משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
שמעתתא דשליחות ומילי · פרק יב
א) ובדברינו שכתבנו יש לבאר את דברי העטרת זקנים באו"ח סוף סימן תל"ד שכתב לענין ביטול חמץ ע"י שליח שכתב מרן המחבר שלוחו יכול לבטל וכתב העט"ז על זה וז"ל ויש אומרים שאין השליח יכול לבטל ובכן אין להקל ועכ"פ האשה אין לעשות שליח לבטל החמץ כי אצלה גבי הפרה מיעטה התורה שאין שלוחו כמותו משום דכתיב אישה יקימנו כנ"ל עכ"ל העטרת זקנים שם, ודבריו תמוהים מאוד איזה שייכות יש לה האי מיעוטא דמיעטה התורה גבי הפרה דהשליח אינו יכול להפר להאי מילתא דביטול חמץ ע"י שליח והלא קי"ל בכל מקום שלוחו של אדם כמותו רק לענין הפרה דמיעטה רחמנא אישה יקימנו ואישה יפרנו אבל לא לענין אחר ומאי שייכות יש לביטול חמץ ע"י שליח להפרה ע"י שליח ואם ביטול חמץ ע"י שליח דמיא להפרה ע"י שליח מאי נפקא מינה אם האיש עושה שליח או האשה שכתב העט"ז דאשה בודאי לא תעשה שליח לבטל החמץ דמשמע דמיגרע גרע השליחות דאשה משליחות דאיש והוא תמוה, ועיין שדי חמד אסיפת דינים מערכת חמץ סימן ה' אות כ"ז שהביא בשם כמה אחרונים שתמהו ודחקו מאוד ליישב דברי העט"ז האלה.
ב) ובדברינו הנ"ל יש לפרש דבריו באופן זה דס"ל להעט"ז אם מהני ביטול חמץ ע"י שליח או לא תליא אם מילי מימסרן לשליח א' מהמשלח או לא דלשיטת מהרי"ש וסיעתו דס"ל מילי לא מימסרן לשליח א' מהמשלח לא יכול לעשות שליח גם לענין ביטול חמץ ולשיטת האומרים דמילי לא מימסרן לשליח לא אמרינן רק משליח א' לשני אבל מהמשלח לשליח א' אמרינן שפיר מילי מימסרן לשליח א"כ לענין ביטול חמץ נמי יכול לעשות שליח דביטול חמץ הוי נמי מילי כמו הפקר ושאר דברים הדומים להם דהוי מילי ויש מקום לומר דביטול חמץ וכן הפקר לא הוי מילי כיון דבדבריו נגמר המעשה כמו תרומה והקדש שיכול לעשות שליח משום דבדבורו נעשית מעשה לא הוי מילי ואדרבה כתיבת הגט וחתימתו של הגט הוי מילי אע"ג דמעשה גמור היה שם דהיינו הכתיבה והחתימה מ"מ מיקרי מילי משום שלא נגמר שום דבר ע"י כתיבת הגט וע"י חתימתו כמו שכתבנו לעיל בשם המרדכי.
ג) ולפי זה יש מקום לומר דגם שבועות ונזירות לא מיקרי מילי לשיטה זו משום שנגמר הדבר ע"י דבורו הוי מעשה ובאמת יש הרבה פוסקים דס"ל דמצי משוי שליח לענין שבועות ונדרים עיין פסקי מהרא"י סימן רנ"ד ושבילי דוד בקונטרס הכללים סימן כ"א אות י"א ועיין שדי חמד באסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סימן ה' אות כ"ז ובשדי חמד בכללים מערכת ה' אות צ"ג ע"ש.
ד) וכן לענין הפרה ושאלה בבעלים דמשמע מגמ' ב"מ דף צ"ו דתליא זה בזה והתוס' הקשו איך תליא זה בזה הפרה ושאלה בבעלים והלא בכל התורה קי"ל שלוחו של אדם כמותו רק לענין הפרה דאיכא קרא למעט וגבי שאלה בבעלים דליכא קרא יש לנו לומר דשלוחו של אדם כמותו, יש לומר בזה דגם לענין הפרה למאן דס"ל דלא מצי משוי שליח אינו מטעם גזרת הכתוב רק מסברא ידעינן דלא מצי לעשות שליח להפרה משום דבאמת ההפרה בפני עצמה בלאו הנדר לאו כלום היא רק כשיש עמו נדר ושניהם דבר אחד הם לכן הוי מילי ולא מימסרן לשליח כמו הכלל שכתבנו לעיל בשם המרדכי דכיון שלא נגמר הגט ע"י חתימה לבדה רק בהצטרפות הכתיבה לכן הוי מילי א"כ כאן נמי כיון שההפרה בפני עצמה לאו כלום רק כשיש עמו נדר לכן הוי מילי וכן לענין שאלה בבעלים כיון דשאלה בבעלים אינן מועילים רק כשיש שאלה אז מבטלים מה שהוא בבעלים את השאלה אבל בלא חיוב השאלה בבעלים בפני עצמה לאו כלום היא לכן לא הוי גמר דבר והוי מילי ולא מימסרן לשליח.
ה) ולפי"ז יש חילוק בביטול חמץ ובהפקר בין איש שמבטל חמצו או מפקירו לבין אשה שמבטלת החמץ דהאיש כיון שבדעתו תליא מילתא ואינו צריך לדעת אחרים ולהסכמתו לכן לא הוי מילי כיון שבדבורו נעשה מעשה ונתבטל החמץ, משא"כ אשה שיש לה בעל ובלא הסכמת בעלה אינו מועיל מה שהיא מבטלת רק משום דאמרינן דזכות הוא לו לבעלה לכן יכולה לעשות שלית אבל כיון דעכ"פ לא נגמר הדבר ע"י דבורה לכן הוי מילי ולא מימסרן לשליח.
ו) וזהו ביאור דברי העט"ז הנ"ל שכתב ויש אומרים שאין השליח יכול לבטל ובכן אין להקל עכ"ל פירוש דיש אומרים שאין השליח יכול לבטל משום דהוה מילי ולא מימסרן לשליח והוא כשיטת המהרי"ט הנ"ל דס"ל דהא דאמרינן מילי לא מימסרן לשליח הוא אפילו מהמשלח לשליח א' נמי והפקר נמי מיקרי מילי כמו"ש הב"י בשם הר"ן, וסיים וז"ל ועכ"פ האשה אין לעשות שליח לבטל החמץ כי אצלה גבי הפרה מיעטה התורה שאין שלוחו כמותו משום דכתיב אישה יקימנו עכ"ל פירוש דאף אם נימא דביטול חמץ לא מיקרי מילי משום דבדבורו נגמר המעשה והוי כמו תרומה והקדש דלא מיקרי מילי משום דע"י דבורם איתעברא מעשה התרומה וההקדש, א"כ בביטול חמץ נמי אם נימא דהוי מעשה ולא מילי ויכול לעשות שליח, מ"מ היינו דוקא האיש דע"פ דבורו נעשה מעשה אבל האשה אין עשות שליח לבטל חמץ משום דהחמץ לאו דידה וצריכה לדעת בעלה ולהסכמתו וכיון דע"י דבורה לא עמר הביטול לכן הוי מילי ולא מעשה דדמיא להפרת נדרים שאין שלוחו כמותו משום דהוי מילי מפני שאין בהפרה שום כח בפני עצמו רק יחד עם הנדר לכן הוי מילי ולא מימסרן לשליח, לכן אין האשה יכולה לעשות שליח לבטל חמץ משום דהוי כמו הפרה שאינו יכול לעשות שליח להפר נדרי אשתו.
ז) ומה שסיים העט"ז משום דכתיב אשה יקימנו אין הפירוש דמשום האי קרא ילפינן דאינו יכול לעשות שליח להפר נדרי אשתו דהרי לאו מהאי קרא ילפינן דמילי לא מימסרן לשליח רק מדלא כתיב שליחות רק לענין מעשה כמו גיטין וקידושין ותרומה אבל בדברים ליכא שליחות כמו שכתבנו לעיל בשם הח"ס ושאר אחרונים.
אלא הכי פירושה דמשום דכתיב אישה יקימנו ילפינן מזה דדוקא הבעל מצי מיפר אבל איש זר ואדם מן השוק אינן יכולים להפר וכיון דלהבעל לבד זכי רחמנא בהפרת נדרי אשתו מדכתיב אישה יקימנו ולא לאיש זר אתו ממילא אין השליח יכול להפר דמילי לא מימסרן לשליח. ח) ואין להקשות על דברינו שאמרנו דמשו"ה מיקרי הפרה מילי ולא מעשה משום דאי לא נדרה לא היה הפרה לכן לא מיקרי ההפרה דבר שלם וחשוב בפני עצמו ולא הוי רק מילי א"כ גבי נתינת הגט נמי נימא הכי דלאו מעשה הוא רק מילי דאי לאו הקידושין לא היה הגט א"כ לא נקרא הגט דבר שלם וחשוב בפני עצמו ואית לן לומר גם בנתינת הגט דמילי לא מימסרן לשליח אפילו בשליח א' מיד הבעל ומכ"ש משליח א' לשליח ב', בכל זאת נראה דלא דמיין אהדדי דבגיטין מקרי שפיר מעשה שהרי לאחר שנתגרשה אסורה וגם אסורה לקרוביו שהרי אסורה באמה ובבתה ובאחותה ובשאר קרובים לאחר הגירושין כמו קודם הגירושין, א"כ הגירושין מיקרי שפיר מעשה ולא מילי אבל בנדרים לאחר שהפר הבעל הרי היא מכאן ולהבא כאלו לא נדרה כלל ולא נקראת אשה מופרת כמו שנקראת אשה מגורשת נמצא שההפרה איננה מעשה ולא באת רק לשעה א' לבטל את הנדר וכיון הבטלה אותו הרי נתבטלו שניהם ביחד ההפרה והנדר ואינם עוד בעולם, משו"ה לא מיקרי מעשה רק מילי בעלמא משא"כ בגירושין שהגירושין לעולם קיימים ואסורה לכהן לכן מיקרי מעשה שלם וחשוב בפני עצמו ולא מילי ומימסרן לשליח.