אור ברסלב
משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א שמעתתא דיאוש ומתנות כהונה › פרק כא

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ

שמעתתא דיאוש ומתנות כהונה · פרק כא

פרק כ

א) ועדיין הדבר צריך ביאור אמאי יתחייב המשבר לשלם דמי הכלי אפילו בזורק חץ אל הכלי והלא בעל הכלי לא חסר מידי בשבירתו זה דאפילו לא שיברו זה היה הכלי נשברת ע"י החץ ואנן קי"ל דכל היכא שלא חסר פטור אפילו היכא שנהנה ומכ"ש היכא שלא נהנה כלום בודאי פטור א"כ אמאי יתחייב המשבר והלא לא גרע זה מזה נהנה וזה לא חסר דקי"ל שהוא פטור, ונראה לתרץ ע"פ מה שכתבנו בשמעתתא דזה נהנה וזה לא חסר דלא אמרינן זה נהנה וזה לא חסר פטור רק בהנאה בעלמא כגון ההיא דדר בחצר חבירו שלא מדעתו או בההיא דכתובות דף ק"ג בסוגיא דטחינא וריחיא וכיוצא בהם אבל כשיש לו לאדם חפץ בעין ובא אדם אחר ונטל את החפץ הזה מחויב הנוטל לשלם לו דמי החפץ אע"ג שבעל החפץ לא השתמש בו ואינו צריך לו מ"מ כיון שזה נטל חפץ בעין של חבירו מחויב לשלם לו דמיה ומכ"ש שאין כופין לכתחלה את האדם שיתן חפץ שלו לחבירו מטעם דזה נהנה וזה לא חסר ליכא בחפץ בעין ע"ש בשמעתתא הנ"ל כי הארכנו בזה בס"ד א"כ איכא למימר גם כאן בזורק חץ אל הכלי דכיון שהכלי היא עומדת במקומה ולא עשו בה עדיין שום מעשה נזק לכן מקרי שהכלי הוא דבר בעין ואין כאן טעם לפוטרו משום זה נהנה וזה לא חסר דבדבר בעין לא שייך האי טעמא לכן מחויב המשבר לשלם דמי הכלי וכמו שכתבנו לעיל שהכלי מקרי עדיין של הבעלים הראשונים כדין יאוש דקי"ל דעד דאתא לרשות זוכה לא נפק מרשות הבעלים.

ב) ויוכל היות שזה הוא החלוק בין זורק חץ אל הכלי או זורק הכלי מראש הגג ולכאורא צריך ביאור מאי חלוק יש ביניהם והלא בין כך ובין כך הכלי היא אבודה והולכת להשבר ואמאי אמרינן דבזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו פטור המשבר משום דמנא תבירא תבר ומ"ש דבזורק חץ אל הכלי דחייב המשבר, ולפי דברינו נוכל להסביר דבזורק כלי מראש הגג מקרי שאין לו לבעל הכלי חפץ בעין כיון שנעשה מעשה הזריקה בגוף הכלי הוי כמו שאין לו לבעל הכלי חפץ בעין וכמו דאמרינן שם לענין זרק תינוק מראש הגג ובא אחר וקבלו בסייף תליא במחלוקת דר' יהודא בן בתירא ורבנן לענין הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות דלרבנן כולם פטורין ולר' יהודא בן בתירה האחרון חייב מפני שקירב את מיתתו כדאיתא ב"ק דף כ"ו ובסנהדרין דף ע"ח אמרינן דמחלוקת דריב"ב ורבנן הוא בזה דרבנן ס"ל דגוסס בידי אדם דמי לטרפה שההורגו פטור וריב"ב ס"ל דגוסס בידי אדם דמי לגוסס בידי שמים, עכ"פ חזינן שהתינוק הזה הנזרק מראש הגג דמי בידי אדם אשר עוד מעט יגוע וימות ולא מקרי אדם שלם רק מקצת נפש מקרי ודוקא לריב"ב דס"ל דאפילו כשיכה מקצת נפש נמי חייב מיתה לדידיה דוקא מחויב מיתה השני המקבלו בסייף דעכ"פ מקצת נפש איכא אבל לרבנן פטור המקבלו בסייף מפני שלא הרג כל נפש אדם רק מקצת נפש דכיון שזרקו מראש הגג מקרי גברא קטילא כגוסס בידי אדם שאין לו רק מקצת נפש ולרבנן פטורין ממיתה ברציחת מקצת נפש עיין בזה ב"ק דף כ"ו וסנהדרין דף ע"ח אלמא דכיון שנעשה מעשה הזריקה מהגג בגוף התינוק אע"ג שהוא עדיין שלם בשלימות בכל אבריו ובכל גופו ונפשו מ"מ הרי הוא דומה לגוסס בידי אדם והרי הוא נחשב שאין לו אלא מקצת נפש, א"כ לענין זורק כלי מראש הגג נמי אין הכלי מקרי שהיא חפץ בשלימות ובעין אלא היא חשובה כשבורה אשר עוד מעט תשבר לגמרי לכן מיפטר המשבר דדוקא לענין חפץ בעין קי"ל דזה נהנה וזה לא חסר חייב ואפילו אם זה לא נהנה וזה לא חסר ג"כ חייב בחפץ הבעין מפני שבחפץ הבעין כל לא חסר כמי שחסר דמי וחייב, אבל בזורק כלי מראש הגג כיון דמשעת הזריקה מקרי הכלי מנא תבירא כגוסס בידי אדם לכן לא מקרי עוד חפץ בעין ופטור המשבר, דעד כאן לא נחלקו לענין זה נהנה וזה לא חסר אי חייב או לא אלא כשנהנה אבל אם זה לא נהנה ולא חסר ליכא למ"ד לחייבו לכן פטור המשבר דדוקא כשזרה חץ אל הכלי שהכלי הוא דבר הבעין ובחפץ הבעין ליכא למיפטריה משום שלא חסר אבל כשזורק כלי מראש הגג שהכלי מקרי אינו בעין לכן פטור המשבר דנהי שהכלי עדיין של בעלים הראשונים הוא כיון שלא בא לרשות אחר ולא נפיק מרשות הבעלים עד דאתא לרשות זוכה מ"מ מיפטר המשבר משים דהוי זה לא נהנה וזה לא חסר דלכולי עלמא פטור בחפץ שאינו בעין.

תוכן העניינים

משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה