אור ברסלב
משפטים ישרים חלק ראשון › סימן קיט

משפטים ישרים· רבי רפאל ברדוגו

חלק ראשון · סימן קיט

סימן קיח

שאלה ראובן השיא את בנו עם בת שמעון ונתחייב לו סך כו' מלבד הסבלונות שעשה לו והבת היתה חולנית ואחר שנשאת אחר כמה ימים מתה האשה ותבע אבי האשה לאבי החתן לפרוע לו החוב כדי שיכנס לכלל חלוקה לפי המנהג שנוהגים לחלוק כל הנמצא לבעל כפי תקנת רבותינו המפורשים ז"ל וטען אבי החתן שהיתה האשה כבר חולנית ומקחו מקח טעות והחיוב שנתחייב פטור הוא ממנו כיון שמתה האשה יורנו מורנו מ"ץ ושמ"ה:

תשובה דברים פשוטים הם והאריכות בהם אך למותר שכל טענות אבי החתן מהבל ימעטו ומלבד הדברים המצודקים הכתובים למעלה דמצד טענות מומין אין אחר כניסה וביאה כלום אפי' מומין שבסתר כמ"ש מרן באהע"ז סי' קי"ז ס"י שכל טענות מומין אינם אלא קודם ביאה. ומהגם דחולנית חולי זה אינה מכלל המומין הפוסלים בנשים שנזכרו בסי' ל"ט שאינם לא ממומין הפוסלים בכהנים ולא מאותם שהוסיפו עליהם ומנין לנו להוסיף אע"ג דחולה פוסל בכהנים פי' הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' ביאת מקדש דהיינו שרועדין אבריו מחמת כשלון כחו משא"כ בנ"ד שטוען שהיא חולנית חולי החזה שאין זה ודאי פוסל בכהנים ואפי' טריפה כשר באדם כמ"ש הרמב"ם ז"ל גם החיוב שפסק על עצמו אבי החתן אעפ"י שלא גבה מחויב הוא ליתנו ליכנס לכלל חלוקה דאין זה ענין למ"ש הוא בסי' נ"ג דהתם דוקא בשמת אותו שנתחייב לו ב"מ ולא כשעדיין חי אותו שהחיוב עליו אף דאיכא אומדנא וראיה מפו' לזה מדברי המרדכי הביאו הב"י בסי' הנז' וז"ל בקצרה כתב המרדכי פי' רב נטרונאי גאון דלא מיירי אלא במקדש בלבד כו' מיהו ר"ת פי' לעיל דאפי' מן הנשואין כל זמן שלא גבה יפסיד והירוש' לפי' ל"ק דכיון דבתו קיימת גמר ומקני לה ולעיל מיירי שהבת מתה עכ"ל. הרי מפו' כמ"ש דלא איירי ר"ת אלא במת מי שנתחייב אליו ב"מ וכן מפו' בדברי הב"ש בסי' הנז' ס"י דלא אמרינן אומדנא בפוסק מזונות לבת אשתו משום שזה שנתחייב לו הוא חי יעו"ש שלא להאריך מסכים למה שכתב וכל זה לרווחא דמלתא להפיס דעת מע' שרצה לסמוך על אותה הגה לפסוק כהכרעת מור"ם דלא מפקינן ממונא. אבל לקושטא דמלתא נראה דאין לנו אלא כפסק הרמב"ם ז"ל דמן הנשואין אף שלא גבה צריך ליתן שאין לנו אלא פסק מרן ז"ל דהרי מרן ז"ל בסי' הנז' פסק כהרמב"ם שכתב וז"ל שאעפ"י שעדיין הנדונייא בבית אביה בעלה יורשה וכ"ש בנד"ז שמשלו נתן לו כנז' ומצד ההסכמה ג"כ אין ריח הוכחה שהיתה לדורות שאלמלא כן היתה צריכה להחתם בכל חכמי העיר ולהכריז אותה שכתב הרב ז"ל בשו"ת שער אפרים סי' ס"ז בשם מהרשד"ם ח"א סי' קס"ט דתקנה שלא הוכרזה בטילה היא ע"ש והרי א' מב"ד המומחין שבעיר לא חתם בה ואפי' אם היה שום ריח ספק שמא כונו לדורות. הא קי"ל כל ספק שיש וכו'. כללא דמלתא דברי החכם הפוסק ולהסיר ממנו עקשות פה עשה עצמו כשואל כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ואלהים אמת ינחנו בדרך אמת כי"ר:

תוכן העניינים

משפטים ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה