אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א שמעתתא דיאוש ומתנות כהונה › פרק לד

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דיאוש ומתנות כהונה · פרק לד

פרק לג

א) ומה שהביא הקצוה"ח ראיה לדבריו שיש זכיה לקטן מדאורייתא כשפרע לו בחובו, ממה שכתבו התוס' בריש פ' בן סורר שהקשו שם מנא ליה להאי קטן ממונא ותירצו ע"ש וסיימו וז"ל אי נמי במעשה ידיו דמלאכתו ושכר טרחו שלו מדאורייתא עכ"ל התוס' יש לדחות הראיה דאיכא למימר דמה שכתבו התוס' דמלאכתו ושכר טרחו איירי באומן כגון שנתן לו לקטן בגד לתפור או לארוג בשכר לא מיבעיא למאן דאמר אומן קונה בשבח כלי דאז בודאי יש להקטן ממון בתוך הכלי שהרי מלאכתו ושכר טרחו הם בתוך הבגד ומחויב הבעה"ב קרבן שבועה אם כפר ונשבע והודה דהוי ממונו של הקטן ממש ואפילו למאן דס"ל דאינו מחויב קרבן שטעה אלא כשיחד לו כלי מ"מ זה מקרי יחוד כלי כיון דאומן קינה בשבח כלי והוי חפץ בעין ממש, ואפילו למאן דאמר אין אומן קונה בשבח כלי מ"מ כיון שנחשב למשכון ביד האומן ואם קידש בה אשה שפיר היא מקודשת כמו שכתב הרמ"א באה"ע סימן כ"ח סט"ו לכן נחשב שפיר ליחוד כלי, ואם הבעלים כפרו את דמי אומנתם או אם בא איש אחר וגזל את החפץ מיד האומן הקטן והפסיד דמי אומנתו והגזלן כפר ונשבע לשקר הוא מחויב קרבן שבועה.

ב) וכן אם הקטן הגביה חפץ של הפקר וטרח בו והשביחו ובא איש אחר וגזל ממנו או אם הפקידו ביד איש אחר וכפר בו ונשבע לשקר מחויב קרבן שבועה, דנהי שאין לו זכיה לקטן בחפץ ההפקר שהגביה, מ"מ השבח אשר השביח בהחפץ ע"י טרחו ומלאכת ידיו בזה קונה הקטן מדאורייתא לכו"ע אפילו למאן דאמר אין אומן קונה בשבח כלי, דדוקא היכא דאיכא בעלים שיחול עליהם החיוב תשלומין של המלאכה התם איכא למימר אין אומן קונה בשבח כלי היינו שאין לו לאומן שום קנין בתוך הכלי רק אכתפיה דבעלים רמא חיוביה, וממילא כיון שהבעלים מחויבים לשלם לו להאומן לכן אי אפשר לו להאומן לקנות בשבח הכלי מאומה, דא"כ יהא שכרו כפול אכתפיה דגברא ובתוך הכלי, אבל בחפץ של הפקר מוכרח לומר דהשבח מונח בתוך הכלי כיון שאין שם בעלים לחייב אותם לשלם להאומן את שכר טרחו, אם נימא שגם בתוך החפץ שהשביח אין שם שבחו של האומן וגם בעלים אין כאן לחייבם א"כ יקשה לן וכי לריק יגע האומן הזה שהשביח את הכלי של הפקר, אלא ודאי דבכלי של הפקר מודים כולי עלמא שהשבח מונח בתוך הכלי ואם הקטן השביח חפצי הפקר ובא איש אחר וגזל ממנו בודאי מחויב הוא קרבן שבועה אבל אם הקטן עשה מלאכה בקבלנות אצל בעל הבית ושלם לו שכר טרחו ומלאכתו אין הכסף הזה של הקטן מדאורייתא והגוזל ממנו אין זה גוזל את הקטן כלום שהרי הבעלים מחויבים לשלם להקטן כשיגדיל והקטן לא זכה כלל בהפרעון הזה ולא נתחייב הגזלן בקרבן שבועה כמו שכתבנו לעיל דלא כהקצוה"ח.

ג) וכן בפדיון הבן אין בנו פדוי כשנותן לכהן קטן או שוטה רק במתנות כהונה כגון תרומות ומעשרות והזרוע והלחיים והקיבה יען שהוא דבר בעין וכל דבר בעין כשהתורה נותנת לאדם אין צריך קנין יכול ליתן גם לכהן קטן שאין צריך קנין רק יאוש שאר כהנים מינה וכאן איכא יאוש כמו שהארכטו לעיל לענין מכירי כהונה.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה