משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
שמעתתא דשליחות ומילי · פרק ה
א) והנה הנו"ב והמח"א ושאר האחרונים הקשו על דברי מהרי"ט הנ"ל דס"ל דאפילו בשליח א' ג"כ אמרינן מילי לא מימסרן מהמשלח להשליח והקשו האחרונים עליו מהא דאיתא בנזיר ד' י"ב ובב"מ ד' צ"ו מחלוקת דר' יונתן ור' יאשיה אם הבעל יכול לעשות שליח להפרת נדרי אשתו דר' יונתן ס"ל דלא מצי משוי שליח דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו ור' יאשיה ס"ל שלוחו של אדם כמותו ואם נימא דמילי לא מימסרן לשליח אפילו בשליח א' מן המשלח א"כ אמאי ס"ל לר' יאשיה דמצי לעשות שליח להפרת נדרי אשתו והלא הוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח ואפילו ר' יונתן דס"ל שאינו יכל לעשות שליח להפרת נדרי אשתו היינו משום גזירת הכתוב דאישה יקימנו ואישה יפירנו אבל בעלמא יכול לעשות שליח על דברים אלמא דמילי מימסרן לשליח.
ב) והח"ס חלק יו"ד סימן שכ"א תירץ על זה דמקצרה עצמה ילפינן דמילי לא מימסרן לשליח אפילו מהמשלח להשליח הראשון ודבריו דחוקים מאוד מחמת כמה טעמים חדא דבגמ' בגיטין ד' ס"ו וע"א וכ"ט שהוזכר האי דינא דמילי לא מימסרן לשליח לא הוזכר שם שום קרא למילף מינה דמילי לא מימסרן לשליח א"כ אין לנו כח לחדש מדעתנו ולפותות מקראי ולומר דמקרא דהפרה ילפינן דמילי לא לא מימסרן לשליח.
ג) ועוד לפי דבריו צריך לומר דלר' יונתן דס"ל לענין הפרה דשלוחו של אדם כמותו ס"ל נמי לענין גיטין דמילי מימסרן לשליח וזהו תימה שהרי דעת הרא"ש בנדרים דף ע"ב ובב"מ דף צ"ו דהוי ספיקא דדינא אם הלכה כר' יאשיה או כר' יונתן לענין הפרה ע"י שליח וע"כ הר"ן וכן דעת הרבה פוסקים דהוי ספיקא דדינא ואלו לעני גיטין פסקו כולם שאם אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו שהגט בטל משום דמילי לא מימסרן לשליח, ואפילו באומר אמרו הסכימו כמעט כל הפוסקים דהוי מילי ואינו גט כלל, ולהרבה פוסקים המכשירים באומר אמרו הוא משום דס"ל דלא הוי מילי רק הוי מינוי שליחות שלא בפניו כמו שהבאנו דבריהם לעיל אבל היכא דהוי מילי ס"ל דלא מימסרן לשליח ואמאי לא נימא דהוי ספיקא דדינא אם מילי מימסרן לשליח לענין גיטין כיון דתליא זה במחלוקת דר' יאשיה ור' יונתן לענין הפרה והתם הוי ספיקא דדינא א"כ יש לנו לומר גם לענין גיטין דהוי ספיקא דדינא.
ד) עוד הוא דוחק גדול לומר דר' מאיר ור' יוסי דפליגי בגיטין ד' ס"ו אי מילי מימסרן לשליח או לא נחלקו במחלוקת דר' יאשיה ור' יונתן בנדרים אם יוכל להפר ע"י שליח
ה והנה לעיל כתבנו כי דברי מהרי"ט שכתב שהקדש נקרא מילי ולא מימסרן לשליח לא נהירין דבריו בזה כי מכמה סוגיות בש"ס מוכח שיכול אדם לעשות שליח להקדיש ולא נשאר לט רק לתרץ דבריו ודברי הראשונים דס"ל שאין אדם יכול לעשות שלית על דברים כגון לישבע בעדו או לקבל נזירות בעדו משום דמילי לא מימסרן לשליח אפילו לשליח א' מהמשלח לשליח ולאו דוקא משליח א' לשליח ב' כמ"ש לעיל בשם הרמב"ן והתוס' ופ"י ושאר מפרשים שאין אדם יכול לעשות שליח לכל אלה א"כ קשיא מהפרת נדרים דס"ל לר' יאשיה דאדם יכול לעשות שליח דברים וכן ר"י ס"ל כן אי לאו גזרת הכתוב אישה יקימנו.
ו) ונראה דהנה איתא בגמ' שבועות ד' כ"ב ובנדרים ד' ל"ה מחלוקת התנאים אם יש מעילה בקונמות או לא וכתב שם הר"ן דהלכה דיש מעילה בקונמות וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' מעילה הל' ט' דיש מעילה בקונמות אפילו בקונם פרטי נמי ע"ש, א"כ נדרים ג"כ לא מיקרי מילי דהוי לענין זה כמו הקדש דתיכף בשעה שהקדיש קני ליה הקדש והנהנה מעל תיכף לכן לא הוי מילי וכמו תרומה דתיכף בדיבוריה נעשית מעשה שנכנס לרשות הכהנים ולא הוה מילי רק מעשה, א"כ בנדרים נמי כיון דיש מעילה בקונמות ותיכף נכנס החפץ לרשות ההקדש לענין זה שאם עבר על נדרו מעל לכן הוי מעשה ולא מילי וכיון דנדרים מקרי מעשה ולא מילי א"כ הפרת נדרים נמי מקרי מעשה ולא מילי דכשם שהנדר מקרי מעשה מפני שהכניסו ברשות הגבוה כך ההפרה מקרי מעשה מפני שהוציאו מרשות ההקדש והכניסו לרשות הבעלים.
ז) ולפי זה יצא לנו דבר חדש דר' יונתן ור' יאשיה לא פליגי אלא בנדרים ולא בשבועות דדוקא נדרים לא הוי מילי משום דקי"ל יש מעילה בקונמות לכן הוי מעשה ולא מילי אבל בשבועות דליכא מעילה וליכא איסור חפצא כלל רק מילי בעלמא מודים כולי עלמא דאין אדם עושה שליח להפרת שבועות אשתו משום דהוי מילי ולא מימסרן לשליח דכמו דהשבועות בעצמן הוי מילי כן הפרת השבועות הוי מילי ולא מימסרן לשליח לכולי עלמא ובלא שום קרא דאישה יקימנו ואישה יפרנו.
ח) ומה שהבאנו לעיל בדברי הפני יהושע דכתב בכתובות ד' ע"ד ובגיטין ד' ע"ה דנדרים ושבועות אינו מועיל ע"י שליח אלמא דגם נדרים מיקרי מילי, צריך לומר דכונתו הוא למאן דאמר אין מעילה בקונמות דאז הוי נדרים ג"כ מילי כמו שבועות אבל למ"ד יש מעילה בקונמות לא הוי נדרים מילי רק מעשה גמור ולא מילי דיקא נמי דנקט נדרים דומיא דשבועות, ומרן הב"י באו"ח סימן תל"ד שכתב בטעמו של הר"ן דמשו"ה אינו מועיל הפקר ע"י שליח משום דהפקר הוא משום נדר ונדר אינו מועיל ע"י שליח אלמא דס"ל ג"כ דנדר הוי מילי צריך לומר גם כן דכונתו הוא למ"ד אין מעילה בקונמות אין מועיל נדר ע"י שליח משום דהוי מילי, ואע"ג דאנן קי"ל כמ"ד יש מעילה בקונמות מ"מ כיון דבהפקר בודאי אין שם מעילה לכו"ע לכן שייך בודאי ליתן טעם בהפקר ולומר דמשו"ה אינו מועיל הפקר ע"י שליח משום דהפקר הוא משום נדר ונדר מיקרי מילי למ"ד אין מעילה בקונמות ואין מועיל נדר ע"י שליח כיון שאין בו מעילה לא מקרי מעשה רק מילי ולא מימסרן לשליח א"כ לענין הפקר נמי כיון דלכולי עלמא אין מעילה בהפקר לכן לא הוי רק מילי ולא מימסרן לשליח אבל לדידן דקי"ל יש מעילה בקונמות בודאי יוכל לעשות שליח לנדור נדר אבל בשבועות ונזירות אינו יכול לעשות שליח לישבע בעדו דהוי מילי ולא ממסרן לשליח.