אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א שמעתתא דשליחות ומילי › פרק ט

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דשליחות ומילי · פרק ט

פרק ח

א) אגב הנני להעיר בהאי ענינא על מרן הב"י ביו"ד לענין פסק הטור שפסק שאין יכולין לעשות שליח לא להקמה ולא להפרה כתב מרן הב"י וז"ל פלוגתא דר' יאשיה ור' יונתן וכו' וטעמא משום דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרנו דמשמע הוא עצמו ולא שלוחו, ומבעל נשמע לאב דהוא עצמו מיפר ולא שלוחו עד כאן לשונו מרן הבית יוסף ומשמע מדברי הב"י דר' יאשיה ור' יונתן לא פליגי בפירוש רק לענין הבעל אם יכול לעשות שליח להפרה או לא רק מהבעל נשמע להאב דהאב מיפר ולא שלוחו והוא תמוה דבפירוש איתא בספרי מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן שתי פעמים חדא לענין אב וחדא לענין בעל וז"ל הספרי בפ' מטות סימן י"ח כי הניא אביה אותה וכו' אמר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא בתי נודרת מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהיו מופרים ת"ל הניא אביה אם הפר אביה מופר ואם לאו אינו מופר דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו עכ"ל הספרי בפ' מטות סימן י"ח, ושם בספרי סימן כ"ו איתא אמר לאפוטרופוס כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן ועד שאבוא ממקום פלוני הפר לה והפר לה שומעני יהא מופר ת"ל אישה הפרם אם הפר הבעל מופר ואם לאו אינו מופר דברי ר' יאשיה ר' יונתן אימר מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו עכ"ל הספרי שם סימן כ"ו אלמא דבפירוש נחלקו ר' יאשיה ור' יונתן בין באב בין בבעל ואין צורך ללמוד אב מבעל.

ב) ומלשון הספרי הנ"ל משמע קצת כמו שכתבנו דלאו מיתורא דקרא יליף ר' יאשיה שאין השליח יכול להפר רק ממשמעותא דקרא שהרי בספרי כאן לא הוזכר הלשין כמו דאיתא בגמ' אישה יקימנו ואישה יפרנו רק אישה הפרס וכן לגבי אב לא הוזכר בספרי רק כי הניא אביה אותה ולא הוזכר שום כפל לשון לא בהפרת האב ולא בהפרת הבעל א"כ משמע דלאו מיתורא דקרא קדריש למעט שליח רק ממשמעותא דקרא דמשמע שאיש זר מן השוק אינו יכול להפר רק האב או הבעל ומסברא ידעינן שאין השליח בכלל אב או בכלל בעל ולא אמרינן בזה שלוחו של אדם כמותו משום דמילי לא מימסרן לשליח אע"פ שהוא לבטל ענין ופליג על ר' יונתן דס"ל ואמר דמצינו בכל התורה כולה ששלוחו של אדם כמותו ונמצא שהשליח הוא בכלל אב או בעל ור' יאשיה לית ליה כן מסברא ובסברא הוא דפליגי ר' יאשיה ור' יונתן ולא בקראי דכאן ליכא שום יתור קראי למעט שליח.

ג) ולכאורה יש להקשות על דברינו שכתבנו בטעם מרן הב"י שחילק בין הפקר לביטול חמץ דהפקר אינו מועיל ע"י שליח וביטול חמץ מהני ע"י שליח אע"ג דהוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח מ"מ מהני ביטול חמץ ע"י שליח משום דדוקא לקיים ענין הוא דאינו מועיל שליח של דברים אבל לבטל ענין ולסתור אותו שפיר מהני שליח של מילי וכתבנו דהפרת נדרים מקרי ג"כ לסתור ענין ולבטלו א"כ תימה אמאי פסק מרן הב"י בשו"ע או״ח סימן תל"ד שיוכל לבטל ע"י שליח וביו"ד סימן רל"ד פסק מרן בשו"ע שאינו יכול להפר ע"י שליח מאי שנא הפרת נדרים מביטול חמץ דתרווייהו מילי נינהו ותרווייהו לסתור ולבטל נינהו מ"ש דלענין ביטול מצי משוי שליח ולענין הפרת נדרים לא מצי משוי שליח.

ד) ונראה דמשו"ה פסק מרן בשו"ע דיש לבטל חמץ ע"י שליח הוא משום שסמך על טעם הראשון שכתב בב"י סימן תל"ד דכיון דחמץ אינו ברשותו של אדם אלא שעשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו לכן בגילוי דעתו דלא ניחא דליהוי זכותיה בגוויה כלל סגי, והיינו דס"ל למרן הב"י לדינא דבביטול חמץ לא בעינן שליחות כלל רק בגילוי דעתא סגי וטעם הב' לא כתב מרן הב"י אלא לרווחא דמילתא היינו דאף אם נאמר דבעינן שליחות בביטול חמץ מ"מ מהני ע"י שליח משום דהוי לבטל ולסתור ולר' יונתן מצי משוי שליח להפרת נדרים משום דהוי לבטל ולסתור ויש הרבה פוסקים דמספקא להו אם הלכה כר' יאשיה או כר' יונתן, ועוד דמרן הב"י ס"ל דטעמו של ר' יאשיה דס"ל דלא מצי משוי שליח להפרה הוא משום גזירת הכתוב דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרנו אבל בלא קרא כו"ע מודים לר' יונתן דמצי משוי שליח במילי לסתור ענין ולבטלו א"כ בחמץ בפסח דליכא קראי מודים כו"ע שיכול לעשות שליח לבטל חמץ אע"ג דהוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח מ"מ כיון דהוי לסתור ולבטל מצי משוי שליח.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה