו' הו"ל כאחריך כיון שאמר בלשון חיוב אבל בנד"ז אם ימות הנשאר מאחיו הוא דוקא יטול ולא אחיו וכו' שלשון זה אינו מורה על הזכיה אבל בבא לגזור ולשלול אחיו ולא דמיא ללשון ואחריך גם לא ללשון שבא בתשו' הרא"ש אם ימות א' וכו' שיפול חלקו דהלשון נוכל לדמותו לאחריך אם ימות א' בלא זרע יפול וכו' שנוכל לדחוק דה"ק אם ימות זה אחריו לפ' אך נראה דגם הכא הרי אמר הוא דוקא יטול וירש אותו והרי בלשון זה חיוב ושלילה כנ"ר ברור ופשוט לקוצ"ד. מבי"ן] ואם לא דמיא כ"כ לואחריך דמיא לדהרא"ש ז"ל אם ימות שיפול דמהו לואחריך לפ' ואע"ג שאמם היא הזוכה להם י"ל כך תזכה לפ' ואחריו תזכה לאחיו הנשאר ומ"מ אני בעוני לא אוכל להחליט עד יסכימו מורי הוראה אחר שיראו דברי אלה:

ואך יש להסתפק בנד"ז שנשארו זכר ונקבה אחר שלא יטלו אחיו שמאשה א' אם תטול הנקבה אחותם עם הזכר או דוקא הזכר הנשאר הוא שיירש ונר' דסברא היא שלא יירש אלא הזכר דוקא כי ראינו שזה המצוה כל כונתו לא היה אלא להעביר הירושה מבניו שמאשתו א' שהיא בקטטה עמהם ולא היו נוהגים בו כבוד ולכן העביר הירושה מהם ונתנה לאשתו ועשה חכמות ותחבולות שלא יירשו זרים נחלתו שהתנה על אשתו שלא תנשא לאיש אחר ואם תנשא לא תטול וכו' וגם אם ימותו כולם היא הקדש לכן נר' שגם בזה לא כוון להוריש אלא לזכרים ולכן אם מת א' מהם לא יירש אותו אלא הזכר דוקא. וגם מצינו בדברי הפוסקים בסי' רמ"ז ס"א בריא ששלח כלים ואמר ינתנו לבני הראוי לבנים לבנים הראוי לבנות לבנות היו ראוים לזה ולזה יטלו אותם הזכרים בלבד וכתב הסמ"ע משום לבני משמע טפי לזכרים מלנקבות עכ"ל. וה"נ בנד"ז ל' אחיו משמע יותר לזכרים מלנקבות וא"כ י"ל שאע"ג שמתחלה השוה הבת לבנים מ"מ דיה שתטול חלק א' עם הזכרים שכן מחויב לה בירושה שמן התקנה לא רצה לגרע כחה במה שעולה לה לפהת"ק אבל אם מת א' שאין לה חלק ונחלה בירושתו הזכר הנשאר הוא שיירש אחיו ואמדינן דעתיה שלא ירשו זרים נחלתו כשתנשא לאיש אחר ובחלקה שעולה לה לפהת"ק שהבנות הבתולות יירשו עם הזכרים חלק כחלק זהו שנתן לה ולא במיתת הא' שאין לה חלק ונחלה כלל באחיה במקום הזכרים נאמר שגם הנשאר מאחיו הוא דוקא הזכר שיורש מן התורה:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה