משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו
חלק ראשון · סימן קמא
שאלה ראובן היה בידו חפץ של גוי ומשכנו ביד ישראל חבירו והתרה בו שלא ימכרנו שאם ימכרנו הרי הגוי שואל ממנו יותר משוויו וישראל לא חשש ומכרו בשוויו וראובן הוצרך לפרוע לגוי יותר משוויו ותובע למוכר מהו הדין:
תשובה לכאורה נראה שאע"ג שכתב מרן בחו"מ סי' ע"ב ס"ח וס"ס שפ"ח דאינו משלם אלא שוויו היינו בשלא הודיעו שהוא של הגוי ובלא הזיק בידים אבל בנד"ז שהודיעו הרי סבר וקבל. אבל כי דייקינן נראה דלא שנא שהרי סיים הש"ך בסעי' הנז' דאם העליל הגוי אפי' מזיק בידים פטור מעלילה. ומשמע ודאי אפי' ידע שהוא של הגוי ואפי' התרה בו נראה דלא הוי אלא גרמא בנזקין ופטור. והא דכתב בריש סי' קפ"ה בסרסור שא"ל אל תמכור אלא בק' ומכר בנ' שנותן מאה היינו אם שוה מאה וכן כתב כמדומה לי מהריק"ש זלה"ה והוא פשוט דלו יהיה אלא גזלן אינו משלם אלא כשוויו: