משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן שלה
שאלה ראובן היה חייב מעות לגוי ואמר לו הגוי שיתנם לשמעון בהלואה ממנו לשמעון וכן עשה. ושוב פייס ראובן לגוי ומחל לו אם צריך להחזירם לראובן או יזכה בהם שמעון:
תשובה הדבר צריך ע"ג דיש צדדים לכאן ולכאן די"ל במה יזכה היש' הב' והמוחל מחל בפי' לראשון מחמת פיוסו והו"ל כאלו הרשהו לגבותם מאתו. וי"ל ג"כ שהב' זכה מן ההפקר. ויש קצת ראיה בצד הא' מהא דקי"ל סי' קס"ח קס"ט לגבי רבית דגוי שהיה נושה בישר' וא"ל תנם לישראל אחר ונתנם אסור ליתן רבית לגוי דהו"ל כאלו נותן לישראל יעו"ש ס"א וכתב הטעם דאין שליחות לגוי ועדיין הם ברשות ישראל הא' וה"נ דכותה וגם בה' שלוחין ישראל שנתן מעות לישראל ליתנם לגוי ושכח הגוי צריך להחזירם לישראל. וזהו לא דמי כ"כ ומ"מ נראה פשוט שאף את"ל דזכה הב' יכול הא' לומר לגוי והגוי יוציאם מידו ויחזירם לישראל. וידי"ן כהר"ר מימון בני נר"ו הביא ראיה לצד השני מהא דסי' קצ"ד ס"ב בהגה ראובן שהיה בידו פקדון מגוי והגוי נתנו לשמעון בשטר דזכה ראובן יעו"ש אלמא דאע"ג דעכ"פ מצד הטובה שעשה שמעון לגוי נתן לו ואפ"ה זכה ראובן במה שבידו אפי' הוא פקדון ומכ"ש במלוה שביד ראובן זכה בה ראובן. וה"נ בנ"ד מיד שמחל הגוי אפי' ע"י פיוס ראובן זכה שמעון וזה ראיה נכונה. אך יש לי מקום עיון בההיא דסי' קצ"ד אם הגוי נתנו לשמעון בחובו ואינה מתנה, כ"א פרעון ונראה לי דדינו כההיא דסעיף א' בישראל שקנה קרקע מגוי והחזיק בה אחר שצריך ליתן לישראל א' דמים שנתן וה"נ בנד"ז אם הנתינה בפרעון חובו צריך ליתן לו אם רוצה לזכות בפקדון ואף אם הוא מרובה כגון כלי יקר שוה ק' ונתן לגוי ק':