משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק שני · סימן קעח
שאלה אם יכולים לעשות גא"א בשכירות אפילו יותר משוויה:
תשובה מכח מ"ש בתשו' הנ"ל דגא"א בשכירות אינו אלא מנהג דמן הדין לית דינא דגא"א בבתים חלוקים אלא לשפות שלום ולהשבית מחלוקת מקיימין בהו גא"א. מזה נראה דדוקא בשומתם בשכירות אבל שיוסיף עליו לדחותו מנחלתו אינו ולא יוכל לומר לו רק גוד ביתי בשומתה או אגוד ביתך בשומתך ואם א"ל ביותר משומתם אנה"נ אם נטל זה שתבע דינא דגא"א חייב לפרוע כפי מה שהאריך שהרי סבר וקבל אבל אם נטל האחר לא יפ' כ"א בשומתה דוקא שבע"כ סבר וקיבל שלא לצאת ממקומו. וכן אני דן תמיד והוא דין צדק שלא להונות אדם מנחלתו בדבר שאינו מן הדין כלל. וכבר יש סברא זו אפי' בשותפים גמורים לכמה וכמה גאונים כמבואר בטור סי' קע"א ע"ש. אלא דאנן לא קי"ל הכי כמבואר בהג"ה ס"ו מ"מ בבתים חלוקים שמן הדין אין בהם כלל דינא דגא"א אלא מפני המנהג די לנו לעשות גא"א בשומתם דוקא כס' כל הנך רבוותא: