משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
שמעתתא דשליחות ומילי · פרק ח
א) והנה בב"מ ד' צ"ו לענין שאלה בבעלים איתא התם אמר ליה רבינא לרב אשי האומר לשלוחו צא והשאל לי עם פרתי מהו בעליו ממש בעינן וליכא או דילמא שלוחו של אדם כמותו ואיכא, ומסיק הגמ' שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה פירוש כי היכא דפליגי לענין הפרת נדרים דלר' יונתן כמו דס"ל שלוחו של אדם כמותו לענין הפרה הכי נמי שלוחו של אדם כמותו לענין שאלה בבעלים, ולר' יאשיה כשם שאין השליח יכול להפר כך לענין שאלה בבעלים לא אמרינן שלוחו של אדם כמותו, עיין שם בתוס' שהקשו איך תליא זה בזה שאלה בבעלים בהפרה ע"ש בתוס' מה שתירצו בזה.
ב) ולולי דברי התוס' היה נראה לומר דהטעם דס"ל לר' יאשיה דלא אמרינן לענין הפרה שלוחו של אדם כמותו לאו מיתורא דקראי הוה כמו"ש התוס' אלא ממשמעותא דקרא דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרט וס"ל לר' יאשיה דשלוחו של אדם כמותו לא אמרינן לענין מילי אפילו לבטל את הענין נמי לא אמרינן שלוחו כמותו וכיון דכתיב אישה יקימנו ואישה יפרט היינו דבעינן שהבעל יפר והבעל יקיים אבל איש מן השוק אינו יכול לא להפר ולא לקיים לכן אינו יכול לעשות שליח להפר דשליח נמי כאיש זר דמיא וכאדם מן השוק הוא דס"ל דמילי לא מימסרן לשליח כלל אפילו לסתור ולבטל ענין ור' יונתן ס"ל דשלוחו של אדם כמותו משום דס"ל לר' יונתן דלסתור ולבטל ולהפר שפיר אמרינן דשלוחו של אדם כמותו.
כ) והנה כשאומר אדם לשלוחו צא והשאל עם פרתי אם נאמר שהשואל פטור משום דשלוחו של אדם כמותו והוה כאלו המשאיל בעצמו השאיל את עצמו עם פרתו יש להקשות על זה איך מועיל השליחות כיון דקי"ל דגופו של השליח אינו כגוף המשלח אית לן לומר שלא יועיל אע"ג דכאן איכא עשה שהשליח עושה וא"כ יש לנו לומר דהוי כמו כל שליחות דעלמא, דמעשה השליח נחשב על המשלח או דהפעולה הרוחנית שפעלה מעשה השליח זהו נחשב על המשלח מ"מ יש לט לומר שלא יועיל ואינו דומה לשאר כל השליחות דעלמא דאמרינן דמעשיו שהשליח עושה נחשב על המשלח או דפעולה הרוחנית שפעלה המעשה זהו מחשבינן על המשלח דדוקא בעלמא אמרינן כן מפני שהשליח בעת שעושה את מעשיו החזקה או המשיכה או נתינת הגט וקידושין עושה הכל כדי שיקנה המשלח ועושה אותם בשביל המשלח לכן נחשב מעשיו על המשלח, אבל כאן באומר לשליח צא והשאל עם פרתי דמעשיו של השליח אינו עושה בשביל המשלח המשאיל אלא בשביל השואל הוא עושה לכן אין לחשוב מעשיו על המשלח שהרי אינו עושה מעשיו בשביל המשלח וכיון שאין שם שום מעשה בשביל המשלח א"כ מה דאמרינן שם שלומו של אדם כמותו הוא משום דגופו של השליח נעשה כמו גופו של המשלח שהוא המשאיל לכן נפטר השואל כיון דגוש של השליח הוא כמו גופו של המשלח א"כ הוה כאלו המשלח בעצמו השאיל עצמו אל השואל, וזה ליכא למימר כמו שהארכנו בזה לעיל דליכא למימר שגופו של השליח יהא נחשב כגופו של המשלח א"כ תמוה אמאי מיקרי שאלה בבעלים כשאומר אדם לחבירו צא והשאל עם פרתי.
ג) ואלמלי היה בשכר עדיין יש מקום לומר דמשו"ה מועיל משום דמעשיו של השליח נחשבו כאלו המשלח עשה היינו שהשואל מחויב לשלם להמשאיל שכר פעולת השליח ומעשיו של השליח נחשבים שפיר על המשלח כאלו עשאם המשלח או דפעולה הרוחנית שיש בתוך מעשיו של השליח היינו שכרו זהו נחשב על המשלח כאלו המשלח עשאם, ואין זה מידי דממילא רק הוי כמו קנין חזקה או משיכה וגיטין וקידושין דאמרינן דמעשה השליח נחשבים על המשלח כיון שהמשלח מקבל שכר ע"י מעשה השליח.
ד) אבל כיון דכל שאלה היא בחנם דמשו"ה מיקרי שואל כל הנאה שלו משום דבחנם משאילו אבל אם היה משלם לו שכר לא היה מיקרי שואל רק שוכר, נמצא דמעשיו של השליח אינם פועלים שום דבר לצורך המשאיל שהוא המשלח א"כ תמוה אמאי תועיל שאילת השליח שתהא שאילה כיון דקי"ל לכולי עלמא דגופו של השליח אינו כגוף המשלח.
ה) והנה התוס' בב"מ ד' צ"ט ד"ה באומר הכישה במקל כתבו דהא דאמרינן לענין עבד דהאומר לעבדו צא והשאל עם פרתי דהוי שאילה בבעלים איירי כגון שנשאל הרב עם פרחו ושלח את העבד במקומו לכן הוי שאילה בבעלים כיון שהעבד עומד במקום הבעלים, ומדברי התוס' משמע דלענין שליח דהוי נמי שאילה בבעלים כשאומר לשלוחו צא והשאל עם פרתי איירי נמי בהאי גונא דמתחלה התנו שהבעלים ישאלו עצמן עם פרתן ואח"כ שלח שליח במקומו לכן הוי שאילה בבעלים כיון שהשליח עומד במקום הבעלים, אבל כשלא התנו מתחלה שהבעלים ישאלו עצמן עם פרתם רק שלח שליח עם פרתו לא הוי שאילה בבעלים דאי לאו הכי יקשה ממתניתין דתנן שלח ביד שלוחו של משאיל או ביד עבדו העברי השואל חייב ואמאי חייב יפטור השואל מטעם שאילה בבעלים למ"ד דבשליח נמי שייך דין שאלה בבעלים לכן צריך לומר ע"כ דשאלה בבעלים דשליחות לא הוי רק היכא דהתנו מתחלה שהמשאיל ישאול את עצמו ואח"כ שלח שלוחו אבל כששלח שלוחו מעיקרא לא הוי שאילה בבעלים, ונהי דלענין שליח לא שייך הטעם שכתבו התוס' לענין עבד כששאלו עבדו ופרתו ולא השאיל העבד במקום הבעלים דהוי כשאל שתי פרות דשליח אין גופו קנוי לרבו כעבד וכפרה מ"מ אינו מועיל גם בשליח כששאל פרתו ושלח שלוחו ולא התנה מתחלה שהבעלים ישאלו עצמן, ואדרבה שליח גרע מעבד, דהעבד ידו כיד רבו דמי ואפילו כשלא שאל את הבעלים מתחלה ושלח העבד עם פרתו ע"כ העבד מכח הבעלים בא וכידם דמי ויש מקום לומר שיועיל ויהא קרוי שאילה בבעלים, לכן הוצרכו התוס' לומר דאפילו הכי אינו מועיל משום דהוי כמו שהשאילו שתי פרות אבל בשליח שאינו כיד הבעלים והוא בר חורין לעצמו פשיטא הוא דהיכא שלא התנו הבעלים מתחלה להשאיל את עצמן רק שלחו שלוחם בודאי לא הוי שאילה בבעלים כיון שאין השליח במקום הבעלים וגם ידו של השליח אינו כיד הבעלים לכן פשיטא דלא הוי שאילה בבעלים.
ו) וכיון שהבעלים חייבו את עצמן להשאל עם פרתם וע"י השליח ששלחו נפטרו הבעלים מהבטחתם לכן הוי שפיר שלוחם כמותם דנהי דגופו של השליח אינו כגוף המשלח וגם מעשיו של השליח אינם בשביל המשלח שהרי אינו עושה המעשים בשביל המשלח רק בשביל השואל עושה השליח את מלאכתו מ"מ אמרינן בזה שלוחו של אדם כמותו דבמעשיו של השליח נפטר המשלח מהבטחתו והוי שפיר מעשיו של השליח בשביל המשלח לפוטרו מהבטחתו, אבל אין זה רק מילי בעלמא כיון שהמשלח שהוא המשאיל אינו מקבל שום שכר רק בחנם הוא וגם פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום ואם המשאיל ירצה להפטר מחיובו יכול להפטר בלא מעשיו של השליח, רק בדברים בעלמא שיכול לחזור בו רק מפני שהמשלח אינו רוצה לחזור בו ורוצה לקיים דבריו לכן מעמיד הוא את השליח במקומו נמצא דמעשיו של השליח לא הוי רק מילי בעלמא מה שהשליח פוטר את המשלח מדבריו ומהבטחתו.
ז) והנה הש"ך בסימן ס"ו ס"ק קכ"ו כתב וז"ל והיינו טעמא דקרא דכשהבעלים עמו לא הוה ליה שומר עליו כלל אלא הוה ליה כאיניש דעלמא עכ"ל הש"ך אלמא דכח של בעלים עמו לבטל הוא היינו דכשהבעלים עמו במלאכתו נתבטל קנין השאלה והוי כאיניש דעלמא שאינו שומר כלל ונפטר אפילו בפשיעה לכן הוי שאילה בבעלים דומה ממש להפרת נדרים דכמו שהפרה באה לבטל את הנדר כך שאלה בבעלים באה לבטל את חיוב וקנין השאלה לכן ס"ל להגמ' דשאלה בבעלים תליא במחלוקת דר' יונתן ור' יאשיה דפליגי לענין הפרת נדרים דלר' יונתן דס"ל דמצי משוי שליח להפרה והוא משום דס"ל דנהי דמילי לא מימסרן לשליח היינו לקיים ענין ולבנותו הוא דאינו מועיל שליח דברים אבל לסתור את הנדר ולבטלו מועיל שפיר אפילו שליח של מילי כמו שכתבנו לעיל, א"כ לענין שאילה בבעלים נמי ס"ל לר' יונתן שיכול לעשות שליח לבטל את קנין השאלה ע"י שליח אע"ג דהשליח של שאלה בבעלים לא הוי רק מילי כמו שכתבנו לעיל מ"מ כיון שבא לסתור ולבטל את קנין השאלה מהני שפיר שליח של מילי, אבל לר' יאשיה דס"ל לענין הפרת נדרים שאין אדם יכול לעשות שליח להפר נדרי אשתו אלמא דס"ל דמילי לא מימסרן לשליח כלל אפילו לענין לסתור ולבטל את הנדר א"כ לענין שאילה בבעלים נמי לא מיקרי שאילה בבעלים ע"י שליח כיון דהוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח אע"ג דהוי לבטל ענין ולסותרו מ"מ אינו מועיל שליח מילי לר' יאשיה כמו שאינו מועיל שליח דברים לענין הפרה אע"ג דהוי נמי לבטל ולסתור.
ח) ולפי זה יכול להיות לענין שאלה בבעלים ושלח שלוחו באופן דלא היה בחנם רק בשכר כגון השולח שליח להשאל עם פרתו והמשלח מקבל שכר מלאכתו של השליח יוכל היות דכולי עלמא מודים דשלוחו של אדם כמותו דעד כאן לא קאמרינן לר' יאשיה דלענין שאלה בבעלים לא אמרינן שלוחו כמותו אלא היכא דבחנם היתה כמו כל שאלה דבחנם הוא דלא הוי רק מילי בעלמא אבל היכא ששכרו של המשלח הוא מודה גם ר' יאשיה דאמרינן שלוחו של אדם כמותו לענין שאלה בבעלים, ויוכל היות דאפילו הכי הוי מילי אע"ג שהמשלח מקבל שכר או שאר ריוח ממלאכתו של השליח אפילו הכי הוי מילי ולא מעשה כיון דעכ"פ מעשיו של השליח לאו בשביל המשלח הם כמו קנין חזקה ומשיכה וגיטין וקידושין דמעשיו של השליח בשביל המשלח הם לכן לא הוי מילי אבל כאן כיון דמעשה השליח לא בשביל המשלח הם לכן הוי מילי אע"ג דהמשלח משתכר ממלאכת השליח ומקבל אגרא מזה מ"מ הוי מילי כיון דעכ"פ מעשה השליח לא בשביל המשלח הם.
ט) ומצאתי להח"ס חלק חו"מ סימן קס"ח לענין שותפים שהבנים שלהם נתעסקו בעסק השותפות ואחד מאבותם פשעו בחפץ השותפות ונאבד החפץ וכתב וז"ל ועוד נראה לי דאפילו השליכו כל יהבה על בניהם מ"מ פטורין ואין זה בכלל אומר לשלוחו השאל לי עם פרתי דודאי מי שמשאיל עצמו עם פרתו ושוב שולח שליח במקומו ונתפייס בעה"ב בשלוחו של זה להיות במקומו בזה לא מיבעיא בש"ס אי שליחו כמותו או לא דאפילו אם בעליו עמו ממעט שלוחו דדוקא בעליו ממש קאמר מ"מ הא אישתעבד עצמו להשאל עם פרתו ושוב השתדל להמציא שליח במקומו וזה ההשתדלות להמציא שליח לא גרע מהשקיני מים אך איבעיא דגמ' כשלא נכנס כלל בשיעבוד להשואל אלא השאיל לו פרתו והשאיל אחר עם הפרה וכו' עכ"ל הח"ס. ודבריו תמוהין חדא דפשיטא ליה להח"ס דאיבעיא דהש"ס הוא כשלא נכנסו הבעלים בשיעבוד כלל אלא השאיל לו פרחו והשאיל אחר עם הפרה, והלא התוס' דף צ"ט שהבאנו לעיל כתבו להיפך לענין עבד דדוקא כשנשאל הרב עם פרתו ושלח את העבד במקומו לכן הוי שאילה בבעלים כיון שהעבד עומד במקום הבעלים אבל באופן אחר לא והוא איפכא ממה שכתב הח"ס.
ע) ואין לומר דס"ל להח"ס שיש חילוק בין עבד לשליח לענין זה אך זה אינו חדא דהוכחנו לעיל דשליח ג"כ לעבד דמיא לענין זה היינו דבאופן אחד איירו מבד ושליח וכמו דעבד איירי שנשתעבד האדון מתחלה ואח"כ בא העבד במקומו כן איירי בשליח שנשתעבד המשלח מתחלה ואח"כ בא השליח במקומו וכמו שהוכחנו לעיל ממתניתין דשלח ביד עבדו חייב והא הוי שאילה בבעלים, ועוד ממקומו הוא מוכרע דבחד גונא איירי עבד ושליח דהתם בב"מ דף צ"ו איתא אמר ליה רב עיליש לרבא האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי מהו וכו' תיבעי למ"ד שליחו של אדם כמותו וכו' הני מילי שליח דבר מצוה הוא אבל עבד דלאו בר מצוה לא או דילמא אפילו למ"ד אין שלוחו של אדם כמותו הני מילי שליח אבל עבד יד עבד כיד רבו דמיא אמר ליה מסתברא יד עבד כיד רבו דמיא עכ"ל הגמ' אלמא דבחד גונא איירי עבד ושליח ואין במשמעות הגמ' לאוקמיה דעבד איירי דוקא כגון שהשאילו הבעלים א"ע מתחלה ונשתעבדו ואח"כ שלח העבד במקומו ובשליח איירי דוקא כגון שלא השאילו הבעלים א"ע מתחלה בודאי ליכא למימר כן בשום ענין ואופן לאוקמיה דאיירי בתרי גונא עבד ושליח, ועוד תימה דפשיטא ליה להח"ס דההשתדלות שמשתדל המשאיל להמציא אחר במקומו זהו לא גרע מהשקיני מים ומדברי התוס' הנ"ל מוכח בהדיא דלא אמרינן כן דאם כן כיון דבעבד איירי בזה שהבעלים נשתעבדו מתחילה והעבד בא במקומו א"כ למה לן לומר דבעבד מיקרי שאלה בבעלים משום דיד עבד כיד רבו דמיא תיפוק ליה משום דההשתדלות בזה לא גרע מהשקיני מים ועכ"פ היה לו להח"ס להביא את דברי התוס' האלה ולחלק אם יש לו לחלק בין עבד לשליח.
יא) ובדברינו שכתבנו לעיל יש מקום לקיים דברי הח"ס ולאו מטעמיה רק מטעם שכתבנו לעיל דמחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן אינו אלא מטעם דמילי לא מימסרן לשליח וזה לא שייך רק במקום שאין המשלח משתכר במעשיו של השליח אבל במקום שהמשלח המשאיל משתכר במעשה השליח לא הוי מילי רק מעשה גמור ומימסרן לשליח א"כ בנידון הח"ס שהם שותפים והאבות המשלחים משתכרים במעשיהם של בניהם השלוחים א"כ לא הוי מילי רק מעשה גמור הוי כי פעולת המעשה נחשבת על המשלח לכן מהני שליח לענין שאלה בבעלים לכו"ע כיון דהוי מעשה ולא מילי.