אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן שלד

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן שלד

סימן שלג

שאלה אלמנה שהעניקה נדוניא לבתה והתנית שתהיה הנדו' הנז' לבתה ולזרעה אחריה שיהיה זש"ק ואם לא יהיה לבת זש"ק שאין כאן מתנה כלל והבעל לא ידע מזה כלום ואח"כ מתה האשה והניחה בן א' והיה הבן מתנוונה והולך בתוך ל' יום ומת לאחר שלשים יום יש לשאול אם התנאי שהתנית האם קיים ואם זה נק' זש"ק:

תשובה אם מתה האשה בחיי בעלה ידוע הוא שהחלוק שבין תקנת טוליטולא הנז' בטור א"ה סי' קי"ח ובין תקנת המגורשים שלתקנת טוליטולא יחלוק הבעל כל נכסים שנשארו קיימים מנדו' האשה עם יורשיה זולתו יהיו בניה או משפחת בית אביה וזה דוקא בנכסיה אבל נכסי הבעל לא יזכרו כלל. ואף כתובתה עי' ותוס' וכל מה שכלה מנכסיה הכל לבעל מד"ת הבעל יורש את אשתו. ולתקנת המגורשים יחלוק הבעל כל נכסיו הנמצאים במצב פטירת אשתו וכל מה שחננו ה' מחוט ועד שרוך נעל יחלוק עם יורשי אשתו והנה ידועה תקנת המעניק שהוא במקום יורשי האשה כנז' בתקנת טוליטולא בטור בסי' הנז' ונק' בפוסקים תקנת השום. והנה לתקנת טוליטולא לא יפול שום ספק מהו שיטול המעניק שהוא פשוט שהוא נוטל המחצית המחזיר הבעל ליורשים מהנדו' אבל לתקנת המגורשים נופל ספק גדול מהו שיטול המעניק יש אומרים שהוא במקום יורשי האשה ונוטל חצי מכל נכסי הבעל וכן שמעתי שעשה מעשה הרב כמהריב"ץ זלה"ה ובדידיה הוה עובדא ויש אומרים והוא העיקר שאינו נוטל אלא מחצית ממה שהעניק והמותר במחצית נכסי הבעל יטלנו היורש. והנה בנדון זה שהעניקה האלמנה לבתה לא היתה צריכה להתנות אלא שתגלה דעתה שהיא המענקת שתטול השיור אם מתה בתה. ואכן משונה תנאי זה מתנאי המעניק שתנאי המעניק אינו נוטל אלא מחצי שנוגע ליורשים אך חלק הבעל אינו נוטל כלום אך בזאת אמרה שכל המתנה בטלה אם לא יהיה לה זש"ק וצ"ע אם דבריה קימים ותטול כל מה שנתנה אם לא היה זש"ק ולא יטלו היורשים כלום ונראה פשוט שגם תנאי זה לא יועיל אלא לגבי היורשים אבל לגבי הבעל לא יורע כחו דמה כחה יפה להתנות עליו תנאי לגרע כחו שלא בידיעתו והוא נשאה כמנהג כל העולם וקרוב לודאי שלא ידע הבעל בתנאי זה כלל ואפילו אם לומר שידע לא חש לה וסבר שבשביל היורשים היא מתנית ואחר שהוא נתחייב בכל חיובי הבעל לאשתו ע"ד הנדוניא שהכניסה לו איך יוכל להפקיע כל זכות שיש לו בנדוניא ואין זה דומה אלא לראובן שאמר לשמעון ואתן לך נדוניא סך א' ומסר מודעא על המתנה ואחר שנשא אומר לו כבר מסרתי מודעא על המתנה או שאומר לו גליתי דעתי שאם תמות בתי לא תטול כלום אומרים לו הוי סכל אתה חייבתני חוב גמור לישא בתך ולזון ולפרנס איך תעשה עלי מודעא דהרי זה כמוכר דלא מהני ביה גילוי דעת כי אם הכרת אונס והכא נמי הוא לא נשא הבת כ"א על דעת הנדוניא, ואיך יאמר לו אתן או על דעת כן נתתי באופן שחלק הבעל איך נגרע ממנו דבר מפני תנאי זה:

ועל הספק שנסתפק בזש"ק אף על פי שהדבר פשוט שאם באה האשה ליטול בתקנת המעניק לחוד ודאי הוא שכיון שהיה לולד שלשים יום שלמים היה מנחיל לאביו שכך כתוב בתקנות שהזש"ק הוא שיחיה בחיי אמו ואחר פטירתה שלשים יום שלמים אבל בנדון זה שהתנית עליו תנאי מפורש שהנדוניא תהיה לבתה ולזרעה אחריה שיהיה זש"ק ודאי לא נתכונה אלא שיגדל הזרע של קיימא ויהיה ראוי לירש בנכסים ויכיר בממון שירש דקי"ל אומדין דעת הנותן והדבר ידוע שלא נתכונה זה שאם יחיה הולד שלשים יום וימות שינחל אביו נחלתו:

ועוד יש לדקדק בלשון התנאי שכתב וז"ן על מנת שתהיה הנדוניא הנז' לבתה ולזרעה אחריה שיהיה זרע של קיימא ומאמר שיהיה זרע של קיימא וכו' הוא יתר שכבר אמרה ולזרעה אחריה אלא לומר שיהיה זרע של קיימא ממש שיגדל עד שיכיר במתנה:

ועוד כן מוכח מאומרה שתהיה הנדוניא לבתה ולזרעה אחריה דהיינו כשתמות יטול הזרע הנדוניא כמו אמו ועל הכל האומדנא החזקה שא"א לומר שכיונה הנותנת לולד כזה. ומה גם שבתוך השלשים יום היה מתנוונה והולך ואין זה של קיימא דהו"ל כאלו מת בתוך שלשים. כללא דמלתא שזכאית הנותנת במחצית הנכסים והמחצית לבעל:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה