משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
שמעתתא דשליחות ומילי · פרק ג
א) ודע דמהרי"ט ח"א סימן קכ"ז כתב שאין אדם יכול לעשות שליח להקדיש משום דמילי לא מימסרן לשליח, ובשו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק יו"ד סימן קמ"ז כתב על דברי מהרי"ט האלה וז"ל אלא גוף דברי מהרי"ט במחילת כבודו דברי שגגה הם, ומאוד אני תמה על גדול כמותו איך פלטה קולמוסו דברי שגיאה כזה, דמה דאמרינן ומילי לא מימסרן לשליח היינו שאין השליח יכול לעשות שליח אחר במקומו כן מפורש ברש"י במס' גיטין ד' כ"ט ע"א בד"ה רבא אמר דלא משוי שליח שלא מסר להם אלא דברים ואין בדברים כח להיות חוזרים ונמסרים לאחר עכ"ל ע"ש וכו' אבל מיד המשלח בעצמו יכול למסור דברים לשליח עכ"ל הנו"ב שם וכן בספר מחנה אפרים הביא ג"כ דברי מהרי"ט הנ"ל ותמה עליו ג"כ כמו שתמה בס' נו"ב דהא דמילי לא מימסרן לשליח אינו אלא משליח א' לשליח ב' אבל המשלח בעצמו יכול שפיר לעשות שליח בדברים ע"ש בס' מח"א.
ב) והנה מ"ש הנו"ב והמח"א דמילי לא מימסרן לשליח לא אמרינן רק משליח או לשליח שני אבל המשלח יוכל שפיר לעשות שליח בדברים כבר כתבנו לעיל בשם רש"י בגיטין ד' ע"א ע"ב ד"ה דאמר מילי מימסרן לשליח שכתב וז"ל דרך ארץ הוא לעשות שליח דברים והוי נמי בדברים שלוחו של אדם כמותו עכ"ל רש"י וז"ל הר"ן סוף פרק התקבל ד"ה והקשה הרמב"ן וכו' דאם איתא דמילי מימסרן לשליח כיון ששלוחו של אדם כמותו כשהסופר והעדים שומעין מפי השליח הרי הן כאלו שומעין מפי הבעל עכ"ל הר"ן, אלמא דס"ל לרש"י והר"ן דהא דמילי לא מימסרן לשליח היינו גם מהמשלח להשליח הראשון ולא קאי דוקא מהשליח הראשון להשליח השני והוא מבואר היטב לעיל שמעתתא זו פרק א' אות ב' ואות ג' ע"ש.
ג) והא דכתב רש"י בגיטין בד' כ"ט ובד' ס"ו דמילי לא מימסרן לשליח היינו משליח א' לשליח שני היינו משום דהגמ' איירי בזה במסירת, הדברים משליח א' לשליח ב' לכן פירש"י לפי הענין משליח א' לשליח ב' אבל באמת תליא זה בזה דאפילו מהמשלח להשליח הראשון ג"כ אינו יכול לעשות שליח דברים ותליא בזה דאם נאמר שיש תורת שליחות בדברים ומילי מימסרן לשליח א"כ השליח הראשון הוא כמו המשלח בעצמו לכן יכול שפיר השליח הראשון למסור להשליח השני ואם נאמר דמילי לא מימסרן מהמשלח להשליח א"כ השליח הראשון לא נעשה כמותי של המשלח לכן לא יכול השליח הראשון למסור לשליח השני, וכ"כ לעיל שדעת התוס' בנזיר י"א והרמב"ן בב"ב ד' קכ"ו והב"י באו"ח סימן תל"ד והפ"י בכתובות ד' ע"ד ובגיטין ד' פ"ה שאין מועיל שליחות בשבועות ונדרים ונזירות והפקר והיא ג"כ משום דמילי לא מימסרן לשליח וכ"כ הח"ס יעוד הרבה אחרונים דמילי לא מימסרן לשליח הוא אפילו מהמשלח להשליח הראשון ג"כ לא מימסרן מילי ומכ"ש מהשליח הראשון להשליח השני, היוצא מכל זה שדברי מהרי"ט אינן דברי טעות ושגגה כמו שחשבו הנ"ב והמח"א הנ"ל.
ד) אך מ"ש מהרי"ט שם שאין אדם יכול לעשות שליח להקדיש משום דמילי לא מימסרן לשליח בזה לא דבריו דהקדש בודאי לא מיקרי מילי כמו שכתבנו לעיל דכיון דע"י דבורו נעשית מעשה שהרי תיכף בשעה שהקדיש יוצא החפץ מרשות הבעלים לרשות הגבוה והנהנה מעל תיכף לכן לא הוי מילי רק הוי מעשה כדאיתא בתמורה ד' ג' וכן בנדרים ד' ל"ו ובפסחים ד' פ"ח כמו שהבאנו לעיל והוי כמו תרומה שמועיל שליחות בתרומה ואף שאחרונים דחקו ליישב דברי מהרי"ט גם בזה בכל זאת דבריהם דחוקים מאוד ולא נהירין דבריו בזה רק כי שפיר יכיל אדם לעשות שליח להקדש כמו שיכול לעשות שליח לתרום תרומתו משום דלא הוי מילי רק מעשה אבל שבועות ונזירות שפיר הוי מילי ואין אדם יכול לעשות שליח לישבע בעדו או לידור נדר בעדו או לקבל נזירות בעדו משום דהוי מילי ולא מימסרן לשליח.