אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב שמעתתא דחצר › פרק יד

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דחצר · פרק יד

פרק יג

א) והנה הב"ש באה"ע סימן קל"ט ס"ק כ"ג כתב דהיכא שבא איש אחר בתחלה ואח"כ באתה האשה אין לה ד' אמות ואינה מתגרשת ע"י הד' אמות שלה אע"ג שהאיש הזה אין לו שום שייכות להגט אשר זרק לה בעלה מ"מ כיון דהוא קדים ובא בתוך הד' אמות שוב אין האשה מתגרשת בד' אמות האלה, והגאון רעק"א (בתוספותיו למשניות בגיטין פ"ח מ"ב ובתשובותיו החדשות סימן צ"ו) הקשה על דבריו מהא דאיתא בגיטין דף ע"ח ד' אמות שלה זה קרוב לה ארבע אמות שלו זהו קרוב לו היכי דמי מחצה על מחצה וכו' כגון שבאו שניהם בבת אחת ופריך הגמ' והא אי אפשר לצמצם (שלא יקדים האחר, רש"י) ואם כדברי הב"ש יקשה אמאי לא אוקי הגמ' בפשיטות דבתחלה קדם איש אחר בד' אמות ובעודו שם באו האיש והאשה לשם זה אחר זה שהרי אי אפשר לצמצם ובעוד שהאיש עומד שם אין זכות להאיש והאשה בהד' אמות ואח"כ כשהלך האיש האחר משם זוכים האיש והאשה ביחד בהד' אמות ואמאי הקשה הגמ' והא אי אפשר לצמצם, אלא ע"כ צריך לומר דאף בהאי גונא יש זכיה להאיש והאשה בהד' אמות אפילו בשעה שהאחר עומד דכיון דלענין זכיית הגט אין לו שייכות להאיש האחר לכן אינו מעכב את זכייתם של האיש והאשה בהד' אמות.

ב) דדוקא לענין מציאה אמרינן דמי שבא תחלה בהדי אמות זכה בו ומעכב את הבא אחריו לזכות בהד' אמות משום שהראשון יוכל לזכות בהד' אמות ובהמציאה כמו השני, אבל לענין מקח וממכר למאן דס"ל תקנת ד' אמות במקח וממכר אם קדם ראובן ובא בהד' אמות ואח"כ בא שמעון ומכר חפץ ללוי בהד' אמות או שמעון גירש את אשתו בהד' אמות כיון שאין לו לראובן שום שייכות אל המכירה והגירושין יכול לוי שפיר לזכות בהד' אמות ולקנות חפץ ויכולה האשה להתגרש ע"י זה ולדברי הב"ש מתורץ שפיר הקושיא הנ"ל למה לן שיבוא השני ויחזיק בה ולא קנה השני בהד' אמות כיון שהראשון גלי דעתיה דלא ניחא ליה לקנות בהד' אמות רק בנפילה וכמו שכתבנו לעיל ולפי דברי הב"ש י"ל דמ"מ לא קנה השני אף דהראשון שוב אין לו שייכות במציאה מ"מ השני לא קנה בהד' אמות כיון דהראשון בא מתחלה לתוך הד' אמות האלו וצריך שיחזיק בו השני.

ג) אך לדברי הגאון רעק"א הנ"ל יש מקום לומר דעדיין תקשה הקושיא הנ"ל אמאי צריך לומר ובא אחר והחזיק בה אפילו לא החזיק בה נמי יקנה השני בד' אמות כיון דהראשון גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני המציאה הזאת בד' אמות לא ניחא ליה דליקני את המציאה הזאת, אע"ג דהד' אמות עדיין של הראשון הם לקנות בהן מציאות אחרות מ"מ לענין לקנות את המציאה הזאת מקרי שאין לה שום שייכות להראשון ויקנה השני בהד' אמות של הראשון כמו שהשני יכול לקנות במקח וממכר וכמו שהאשה יכולה להתגרש בהד' אמות של הראשון ואין הראשון מעכב בידו משום שאין לו שייכות אליו א"כ כאן נמי יכול השני לקנות המציאה בהד' אמות של הראשון כיון דנפל וגלי דעתיה דלא ניחא ליה לקנות המציאה הזאת בהד' אמות א"כ אין לו שום שייכות להארבע אמות הנ"ל ויקנה השני שפיר.

ד) ונראה דאע"ג דהראשון גלה דעתיה דלא ניחא ליה לקנות המציאה הזאת בד' אמות אפילו הכי מקרי שיש לו שייכות בהד' אמות והשני לא זכה בהד' אמות לא מיבעיא בזה דהראשון לא גלה דעתיה שאינו רוצה לקנות את המציאה שהרי באמת ניחא ליה דליקני את המציאה הזאת בנפילה אלא אפילו אם הראשון יאמר בפירוש שאינו רוצה לקנות כלל את המציאה הזאת אפילו הכי מקרי שיש לו שייכות בהמציאה הזאת בהד' אמות והשני לא קנה את המציאה הזאת בהד' אמות משום שכבר זכה בה הראשון בהד' אמות שבדבר שיש להם שייכות הראשון מעכב את השני מלזכות בהד' אמות

ה) והטעם בזה כיון שבכל רגע ורגע יש לו רשות להראשון לחזור בו ולומר שרוצה לקנות את המציאה הזאת בד' אמות כיון שעדיין לא זכה שום אדם בהמציאה, ואם אדם אחר יזכה בו בהמציאה בודאי לא יוכל עוד הראשון לחזור בו ולומר שרוצה לזכות בו] לכן מקרי שהראשון יש לו שייכות בה ומעכב את השני מלזכות, ותדע שכן הוא כדאמרינן דאם לא כן יקשה אמאי אמרינן שאם הבעל קדם בהד' אמות ואח"כ באה האשה אינה מגורשת והלא כיון דהבעל מדעתו ורצונו נותן לה הגט ולא ניחא ליה עוד בהגט שיהא שלו א"כ יש לנו לומר שאין לו להבעל שייכות בהגט ותתגרש האשה בהד' אמות אלא ודאי כדאמרן דכיון שאם לא תזכה האשה בהגט ולא תתגרש בו יש לו רשות להבעל לחזור בו בכל רגע ורגע ואם תתגרש בו שוב לא יוכל לחזור בו] לכן מיקרי מידי דשייך בגוה, והבעל מעכב בידה וכן הראשון מעכב ביד שני כנ"ל.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה