אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א שמעתתא דיאוש ומתנות כהונה › פרק כה

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דיאוש ומתנות כהונה · פרק כה

פרק כד

א) וראה דבר חדש בספר רביד הזהב (הוא ספר קדמון ולא של הגאב"ד דמאזייק) שכתב בשם הסמ"ג שמצות השבת אבדה גבי שטרות אינה אלא מדרבנן, וכתב ולפי זה הא דתנן כמה משניות שהמוצא שטרות חייב להכריז אינן אלא מדרבנן עכ"ד, וצריך לומר לדבריו דלאו דוקא ממצות השבת אבדה דלא תוכל להתעלם נתמעטו השטרות אלא אפילו לאחר שבא ליד המוצא ג"כ הרי אלו שלו מדאורייתא כמו אבדת עכו"ם דאמרינן ומצאתה דאתי לידיה משמע, והיינו שאבדת העכו"ם לא מיבעיא שאינו מחויב לטפל בה ולאספה לתוך ביתו ואינו עובר בלא תוכל להתעלם אלא אפילו לאחר שבאת האבדה ליד ישראל ג"כ אינו מחויב להחזירה להעכו"ם כן הוא הדבר באבדת שטרות שאינו מחויב להשיבם לבעלים כלל אפילו לאחר שבא ליד המוצא, לכן הקשה מהא דאיתא בכמה משניות ששנינו שהמוצא שטרות חייב להכריז לכן הוצרך לתרץ שאינן אלא מדרבנן, דאי הוה ס"ל דדוקא לכתחלה אינו מחויב לטפל בשטרותיו של חבירו אבל לאחר שבא לידו רמיא חיובא עליה להשיבם לבעלים א"כ איכא למימר דכל הני משניות ששנינו שהמוצא שטרות חייב להכריז הוא מדאורייתא דכיון שכבר בא השטר ליד המוצא לכן מחייב להכריז אלא ודאי ס"ל דמדאורייתא אין שום חיוב מצות השבה באבידת שטרות לא מתחלה ולא לאחר שבא ליד המוצא וטעם לזה שמעתי מהרב הגאב"ד דט' דהנה התוס' כתבו בב"ק דף ס"ג ד"ה חד למעוטי קרקעות דשטרות מסתברין יותר למעוטי מקרקעות, וכיון דחזינן בגמ' דמרבינן קרקע מדכתיב כל אבידת אחיך לרבות אבדת קרקע, א"כ מסתמא איכא כלל ופרט וכלל למעט קרקעות ועבדים ושטרות מאבדה, הלכך אע"ג שריבה הכתוב לקרקעות בדין אבדה מ"מ בשטרות דליכא ריבוי אין בהם דין אבדה שהרי שטרות מסתברין טפי למעוטי מקרקעות וקרא לרבות ליכא אלא בקרקעות ולא בשטרות לכן אין השטרות בדין אבדה מדאורייתא רק מדרבנן.

ב) ולכאורא יש להקשות על הסמ"ג דס"ל דיאוש דאבדה מועיל אפילו בשטרות וס"ל דאבידת שטרות לא כתיבי באורייתא כי מדאורייתא אינו מחויב במצות השבה כלל א"כ מנין דיאוש מועיל בשטרות בשלמא לדידן דס"ל דגם שטרות הם בכלל כל אבדת אחיך א"כ שמעינן ממילא שדין השטרות הוא כדין המטלטלין לכל פרטיהן וסעיפיהן כיון שהשטרות הם בכלל כל אבידת אחיך א"כ כמו שמועיל יאוש בכל המטלטלין כן מועיל יאוש גם בשטרות, אבל לדעת הסמ"ג דס"ל שהשטרות אינם בכלל כל אבדת אחיך א"כ מנין שיאוש מועיל בשטרות והסמ"ג בעצמו כתב שיאוש מועיל בשטרות ומנין לו זה.

ג) ונראה דלא קשה כלל דכיון דס"ל להסמ"ג שהשטרות אין בהם דין השבה מדאורייתא ואפילו לאחר שבא ליד המוצא אינו מחויב להחזיר ולהכריז אלא מדרבנן כמו אבדת עכו"ם שאין בהם דין השבה כלל אפילו לאחר שבא ליד המוצא, ומה שמחויב להחזיר את השטרות האבודים אינו אלא מדרבנן א"כ בודאי אין מקום לומר שיחמירו רבנן שיחזיר את השטרות אפילו לאחר שנתיאשו הבעלים, כי איך יחמירו רבנן בהשבת שטרות אשר עיקר השבתם אינן אלא מדרבנן יותר משאר מטלטלין אשר יש בהם מצות השבה מדאורייתא ואפילו הכי אין בהם מצות השבה רק קודם יאוש אבל לאחר יאוש אין בהם מצות השבה ואיך יחמירו רבנן בשטרות שיהא בהם חיוב השבה אפילו לאחר יאוש לכן ס"ל להסמ"ג שהיאוש מועיל בשטרות.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה