משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
שמעתתא דשבועה · פרק טו
א) ועל הקושיא הנ"ל שהביא מהר"ץ חיות בשם ר' משולם אבד"ק פ"ב על דברי התוס' בב"מ דף ג' שהבאנו לעיל דאיך יתבע לו בספק ע"פ עד אחד והלא הנתבע ישלם לו תביעתו ואחר כך יחזור ויתבענו ויהא זה הנתבע דעכשיו משואיל"מ כיון שטוען איני יודע וכופר הכל חייב שבועה דאורייתא לפי דברי התוס' דהשתא וכהאי גונא אין עד המסייע פוטר כמו"ש הרא"ש בפ"ק דב"מ יש לתרץ קושיתו ע"פ מה שכתב הקצוה"ח סימן פ"ז ס"ק ט"ז על הגמ' דכתובות אי פיקח הוא מייתה לה לידי שבועה דאורייתא שכתב הש"ך סימן פ"ז ס"ק ל"ה ד"ה אבל נלפענ"ד שאם יביא אותה לידי שבועה דאורייתא ע"פ העד שמעיד שפרע לה כתובתה שתי פעמים והיא לא תרצה לישבע ותשלם לא תוכל אח"כ להשביעו היסת אם נימא דעד המסייע אינו פוטר משבועה, וכן כתב מרן המחבר סימן פ"ח סעיף כ"ב לענין מודה במקצת שאינו יכול להפך השבועה על התובע ואינו יכול לעכב את הפרעון עד שישבע היסת מ"מ לאחר שפרע הנתבע לתובע יוכל לחזור ולתובעו ויוכל להשביעו היסת, והקצוה"ח שם חולק על הש"ך וכתב דדוקא במודה במקצת אמרינן כן דיכול להשביעו היסת אחר הפרעון משום דאחר הפרעון כיון שפרע לו תו ליכא דין מודה במקצת אבל בעד א' אם חייב שבועה דאורייתא ע"פ עד א' ושילם על פיו כיון דהעד עדיין קיים אינו יכול להשביעו היסת אפילו אחר הפרעון אפילו למ"ד אין עד המסייע פוטר משום דכיון שלא נשבע להכחיש את העד הרי הוא כשנים וכמו שאם שנים חייבוהו ממון ושילם על פיהם לא יוכל לחזור ולהשביעו היסת כן הוא בעד א' כל זמן שלא נשבע להכחיש אותו ושילם על פיו לא יכול הנתבע לחזור ולהשביעו היסת ע"ש בקצוה"ח שמביא ראיה לדבריו מדברי הרשב"א.
ב) א"כ בנידון הקושיא הנ"ל ג"כ איכא למימר הכי אם ראובן תובע משמעון בספק ע"פ העד ושמעון לא רצה לישבע ושילם שוב אין שמעון יכול לחזור ולתבוע מראובן ואין ראובן חייב שום שבועה לישבע אפילו במקום דלא שייך לומר שעד המסייע פוטר ואפילו למ"ד עד המסייע אינו פוטר מ"מ כיון דהעד עדיין קיים וכל זמן שלא הכחיש שמעון את העד בשבועה הרי הוא כשנים וכשם שאם שני עדים היו מעידים ששמעון חייב מנה לראובן אין ראובן חייב לישבע לא שבועה דאורייתא ולא שבועת היסת א"כ בעד אחד נמי כל זמן ששמעון לא נשבע להכחיש את העד הרי הוא כשנים לכן ל"י שמעון שוב לחזור ולהשביע את ראובן שום שבועה א"כ מתורץ בזה קושית ר' משולם הנ"ל.