אור ברסלב
משנה שכיר חלק א קונטרס דבק טוב › סימן ה

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

קונטרס דבק טוב · סימן ה

סימן ד

בעזה"י פ"ב מ"א למב"י תרס"א לפ"ק.

המנהיר ומאיר סהר וחרס ישפיע ששון ושמחה לחג העצרת לה"ה עטרת תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי שר התורה מאור הגולה מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א אב"ד ור"מ בק"ק ברעזאן יע"א.

אחרי קידה חמש מאה כו' נסתפקתי זה זמן רב באם לא יכולתי להשלים הפרשה עם הצבור קריאת שמו"ת ונדחתי עד שבת הבאה האיך לעשות אם השלמת שמו"ת דשבוע העברה קודמת משום תורת ה' תמימה עם באפשר שנאמר גם בזה קפידת המגיד למרן הב"י זי"ע להשתדל לבא בהשכמ' לביהכ"נ בכדי להתפלל כסדר כמובא בבאה"ט סימן נ"ב או יש לדמות השלמת הקריאה לדין תפלה בסי' ק"ח שמופסק להקדים החובת שעתא תפלה של עכשיו מראש מקדם ואח"כ להשלים התפלה הנדחית מזמנה -

ושוב נפל בדעתי לפשוט הספק מדברי הכרם שלמה בסי' קליה ס"ב ע"ד הרמ"א באם בטלו בשבת אחת הפרשה מלקרות בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכא לאותו שבת כתב שבס' צנצת המן פסק לקרות חיובא דיומא מקודם ומדמה לתפלה דחיוב קידם לתשלומין - אמנם בס' לשון חכמים כתב דאותה שבטלו צריכים לקרות בראשונה ואח"כ חיובא דיומא דתורת ה' תמימה וצריך כסדרן, והעיד בשם הגאון הנוב"י ז"ל שפסק כן בשנת תקמ"ד שביטלו קריאת התורה בשבת מחמת תגבורת המים וע"ש - והרהרתי שגם לענין השלמת שמו"ת יש לעשות כהנוב"י (ועיין בנוב"י מה"ת לאו"ח סוס"י ט"ו כתב וזה לה"ט ועוד איכא למימר שהדילוג מצד עצמו אינו נכון שהתור' וודאי יש לה סדר בכוונה מכוונת סמוכים עשויים באמת ואפילו למאן דלא דריש סמוכים היינו דלא ניתן לידרוש אבל וודאי שהכל בכוונה מכווצת מנותן התורה ולמה זה ידלג ויפסיק להפריד בין הדבקים עכד"ק) אמנם תרתי בלבי חולי לא פסק הנו"ב כן רק מטעם דהי' בצבור וכעין שכ' המחבר בסימן רפ"ו סעי' ד' שאף אם נתאחרו בתפלת מוסף עד עלות המנחה אין להקדים מנחה בצבור אלא מדלא הזכיר זה שם ש"מ שלא הי' מטעם זה ואפשר שהי' לסניף להנוב"י ז"ל -

והנה יש להביא ראי' מגמרא ערוכה דברכות ח' ע"ב שהחובת שעתא קריאת שמו"ת שקורין עתה בתורה בצבור היא מוקדמת ומנא אמינה לה דשם אמרו בגמרא ר' ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לכולי פרשייתא במעלי' יומא דכיפורי (באבודרהם דפוס פראג דף צ"ג פ"א בדיני הו"ר כתב שטעמו דר"ב בר אביי הי' כדי שלא יהא נחשב לו לעון ביוה"כ - ולענ"ד כעין שכ' בס' יפה ללב ד' ל"ה דמה"ט נעורים בליל יוה"כ יען ביוה"כ ניתנו לוחות אחרונות כאמור בסוף מס' תענית ועושים כבליל שבועות כטעמי' דמג"א בסי' תצ"ד וע"ש - כמ"כ לפע"ד הרי כתב בסדה"י שיש להשלים כל התורה לקרות מתחילה ועד סוף בחג העצרת משום נתינת התורה וביו"כ זה אי אפשר דגם בזמן הגמ' אמרו סדר העבודה כביומא ל"ו ע"ב האי דנחית קמי' דרבה ועביד כר' מאיר וברש"י שמטעם ונשלמה פרים שפתינו עיי"ש ועיין ג"כ מגילה ד' כ"ג ע"א ביו"כ ממהרין לבא ומאחרין לצאת משום דנפיש סידרא דיומא עיי"ש ע"כ לפע"ד נהג ר' ביבי להשלים כל פרשיות התורה במעלי יומא דכיפורי בערובת יום נתינת לוחות שניות והרי גם הטעם דריבוי נרות דיו"כ הוא מטעם נתינת התורה בו ביום כדאיתא בסי' תר"י ולפע"ד גם הא דיומא ד' ע' ע"א שהביא כל אחד ספ"ת שלו ביו"כ אחר שקרא כה"ג בפרשה כדי להראות חזותו לרבים הי' מטעם זה וכעין שהביא שע"ת סי' תצ"ד מברכ"י ליתן ספ"ת חדשה להיכל בעצרת ע"ש ועיין תשובה מאהבה ח"א קרא תמה שלא הזכיר הרמב"ם הא דהביאו כל א' ספ"ת שלו עיי"ש) ונדפס בגליון הש"ס שהערוך מפרש שהן היו ח' פרשיות ר' דחדש אדר וד' דאלול לפי שרב ביבי הי' טרוד בשתי חדשים אלו במס' כלה (וכבאה"ע סי' ל"ח) לא מצא עת פנות עד מעלי יומא דכיפורי יע"ש - ומדהשלים בעיו"כ ד' דחדש אדר ש"מ דלא כנוב"י אלא החובת שעתא קדים דאל"כ איך סליק ר' ביבי פרשיות אדר עד מעלי יומא דכיפורי - ונח ימחול גאון עוזו להורות האיך אריך למיעבד ודוק -

במשנה סוטה ספ"ז מנויים ברכות שכה"ג מברך מלך מברך בגמר פ' הקהל והמה מנויים בפרטות ברמב"ם פ"ג מה' חגיגה ותמי' לי למה לא מביא רמב"ם שמלך יברך גם שהחיינו על קריא' זו מצוה יקרה הבאה אחת נשבע שנים לא תיגרע מקריאת מגילה עיין רמב"ם ה' מגילה פ"א ה"ג ואין לומר שפטר מצוה זו בזמן שבירך בקידוש על החג דזו מצוה בפ"ע והרי אף שבירך שהחיינו בקידוש צריך לחזור ולברך גם על הלולב - גם אין לומר משום דאותן פרשיות הם בס' דברים וקראום בקיץ וכעין או"ח סימן קל"ב דאם דילג פסוק בפרשיות מועדות א"צ לחזור ולקרות משום דכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן ז"א דגם שם מביא מג"א שתיקן יששכר חולק' וגם עכ"פ על מצוה יקרה וחשובה כזו שהמלך קרא מספ"ת שבעזרה בהקהל כלל ישראל ואף גדולי ישראל הוצרכו לבא באין נמנע ועדיפא מקראת ספ"ת דנאמר לגבה בברכות ח' ע"א אנן בדידן ואינהו בדידהו וגם תקעו בחצוצרות עבורה עיין כ"ז ברמב"ם שם - וחשבתי ליישב עפ"י דברי הר"ן סוף סיכה שעל מצוה שהיא רק בלילה אין מברכין שהחיינו והרי גם קריאה זו היתה בלילה עיין תפארת ישראל סוטה פ"ז אית מ"ח כ' במוצאי יו"ט הראשון היינו ליל שני דסוכות, אלא דעיקר דברי ר"ן צל"ע דהרי הדלקת נר חניכה הוא רק בלילה ואין השלמה ביום דשרגא בטיהרא מאי מהני ואעפי"כ מברכים שהחיינו על ההדלקה - וא"ל דגבי חנוכה אמירת שהחיינו על היום הרי לא הוזכר בפוסקים רק אם שכח בליל א' יוכל לברך בהדלקה בליל ב' כו' שוב מצאתי בס' חמדת ארי' פרק ט"ו אות ג' כותב בפירוש שאם אין מדליק בחנוכה ואינו רואה שלא יברך שהחיינו על היום ע"ש וכ"ז צ"ע - ועיין ג"כ בא"ר סימן תכ"ו חקר אמאי אין מברכין שהחיינו על קידוש לבנה עיי"ש תירוצו - והרי אין רשאים לקדש הלבנה רק בלילה ולדברי הר"ן אין מקום לשהחיינו על מצוה כזו ש"מ דא"ר אינו סובר לשיטת הר"ן ודו"ק -

ונא יחונני גאון עזינו בתשובתו הרמתה והנני בברך כריעה מול פני המנורה הטהורה.

ה"ק יצחק ווייס.

תשובת הגאון על זאת היא נדפסה בתשובת מהרש"ם מה"ק סימן רי"ג.

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה