אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א שמעתתא דשליחות › פרק יח

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דשליחות · פרק יח

פרק יז

א) ויש להביא ראיה לדברינו דבשליחות לא בעינן דנהוי השליח שלוחו של בעל הממון רק בזכיה לבד בעינן שלוחו של בעל הממון דבב"ק ד' ק"ב איתא הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חטים ולקח מהם שעורים שעורים ולקח מהם חטים תנא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותני חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע, אמר ר' יוחנן לא קשיא וכו' הא ר' מאיר דאמר שיטי קונה והא ר' יהודא דאמר שינוי אינו קונה וכו' מחכו עלה במערבא לר' יוחנן אליבא דר' יהודא וכי מי הודיע לבעל חטים שיקנה חטים לבעל המעות, מתקיף לה רב שמואל בר ססרטי אי הכי אפילו חטים וחטים נמי לא אמר רבי אבוהו שאני חטים וחטים דשליחותיה קעביד וכי בעל הבית דמי עכ"ל הגמ' אלמא חזינן דאף שאין בעל הממון יודע למי להקנות אפילו הכי קני המשלח משום שידי השליח הם כידי המשלח, ואי נימא דאפילו בשליחות בעינן שלוחו של בעל הממון, א"כ תקשה אמאי קנה המשלח כיון שאין בעל הממון יודע למי להקנות, אלא מוכח מכאן דגבי שליחות לא בעינן שבעל הממון יעשהו שליח לכן קנה המשלח שפיר כיון שהשליח לא עקר שליחותו ועדיין ידי השליח כידי המשלח לכן קנה המשלח שפיר ולא איכפת לו מאומה אם בעל הממון יודע למי להקנות או לא.

ב) אבל בזכיה בעינן שיהא שלוחו של בעל הממון לכן לענין היכא ששינה השליח את שליחותו שאמר לו לקנות שעורים וקנה חטים שעקר השליח את שליחותו פריך הגמ' וכי מי הודיעו לבעל החטים שיקנה חטים לבעל המעות דבשלמא אם בעל החטים היה יודע למי להקנות והיה מקנה את החטים לבעל המעות היה מועיל שפיר והיה קונה בעל המעות את החטים מטעם זכי' דנהי שעקר השליח את שליחותו של בעל המעות שהרי בעל המעות אמר לו ליקח שעורים והוא לקח חטים נמצא שאינו שלוחו עוד וכאיניש דעלמא דמי, מ"מ מהני מטעם זכיה היינו שבעל החטים הוא עושה את השליח שיהא שלוחו של המשלח כדין זכיה בכל מקום שיש ביד בעל הממון למנות שליח לחבירו ולעשות את ידי שמעון כידי לוי וכאן בעל החטים מקרי בעל הממון כיון שהחטים שלו הם, וכל זה היה מועיל מטעם זכיה אם בעל החטים היה יודע למי להקנות אבל כיון שאין בעל החטים יודע למי להקנות, א"כ בעל החטים לא עשה שום שליח בעד המשלח וגם דברי המשלח שעשאו שליח כבר נעקרו כיון ששינה השליח את שליחותו לכן פריך הגמ' שפיר וכי מי הודיע לבעל חטים שיקנה חטים לבעל המעות א"כ יש ראי' ברורה מהגמ' דב"ק הנ"ל שיש חילוק בין זכיה לשליחות דבזכיה בעינן שלוחו של בעל הממון ובשליחות לא בעינן שלוחו של בעל הממון כמו שכתבנו לעיל.

ג) וראיתי בס' מחנה אפרים ה' שלוחים סימן ט"ו שכתב דמה דאמרינן כאן שאם הודיעו לבעל החטים שיקנה החטים היה קונה המשלח אע"ג דעקר השליח את שליחותו הוא מדין עבד כנעני דכשאומר ראובן לשמעון הילך מנה ויקנה לוי את שדך קנה לוי את שדהו מדין עבד כנעני כדאיתא במס' קידושין דף ז' והבאנו לעיל ע"ש. א"כ כאן נמי כשנותן השליח את מעותיו להמוכר והודיעו ואומר לו שבמעות האלו יקנה פלוני המשלח את חטיך קנה המשלח מדין עבד כנעני ע"ש בס' מח"א. ולי דבריו תמוהים מאד דאיך יקנה מטלטלין בכסף והלא מעות אינן קונות ודין עבד כנעני שהלוקח אינו נותן כלום ממעותיו לא עדיף משאר לוקחים דעלמא שאינן קונין בכסף את החטים ואת המטלטלין ואיך יקנה המשלח את החטים במעותיו של השליח ועד כאן לא מצינו דין עבד כנעני רק בקרקעות או בעבדים או בקידושי אשה שכל אלה נקנים בכסף לכן כשם שהיה מועיל כספו של הלוקח והמקדש לקנות ולקדש את האשה כך מועיל כספו של איש אחר שנותן בעד הלוקח והמקדש והעבד אבל במטלטלין שגם כספו של הלוקח אינו מועיל כלום איך יועיל כספו של האיש האחר שנותן בעד הלוקח, ועוד דלפי דברי המח"א קונה המשלח תיכף כשנתן השליח את המעות למוכר אפילו אם עדיין לא משך כיון דמדין עבד כנעני, והאמת אינו כן כדאיתא בחו"מ סימן קפ"ג ס"ד דמשמע התם בפירוש שהקנין לא נגמר משעת נתינת הכסף רק משעת משיכת השליח ולדבריו שכתבנו ניחא דמשום זכיה הוא זה דכיון שהודיעו לבעל החטים שהוא קונה את החטים למשלחו לכן בעל החטים עשה את ידי השליח כידי המשלח כדין זכיה בכל מקום שיש כח ביד בעל הממון לעשות את ידי שמעון כידי לוי לכן קונה המשלח במשיכת השליח ולא במעותיו של השליח כי מעות אינן קונות.

ד) ובדברינו שכתבנו יש לתרץ עוד קושיא אחת שראיתי בגליון שו"ע חו"מ של הרב הגאון רבי אליעזר גארדאן ז"ל אב"ד דק' טעלז דהנה מרן המחבר בחו"מ סימן קנ"ו סע' כ' פסק דבמעמד שלשתן אין הנותן יכול לעשות שליח אבל אם הנותן בעצמו אמר לנפקד במעמד שליח המקבל יש מי שאומר דמהני והוא שעשאו המקבל שליח בפירוש אבל אם לא עשאו המקבל שליח בפירוש אלא שאמר ראובן לשמעון בפני לוי מנה שיש לי בידך תנהו ללוי שיזכה בו ליהודא יכול לחזור בו יעו"ש בחו"מ ובגליון הנ"ל הקשה כיון שהנותן אינו יכול לעשות שליח א"כ אמאי מועיל מה שהמקבל עושה שליח כיון דבעינן שלוחו של בעל הממון ובמעמד שלשתן הבעל הממון שהוא הנותן אינו בדין שליחות אמאי יועיל שליחות המקבל ובדברינו יש לתרץ זאת דבשליחות לא בעינן שלוחו של בעל הממון ורק בזכיה בעינן שלוחו של בעל הממון ובמעמד שלשתן פסק המחבר דבעינן שהמקבל יעשה שליח בפירוש אבל זכיה אינה מועילה במעמד שלשתן כגון אם ראובן אמר לשמעון בפני לוי מנה שיש לי בידך תנהו ללוי שיזכה בי ליהודא אינו מועיל כמו שפסק המחבר שם וכיון שהמקבל עשהו שליח בפירוש לכן מועיל מעמד שלשתן בפני שליח המקבל אע"פ שהנותן אינו יכול לעשות שליח דבשליחות לא בעינן שלוחו של בעל הממון רק בזכיה וכאן שליחות היא ולא זכיה לכן מועיל שפיר.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה