אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב שמעתתא דשבועה › פרק לז

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דשבועה · פרק לז

פרק לו

א) ונראה דאפילו לרבא דס"ל דאמרינן אדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים ואפילו היכא דמכחשי ליה ג"כ מהימן מטעם בירור היינו דוקא אם מעיד על עצמו לחובתו התם הוא דנאמן מטעם בירור אבל אם האדם מעיד על אחרים שהם פסולים נהי דג"כ נאמן ואינו יכול להוציא ממון ע"י דבריהם כיון שראובן אמר על שמעון ולוי שהם פסולים שוב אינו יכול ראובן להוציא ממון ע"י עדותם של שמעון ולוי מ"מ אין זה רק מטעם קנין חדש ולא מטעם בירור דדוקא על עצמו אדם נאמן יותר ממאה עדים אבל לפסול את אחרים לא האמינתו התורה ומטעם חיוב חדש לבד מהני דבריו ולא מטעם בירור.

ב) ובזה תתורץ הקושיא שראיתי בס' שער המשפט סימן צ"ב ס"ק ח' שהקשה על ההיא דשבועות הנ"ל דף מ"א דהמלוה תובע מהלוה שלוה ולא פרעו והלוה טוען להד"ם והעדים מעידים שלוה ופרע ואמר רבא על זה שהלוה חייב לשלם משום שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי והקשה על זה בס' שער המשפט דמאחר שהמלוה אומר שהעדים הם שקרנים שהעידו שקר בפקדון א"כ העדים הם פסולים ולמה יגבה ע"פ העדים מאחר שלפי טענתו הם פסולים וכן ראיתי קושיא זאת בס' נטעי נעמנים בחלק אה"ע סימן ב' בשם הגאון ר' אבלי פאסוועלער ע"ש מה שדחקו בזה לתרץ, ובדברינו ניחא דכיון שהודאת המלוה הוא על אחרים היינו על העדים הודה המלוה שהם פסולים לכן הודאתו אינה מועילה מטעם בירור שהרי באמת נשארים העדים בכשרותם לכל עדיות שבתורה ורק על המלוה בעצמו נאמן לפוסלן מטעם חיוב חדש, א"כ כאן לא שייך חיוב חדש שהרי המלוה עומד וצווח שהלוה לוה ממנו ולא פרע לו א"כ המלוה אינו מקנה שום דבר להלוה לכן חייב הלוה לשלם.

ג) ע"ש בס' שער המשפט שמכח קושיא הנ"ל דחה את דברי התוס' והרא"ש והר"ן בכתובות פרק נערה דף מ"ד ענין שני שטרות היוצאים ביום א' ביטל שני את הראשון ואמרינן שם מאי טעמיה רפרם אמר אודויי אודי ליה רב אחא אמר אימר אחולי אחליה לשיעבודיה מאי בינייהו איכא בינייהו אורועי סהדי ולשלומי פירי ולטסקא עכ"ל הגמ' ופירש"י אורועי סהדי החתומים בראשון לרפרם פסולים וכתבו התוס' וז"ל תימה גדולה הוא מה שפירש בקונטרס לפסול העדים דאין יכול לפסול העדים בענין זה ונראה לר"י דאם יש לזה המקבל מתנה שום שטר אחר שהעדים אלו חתומים בו מרעין ליה לשטרא הואיל והוא מודה שהן פסולים וכ"כ הרא"ש והר"ן והרשב"א והשער המשפט דחה דבריהם בשביל הקושיא הנ"ל כיון שהודאת המקבל מתנה מועילה לפסול את העדים לגבי עצמו א"כ שם בשבועות דף מ"א נמי נימא הכי שתועיל הודאת המלוה לפסול את העדים שלא יגבה ע"י עדותם כיון שהמלוה הודה שהעדים הם פסולים שהרי העדים אמרו פרע והמלוה טוען שלא פרע א"כ לדבריו העדים הם פסולים ואמאי יכול המלוה לגבות בהם.

ד) ובדברינו תתורץ הקושיא הזאת דכיון דהודאת המלוה והמקבל מתנה לפסול אחרים היא והודאתם מועילה מטעם חיוב חדש ולא מטעם בירור א"כ שם בשבועות שאנו רואים את המלוה אע"פ שהודה שהעדים הם פסולים מ"מ עומד וצווח שהלוה לוה ממנו מעות ולא פרעו הרי אנו רואים שלא הקנה המלוה שום דבר להלוה בחיוב חדש לכן חייב הלוה לשלם, משא"כ לענין שאר שטרות אם יש לו להמלוה הזה שאר שטרות שהעדים הללו חתומים עליו בודאי אין המלוה יכול לגבות בהשטרות האלה שחתמו העדים אחר שהעידו שקר שפרעו דכיון דבשעה שהודה המלוה שהעדים הם פסולים לא אמר אז שאינו מקנה לו את הזכיות שיש לו בהעדים האלה לענין שאר שטרות רק בסתמא הודה המלוה שהעדים האלה הם פסולים לכן אינה מועילה שוב עדותם לענין שאר שטרות מטעם קנין חדש רק על התביעה הזאת שתבע המלוה מהלוה באותן העדים ועומד וצווח שאינו מקנהו בקנין חדש לכן חייב הלוה אבל בשאר שטרות שלא אמר בפירוש שאינו מקנהו בודאי נפסלים השטרות מטעם קנין חדש, א"כ בההיא דכתובות דף מ"ד נמי ניחא מה שהשטרות שהעדים האלה חתומים עליהם נפסלים והוא מטעם קנין חדש דכיון שהודה המקבל המתנה שהעדים האלה פסולים ולא פירש בפירוש שאינו מקנה לו את הזכיות שיש לו באותן השטרות להו נפסלים כל השטרות האלה מטעם קנין חדש, ועיין קצוה"ח סימן ל' ס"ק ה' וס"ק ו' ובנתיבות שם ס"ק ו' ע"ש.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה