משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן שמו
שאלה אשת ראובן משכנה קרקע מנדונייתה לשמעון ברשות בעלה ולהנאתו ואח"כ עמד ראובן ומשכן הקרקע ההוא ביד גוי א' שלא בידיעת שמעון ושלא בידיעתה וזכה הגוי בדיניהם למכור הקרקע בפרעון חובו ועמד שמעון ופרע לגוי ושחרר המקום אם חייבת האשה לפרוע לו מהקרקע מה שפרע בעד בעלה או לא:
תשובה נראה דזה דומה למה שכתוב בסי' רל"ו ס"ח בא כותי בעקיפין וכו' וה"נ בנד"ז כיון שהגוי היה רוצה ליפרע מהבית ואף שהבית שלה לא הוה מהני עדיות ישראל לגבי הגוי וא"כ צריכה היא לפרוע כל מה שהיא צריכה ליתן לגוי לפדות הבית מידו אך נראה כיון שהבית ממושכן ביד שמעון ואלו היה הגוי נפרע מחובו היה מפסיד המש' שלו א"כ הו"ל האשה והממשכן כשות' בבית וצריכים שניהם לפרוע ונותנים שניהם כפי שומת השמאים כמה היא שוה הבית ובכמה ממושכן המשל אם היה הבית שוה ק' וממושכן בחמשים נותן הממשכן מחצה והאשה מחצה וכותבים חוב על הבעל שהוא המזיק. אך נראה פשוט דדוקא אם היה החוב של הגוי כנגד כל הבית והיה הגוי רוצה ליטול כולה אבל אם חוב הגוי מועט ולא רצה ליטול אלא מקצתה כל הנותר הוא של בעל המשכונה דהרי אם נפל קצת מהבית נשאר שעבוד המשכונה על הנשאר ואפי' נפלה כולה אם נשארו עצים ואבנים כשיעור חובו נוטלן ואינו מפסיד כלום הכי נמי כאן כשנחשוב קנין הגוי הוא כנפילה הנשאר יטלנו המלוה ולכן דינא הוא שאינו נוטל המלוה אלא כשיעור ההיזק שהיה ניזוק. המשל הבית שוה ק' ומשכנו בחמשים וחזר ומשכנו ביד הגוי בשבעים והוצרך בעל המשכונה ליתן ע' עשרים יתן הוא וחמשים האשה בעלת הבית שבכך היה נזוק לבד באופן שכך שמים כמה היה נזוק בעל המשכונה אלו היה נפרע החוב של הגוי וכמה היתה נזוקת האשה ועושין אותם חלקים ולערך זה יפרע מלוה והאשה ויש לשאול מה שנותן הממשכן בעד האשה אם כופה אותה למכור הקרקע שלה ליפרע ממנו או לא ונראה דהוי כשאר כל ההוצאות שאינו יכול לכופו לפרוע אלא יוסיפם על המש' ולעת שירצה יפדה דמעיקרא נתנם בשביל המש'. כללא דמלתא שמה שפורע על המש' להעמידה יכתבנו חוב על הבעל ומה שנותן בעד האשה יכתבם מש' על הבית. ותול"מ: