משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
שמעתתא דשבועה · פרק מב
א) והנה השער המשפט סימן קל"ח ס"ק ד' על מתניתין ריש ב"מ דקתני בזמן שהם מודים או שיש להם עדים חולקים בלא שבועה ומשמע דאם יש להם עדים דתרווייהו בהדי הדדי אגבהוה אף שהם אינם מודים זה לזה אלא שכל א' אומר כולה שלי חולקים בלא שבועה והקשה על זה אמאי יחלוקו בלא שבועה והלא כיון שכל אחד טוען כולה שלי א"כ הרי מודה שהעדים עדי שקר הם דהא הם אומרים רק דהחצי שלו ואמאי יהיו חולקים בלא שבועה עכ"ל ע"ש מה שתירץ בדוחק, והנה לדידן לפי האמת דס"ל דשבועה זו של מתניתין תקנת חכמים היא שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא יש לתרץ דכיון דאנן מחזיקים את העדים לכשרים לכל עדיות שבעולם רק הבעל דין נאמן על עצמו לפוסלן ויחויב לישבע כההיא דב"ב דף קכ"ח הנ"ל א"כ לא שייך לומר כן אלא היכא דמחויב לישבע מצד הדין כההיא דב"ב הנ"ל שהנתבע הודה במקצת ואמר פרעתי מחצה לכן כיון שהנתבע פוסל את העדות מחויב לישבע אבל כאן כיון שמצד הדין פטורים הם לישבע רק מצד התקנה מחויבים הם לישבע שלא יהא כל אחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי היא וכיון דאיכא עדים דתרווייהו אגבהוה וליכא למיחש לזה שלא יהא כל אחד ואחד וכו' ולכן חולקים בלא שבועה כיון דהעדים כשרים לדידן תו ליכא למיחש לתקון העולם שלא יהא כל אחד ואחד וכו'
ב) ונראה דה"ה לדידן לענין שבועת היסת היכא שראובן תובע משמעון מנה ושמעון אומר להד"מ ועדים אומרים חמשים חייב לו וחמשים אינו חייב לו היינו שיודעים בבירור שאינו חייב לו יותר מחמשים זוז וכתבנו על זה דנהי שהעדים שאומרים שאינו חייב לו יותר מחמשים זוז אינם יכולים לפוטרו משבועה משום שהנתבע פוסל את העדות מ"מ פטור מלישבע שבועה דאורייתא משום ממה נפשך דאי קושטא קאמרי ליכא שבועה ואי לאו קושטא קאמרי העדים ג"כ ליכא שבועה דהרי ליכא העדאת עדים לחייבו וא"כ נשאר כופר הכל כן כתבנו לעיל א"כ יש מקום לומר דנהי דשבועה דאורייתא אין כאן משום דליכא העדאת עדים לחייבו אבל היסת מיהו לחייבו לדידן דאפילו אם נחשבו ככופר הכל ג"כ חייב לישבע היסת כשהעדים אומרים שחמשים חייב לו ויותר מחמשים אנחנו יודעים שאינו חייב לו, מ"מ יוכל היות שגם שבועת היסת אינו חייב לישבע דכיון דהשבועה אינה אלא מתקנת חכמים יכולים עדים כאלה לפוטרו משבועה כיון דבאמת העדים כשרים הם לדידן לכל עדיות שבתורה רק שהנתבע נאמן לפוסלן על עצמו א"כ אינו שייך רק אם השבועה היא מדאורייתא אבל בשבועה דרבנן לא שייך לומר כן וכמו בשבועת המשנה דריש ב"מ שהוא מצד התקנה שלא יהא כל אחד ואחד וכו' ואמרינן שעדים כאלה מהני לפוטרם משבועה דרבנן כדקתני בזמן שיש להם עדים חולקים בלא שבועה אע"פ שהם פוסלים את העדים מ"מ מהני עדותם לפטור משבועה דרבנן כנ"ל א"כ לענין היסת מועילה ג"כ עדותן של העדים כאלה לפטור משבועה דרבנן, אע"פ שהנתבע פוסל אותם ואומר להד"מ. כל זה יש לתרץ קושיית השער המשפט לדידן דקי"ל הילך פטור ושבועה זו של משנתנו תקנת חכמים היא.
ג) אבל לדברי ר' חייא ישאר קושית השער המשפט לפי דברינו שכתבנו דס"ל לר' חייא דשבועה זו של משנתנו היא מדאורייתא משום דאנן סהדי עדיף מהעדאת עדים והוי כמודה בעצמו וכיון דס"ל הילך חייב א"כ ליכא לאקשויי ממה נפשך א"כ גם בהאי גונא כשהעדים אומרים חמשים חייב ויותר מחמשים אינו חייב ג"כ מחויב הוא לישבע שבועה דאורייתא כמו במתניתין דריש ב"מ וליכא לאקשויי ממה נפשך א"כ ישאר הקושיא הנ"ל של השער המשפט כשיש להם עדים אמאי יחלוקו בלא שבועה דנהי דמסייעים להם להנתבעים מ"מ כיון דהנתבעים כל אחד ואחד פוסל את העדים שהרי כל אחד ואחד טוען כולה שלי והעדים מעידים שהם יודעים ברור שאין לכל אחד יותר מחציה א"כ הנתבעים פוסלים את העדים לכן לא יוכלו העדים לסייע אותם לפוטרם משבועה כמו ההיא דב"ב דף קכ"ח וממה נפשך דלעיל לא שייך אליבא דר' חייא דס"ל הילך חייב וממון הנתבע מחייב שבועה א"כ אע"פ שיש עדים שאומרים דתרווייהו בהדי הדדי אגבהוה מ"מ יש לנו לומר שיתחייבו לישבע שבועה דאורייתא ואמאי קתני במתניתין שאם יש להם עדים יחלוקו בלא שבועה.
ד) ונראה לתרץ דמה דאמרינן שאם יש להם עדים חולקים בלא שבועה לדברי ר' חייא יש לומר שאין פירושו שאותן העדים אמרו דתרווייהו בהדי הדדי אגבהוה דא"כ היו הנתבעים פוסלים את העדים רק יש לומר שכל אחד ואחד מהאוחזים יש להם שני עדים שאומרים שראו שהוא הגביה צד אחד של הבגד מעל גבי קרקע ועל הצד השני של הבגד לא ראו מי הגביה לכן כיון שיש לו לכל אחד ואחד עדים המסייעים לו לכן פטורים הם מלישבע וכל אחד ואחד אינו פוסל את העדים המסייעים לו דדוקא אם אותם העדים אומרים שניהם הגביהו אז שייך לומר כיון שכל אחד ואחד טוען כולה שלי והעדים אומרים שיש לכל אחד החצי לכן מקרי שהם פוסלים את העדים ולא יוכלו העדים לסייע אותם לפטור אותם משבועה אבל כיון שכל כת אינה מעידה רק על אחד מהם שהוא הגביה ועל השני אינם יודעים לכן שפיר יוכלו העדים לסייע אותם לפוטרם משבועה.
ה) ואולי גם במכחישים זה לזה יש לאוקמא כגון שראובן התופס וטוען כולו שלי מביא שני עדים שמעידים כדבריו שהוא לבדו הגביה כולו ושמעון שטוען כולו שלי מביא ג"כ שני עדים שמעידים כדבריו שהוא לבדו הגביה כולו לכן פטורים מלישבע כמו דמהני שני כתי עדים המכחישות זו לזו לענין ממון ופטור הנתבע מלשלם כן הוא הדין שפטורים משבועה כשמכחישות זו את זו