אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א שמעתתא דשליחות ומילי › פרק יא

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דשליחות ומילי · פרק יא

פרק י

א) והנה מרן המחבר באה"ע סימן קמ"א סע' מ"ג הביא שתי דיעות אם שליח לקבלה יכול למנות שליח שני וז"ל שליח קבלה אינו יכול למנות שליח ואפילו נאנס ואפילו נתנה לו רשות למנות שליח משום דהוה ליה מילי ומילי לא מימסרן לשליח ויש מתירין אם נתנה לו רשות למנות שליח עכ"ל המחבר, ולכאורא יש להקשות על האי דעה דס"ל שהשליח לקבלה וכל לעשות שליח אחר והלא הוה ליה מילי ומילי לא מימסרן לשליח ויש לומר דהאי דעה ס"ל דאומר אמרו הוי מינוי שליחות שלא בפניו והיינו שהשליח השני נתמנה ג"כ מפי האשה שנתנה רשות לשליח א' למנות שליח ב' ולא הוי מילי וכמו שכתבנו לעיל בשם הרמב"ן וסיעתו דס"ל דאפילו אומר אמרו סתם ולא אמר להם אמרו לפלוני ג"כ הוי מינוי שליחות שלא בפניו ולא הוי מילי א"כ כיון שנתנה לו רשות לעשות שליח בפירוש הוי אומר אמרו והאשה מינתה גם השליח השני ולא נתמנה השני מן השליח הראשון רק שניהם נתמנו מפי האשה לכן לא הוי מילי.

ב) וכן משמע מדברי הטור כאן סימן קמ"א שכתב וז"ל וגם מה שכתב שאפילו אם נתנה רשות לשליח קבלה לעשות שליח אחר אינו יכול משום דמילי לא מימסרן לשליח לא נהירא דלא אמרינן מילי לא מימסרן לשליח אלא כשמוסר לו דבר לעשותו אינו יכול למוסרו לאחר וכו' אבל כשאמר לו בהדיא לומר לאחר לחותמו יכול לעשותו כדאמרינן לקמן באומר לשנים אמרו לפלוני דכתוב לפלוני ולפלוני ויחתמו דלא הוי מילי עיין בדרישה ובשאר דברי מרן המחבר בסימן קמ"א.

ג) והדעה הראשונה שמביא מרן המחבר דס"ל דשליח קבלה אינו יכול לעשות שליח אחר אפילו כשנתנה לו רשות לעשות שליח אחר יוכל היות דס"ל כדעת החולקים על הרמב"ן דלא מיקרי מינוי שליחות שלא בפניו אפילו כשאומר אמרו לפלוני ויכתוב לפלוני יחתום ומכ"ש כשאומר אמרו סתם ולא אמר לפלוני בודאי הר מילי ולא הוי מינוי שליחות שלא בפניו לכן אינו מועיל, ואם נפרש כן את דברי מרן המחבר יצא לנו מזה דכולי עלמא ס"ל דשליח קבלה כשעושה שליח אחר הוה מילי ולא מימסרן דדוקא שליח להולכה יוכל לעשות שליח אחר משום שיש בידו הגט ומוסר אותו ליד השליח השני והוי מעשה ולא מילי אבל שליח קבלה כשעושה שליח אחר שאינו מוסר לידו מאומה ולא הוי מעשה רק מילי לכן לא מימסרן לשליח לכולי עלמא דאפילו הדעה השניה דס"ל דשליח קבלה יוכל לעשות שליח אחר אין הטעם, משום דס"ל דמילי כהאי גונא מימסרן לשליח אלא הטעם הוא משום דהוי מינוי שליחות שלא בפניו ועיין סימן ל"ו ס"ה באה"ע ויש לפרש ג"כ דבריו כמו בסימן קמ"א הנ"ל.

ד) אך המעיין בטור סימן קמ"א ד"ה שאלה לגאון אשה עשתה שליח לקבל ובדברי מרן הבית יוסף להלן שמביא שו"ת הרשב"ץ יראה בהדיא דאיכא הרבה פוסקים דס"ל דשליח לקבלה הוא יכול למנות שליח אחר ולאו מטעם מינוי שליחות שלא בפניו דהיינו שהאשה מינתה גם השליח השני שלא בפניו ולא השליח מינה אותו אלא משמע דהשליח קבלה הראשון יוכל למנות שליח ב', וז"ל הרשב"ץ שם שמביאו ב"י ולע"ד אני אומר דלא גרעה אשה שאמרה התקבל לי גיטי מאשה שאמרה התקבלי לי קידושי מיד פלוני וכשם שהיא יכולה למנות שליח לקבל קידושיה והשליח שליח מדרשת ושלח ושלחה כדאיתא בפ"ב דקידושין (מ"א) הכי נמי יכולה למנות שליח לקבל גיטה והשליח שליח דכולהו מדרשת דחד קרא נפקי ואיתקיש הויה ליציאה כדאיתא התם ומאחר שהרמב"ם והעיטור והאחרונים מסכימים להתיר ראוי לסמוך עליהם אפילו לא היתה לנו ראיה כל שכן שראיה מבוארת היא לסמוך עליה עכ"ל הרשב"ץ, אלמא דס"ל בפשיטות דשליח קבלה יכול למנות שליח אחר אפילו בלא אומר אמרו רק מגזרת הכתוב דושלח ושלחה שהשליח עושה שליח, והדבר צריך ביאור מ"ש מגיטין דקי"ל שאינן יכולים לומר לסופר כתוב ולעדים חתמו משום דהוי מילי ולא מימסרן לשליח ולכולי עלמא קי"ל דהגט בטל כדאיתא בשו"ע אה"ע (סימן ק"ך) ומ"ש דשליח קבלה של קידושין וגיטין יכולים לעשות שליח והלא לכאורא שוים הם.

ה) וז"ל המרדכי סוף פרק התקבל סימן ת"כ מילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח הקשה הר"ב ז"ל פ"ב דקידושין בספר החכמה והא אמרינן ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח ואין זה כ"א מילי והיכי משוי שליח ויש מפרשים דקבלת גירושין הגט או קידושין הוי מעשה גמור וממורי הכהן קבלתי כל היכא שאין הדבר נגמר ע"פ השליח חשיב מילי ולא מימסר לשליח אבל קבלת הגט זהו גמר דבר אבל הכתיבה שאמר לעדים חשיב מילי משום שאין הדבר נגמר עד נתינת הגט ואע"ג דהם שלוחים על הכל מ"מ שליחות הכתיבה מילי נינהו עכ"ל המרדכי, היוצא מדברי המרדכי הנ"ל דשליח קבלה כשעושה שליח אחר לא מיקרי מילי רק מעשה גמור משום דקבלת הגט והקידושין הוי גמר הדבר שהאשה מתקדשת או מגורשת בו משא"כ כתיבת הגט הוי מילי משום שאין הדבר נגמר בכתיבה עד נתינת הגט לכן הכתיבה הוי מילי.

ו) ועל דברי המרדכי יש להקשות כיון דכתיבה לא מיקרי מעשה א"כ יש לנו לומר שלא יוכלו לעשות אפילו שליח א' והבעל לא יוכל לומר לסופר כתוב ולעדם חתומו לפי הקידושין דאע"פ דבשעה שהשליח ראשון עושה שליח שני לא עשה שום מעשה רק דבור לבד מ"מ כיון שהשליח הראשון נתמנה לעשות מעשה היינו קבלת הגט והקידושין וגם עושה שליח שני לעשות מעשה קבלת הגט והקידושין לכן יכול לעשות שליח אע"ג שהשליח הראשון אינו עושה שום מעשה בזה שממנה שליח שני שהרי בדבורו לבד ממנה אותו מ"מ לא מיקרי מילי כיון שהקבלת הגט והקידושין שהשליח הראשין נתמנה וממנה שליח שני זהו מיקרי מעשה לכן יכול לעשות שליח שני, א"כ בכתיבת הגט נמי נימא הכי כשיש להעדים רשות לכתוב הגט אם נימא האתיבת הגט מיקרי מעשה יהא להם רשות לומר לסופר לכתוב שהרי הם נתמנו לעשות מעשה ואומרים לסופר גם כן שיעשה מעשה, ואם נימא דכתיבת הגט לא מיקרי מעשה לכן לא נתמנו העדים לעשות מעשה וגם כשאומרים לסופר ויכתוב גם כן לא הוי מעשה רק הוה כמו שאומרים שישבע או יקבל נזירות דהוי מילי ולא מימסרן לשליח, א"כ תמוה לשיטת מהרי"ט דס"ל דאפילו שליח אחר ג"כ לא יוכלו למנות במילי איך יכול הבעל לומר לסופר כתוב.

ז) ויש לתרץ בזה דהמרדכי לא ס"ל כשיטת מהרי"ט דאפילו בשליח ראשון מהמשלח ג"כ אמרינן מילי לא מימסרן לשליח ויוכל היות דס"ל כשיטת הפוסקים דס"ל שאדם יכול למנות שליח שישבע בעדו ויקבל נזירות בעדו אע"ג דהוי מילי ולא מימסרן לשליח היינו דוקא השליח הראשון אינו יכול למנות שליח ב' אבל המשלח בעצמו יכול שפיר למנות שליח של דברים לכן אע"ג דכתיבת הגט הוי מילי מ"מ הבעל בעצמו יכול לעשות שליח לכתוב הגט דדוקא משליח א' לשליח ב' אמרינן מילי לא מימסרן לשליח אבל מהמשלח לשליח שפיר יכול למנות שליח של מילי לכן בכתיבת הגט הבעל בעצמו יוכל לומר לסופר כתוב אבל העדים לא יוכלו לומר לסופר כתוב משום דהוי משליח א' לשליח ב' ומילי לא מימסרן לשליח. עיין לקמן פ' י"ג שתירצנו בס"ד עוד תירוץ אחר על הקושיא הנ"ל.

ח) עיין קצוה"ח סימן רמ"ד דהחתימה ג"כ הוי מילי ע"ש והוא פשוט בדברי הגמ' והפוסקים דכתיבה וחתימה שוים בזה וכשאמר לסופר כתוב או לעדים לחתום הגט בטל. ויש לומר הטעם בזה אע"ג דהחתימה הוי גמר מעשה הגט כי בזה נגמר מעשה הגט והתוס' בפ' השולח רוצים לומר דאפילו אם ביטל בפירוש את הגט אינו מועיל משום דהגט הוי גמר מעשה ולא אתי דבור ומבטל מעשה, וא"כ יש מקום לומר גם לענין מסירה לשליח דחתימת הגט הוה גמר מעשה הגט ולא מיקרי מילי רק כתיבת הגט משום שעדיין לא נגמר מעשה הגט אבל החתימה מיקרי שפיר מעשה ולא מילי ומימסרך לשליח, מ"מ יש לומר דמשו"ה מיקרי החתימה מילי משום דכיון דהחתימה לבדה בלא כתיבה לאו כלום היא רק שניהם ביחד הכתיבה והחתימה נעשו מעשה אחד אבל כל חדא וחדא באפי נפשיה לאו כלום היא לכן לא מיקרי גם החתימה מעשה רק מילי אע"ג דעשאו שליח על הכתיבה ועל החתימה מ"מ כיון דכל אחד ואחד בפני עצמו לאו מעשה הוא לכן מיקרי גם החתימה מילי ולא מעשה, וכן היא פשטות לשון הברייתא גיטין דף ס"ו הרי זה גט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אלמא דבין בכתיבה ובין בחתימה הגט בטל כשלא שמעו את קולו של הבעל עיין ב"ש סימן קכ"ג ס"ק א' דאתיא כמ"ד בעינן כתיבה לשמה וחתימה לשמה והוא כר' יהודא.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה