משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן רח
שאלה נוסח תקנה אחר שנתברר לנו שהיו"ד חנויות האחרונות שבשוק הצורפים שעדיין לא נגמר בנינם אחר התקנה שתקננו שתהיה חזקתם לקהל י"ץ והוכרזה התקנה ההיא בכל בתי כנסיות אחר כן עמדו איזה בני אדם והחזיק כל א' מהם באחת מהם. בכן אנחנו ב"ד החתומים גמרנו ובטלנו חזקת המחזיקים בחנויות ההם ואין להם בחזקתם כלום אלא חזקתם של כללות הקהל היא יען שאחר התקנה וההכרזה החזיקו המחזיקים בחנויות ההם ולכן אין בחזקתם ממש והרי יד הקהל נטויה על החזקות ההם לעשות בהם ככל אשר תאוה נפשם ואין מוחה בידם ולראיה ח"פ ויובן שהתקנה וההכרזה הנז' לא על אלו החנויות בלבד דוקא אלא על כל החנויות שיבנו מחוץ לפתח למלא"ח הן אלו העשרה הן זולתם חזקתם תהיה לקהל ותקננו תקנה זו בהסכמת רוב הקהל וברשותם ובהסכמתנו ורשותנו ומעתה הרשות נתונה ביד הקהל למכור חזקת החנויות ההם עד"ז דהיינו שני שלישים של כל חנות ימכרוהו למי שירצה ושליש של חזקת כל החנות ישאר לזכות העניים להתפרנס ממנו ואין רשות לקהל לשלוח יד בחלק העניים בשום אופן. ולראיה ח"פ בשבעה ימים לכסלו ש' ותכונ"ן צדיק לפ"ק והשו"ב וקים. וחתו' החכמים השלמים הדיינים המצוינים כמהר"ר שלמה טולידאנו זלה"ה וכמוהר"ר משה טוליד' זלה"ה וכמוהר"ר יקותיאל בירדוגו זלה"ה:
ווה מ"ש הרב המחבר זלה"ה. וכל חנויות הבנויים ביד הגוים בישוב הגוים וישכיר אותם איזה ב"ב תהיה החזקה לעניים והאלגולס"א של השוכר יובן שהשוכר יתפשר עם גזבר העניים בסך מה והשאר שלו כל עוד שהוא יושב בה ואם עמד מרצונו ממנה או ב"מ נלב"ע ובנו אינו ראוי לשבת בה ולא נשאר לו זכות לכן אם הוציאו הגוי בעליה בע"כ והשכירה לגוים תשאר לו האלגולס"א שלו לענין שאם בא ישראל אחר והשכיר אותה מהגוי יתן לו שכירות ואם הגוי רוצה להשכירה לו והוא אינו רוצה יכול ישראל אחר לשכור אותה מהגוי ולא יתן לא' כלום וכל שתהא בטילה וסגורה יכול ישראל אחר להשכירה ואין לא' כלום כל זה נוהג בחנויות שבתוך ישוב הגוים ממש אכן בחנויות הצורפים חזקתם חזקה גמורה ואין בהם גולסא ולא שום דבר וקיים. רפאל בירדוגו: