אור ברסלב
משנה שכיר חלק א קונטרס דבק טוב › סימן ד

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

קונטרס דבק טוב · סימן ד

סימן ג

ואלו מן ההלכות בענין אמירת תהלים וזמנים המיועדים לאמירה.

בענין אמירה מידי יום אי קידם או לאחר התפל' עיין מחה"ש או"ח סימן ו' סק"ו היטב. ואני הרהרתי ומצאתי שוב כן בספר אמרי צדיקים משמא דעיר וקדיש בעל ש"ט ז"ל זי"ע ועכ"י שיותר טוב לאמר אחר התפלה משים שאנחנו תשים מאד בענין הכוונה חלושי כח ואם ירמר קודם התפלה אז יאמר התפלה עיף ויגע עיי"ש -

אם רשאים לומר עוד קודם אור היום זה לשון חיים שאל ח"ב סי' כ"ה הרב האר"י ז"ל הזהיר שלא יקראו מקרא בלילה - וההולכים אחרי ההדרי"ם מנהגי האר"י זצ"ל אין קורין אפילו אחר חצות מקרא ושמעתי מהמקובל המופלא ח"ק כמהר"ר שלום שרעבי זלה"ה שה' מפקפק על מה שנהגו לקרות בבתי כנסיות סמוך ליום תהלים ונתפשט מנהג זה בכל ארץ ישראל שיש חבורות לזה והי' אומר שאולי אין תהלים בכלל אזהרת הרב ואין ולאו ורפי' בידי' והמקובלים נמנעים לקרות תהלים בחול כל שלא האיר היום עכד"ק - ועיין ברכות ד' ע"ב עד חצות הי' עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות עיי"ש ואפשר דע"ז סומכין העולם.

הגה"ק המגיד דטריסק ז"ל בספרו מגן אברהם בהפטרת דברים כה לשונו תיקון הדבור הוא בשבת ולכן יאמר כל ספר תהלים בלי הפסק שום דיבור ואפילו ביה"ר רק ג' פסוקים לכו נרננה מתחלה וג"פ מי יתן מציון לבסוף ויחזור המזמור אשרי האיש כדי שיהא נעוץ סופו בתחלתו ויש כונה בזה שזה תיקון הדיבור - ופר"ח בסי' תי"ז מביא מנהג ירושלים ביום משמרת ר"ח אחר חצות קורין כל ספר תהלים ובין ספר וספר מאריכין בתחנוני' - ועיין ג"כ בזה בספר סגולית ישראל מערכת ימים גבי יום כ"ח ע"ש -

שמחת הרגל בלימודים דף ו' ע"א נכון הדבר ללמוד בשבועות ספר תהלים כלו שהוא יום הילולא דדוד מלכנו ונקדמה פני יוצרינו יתברך בתהלה לדוד אשר שר ע"ש והארכתי בעז"ה בספרי ביכורי מעשיך על ה' חג עצרת ה' יזכני להוציאה לאורה - בענין אמירתו בת"ב וירחא דאלול עיין מ"ש בקונטרס הכללים באות תהלים - בענין אמירתו בר"ה עמג"א ריש תקפ"ד וכה לשון הקדמת תירי זהב על שיה"ש מנכד הגאון הנ"ל ז"ל בעמוד ט"ז תיקן תקנות טובות ואחת מהן שהולכין בר"ה אחר אכילה אנשים ישרים לביהכ"נ לומר תהלים עד זמן המנחה כדי שלא ילכו בטל ביום הקדוש הזה ע"ש ועיין בעבוה"ק מענין אמירת תהלים - ע"ד אמירה בעיש"ת ובר"ח אלול עיין מטה אפרים -

בליל יו"כ בביהכ"נ ד"מ בסי' תרי"ח בליל הו"ר עיין בס' לב דוד פרק ל"ב ד"ה וכבר בהקדמת תו"ז הנ"ל בעמוד ההוא - ועיין ג"כ ע"ד לומר תהלים פ"א בשבוע בפלא יועץ אות תהלים - אם מותרים לאמרו בע"פ ח"ס יו"ד בתשובה קצ"א ד"ה איברא -

איזה מזמורים קודם התפלה - עיין בהנהגת הטובות דבעל ישמח משה ז"ל שבסוף תפלה למשה אות ל' כה לשונו קודם כל תפלה יאמר קצת תהלים ובפרט סי' כ"ה ויכוין למסור נפשו על קדושת ה' וסי' נ"א ויהרהר מאד בתשובה וסי' פ"ו - ועיין ג"כ בהנהגת אדם להגאון ר' דוד אפפענהיים ז"ל סוף פ' שני -

כה לשון נוב"י מה"ק באו"ח סימן ל"ה בתיקוני תשובה לבע"ת אחד. ידבוק מאד בשירות ותשבחות של דוד המלך ע"ה שזה דבר גדול להלהיב בלב האדם אהבת הבורא ב"ה אבל שאר תפלות ותחנונים אשר חדשים מקרוב מדורות מועטים לפני דורינו ירחיק מהם ובאתר דליעיל ירקא ליעול בישרא וכוורא הם שירותיו של דוד שבוודאי מיעילים עכ"ל -

בשוח"ט מזמר קכ"ד כל עשרים שנה שהי' יעקב בבית לבן אמר ט"ו שיר המעלות שבס' תהלים וכל ספר תהלים ע"ש וטוב טעם עיין בנזה"ק ב"ר פרשה ס"ח אות י"ד עש"ה -

בירושלמי יומא פ"א הלכ' ו' שקראו לפני כה"ג בליל יוה"כ בתהלים שטעמן מסיג השינה - ואפשר לזכר זה קורין תהלים בליל יו"כ דהרי נעורים לזכר זה כדכתוב בטור סי' תרי"ט -

בע"ז דף י"ט ע"א שכפי' ר' שמעון ללוי ואייתי תהלים ע"ש ובמהרש"א עיין בהקדמת המלבי"ם לתהלים ד"ה בית קודש הקדשים כל מה שכולל ספר תהלים עש"ה -

בענין אמירתו בעד החולה ר"ל כה לשון ספר עיני ישראל במס' שבועות די ט"ו יש לתמוה על מנהג ישראל שאומרים תהילים בשביל חולה וכדומה הלא בשביל רפואה אסור וכדי ליישב קצת המנהג אני אומר עפ"י מ"ש הת"ח דהקשה (מה מקשה גמרא על ריב"ל האיך עביד הכי דקרי להני פסוקי וגני) הלא אמרינן חש בראשו יעסוק בתורה ותי' דכונת הש"ס הוא בזכות התורה שעוסק בה נתרפא והכא אמרינן דאסור להתרפאות היינו עס"י דרך סגולה וא"כ הכ"נ אומרים תהלים שזכות אמירה יעלה לאותו חולה - ולפי"ז מה שמלקטין מזמורים ואומרים להם דוקא אין ראויין לומר וכמ"כ פסוקי תמניא אפי' שאומרים עפ"י אותיות שם של החולה וזה דומה לדרך סגולה לדעתי הקלושה זה וודאי אסור עכ"ל -

בס' לשון חכמים ח"ב ד' ט"ו ע"ב בקצת מקומות נוהגים לומר תהלים על הנפטר כדי להגן עליו ואין בזה משום לועג לרש כיון שעושין לכבודו ולהגן עליו ודאי ניחא לי' בכך - וכן תקנתי פה בח"ק ג"ח לומר תהלים אצל הנפטר ולהתפלל על כל ספר תהלים התפלה שתיקן אבי מורי על זה בס' החיים כי כל מזמר שבתהלים מסוגל להבריח הקליפות -

בס' בית דוד לא' מגאוני קדמאי מחכמי ספרדים ז"ל דף קט"ו ע"ב בפי' מחזור יו"כ פה לשונו דפסוקי תהלים יכוון בסתם שהוא אומרם לפ' מה שכיון דוהע"ה עכ"ל עיי"ש - בס' קיצור ליקוטי מהר"ן שעיקר כח אמירת תהלים בימי הספירה עיי"ש -

בס' כתר שם טוב דף ל"ח ע"ב כה לשונו מזמור לדוד אמרו רבותינו כל מקום שנאמר מזמר לדוד מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה מזמר להביא רוה"ק לדוד וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ורוח הקדש ואח"כ אומר (מזמור) שירה - והנה באמירתינו ספר תהלים יש לנו לבוש ולהלכם אימתי רוה"ק שורה עלינו קודם האמירה או אח"כ ע"כ יראה לומר בקדושה בטהרה באימא ביראה עכ"ל - ושי"ת יערה עלינו רוח טהרה לומר לפניו שירות ותשבחות בכונה זכה וברורה לעורר חבצלת השרון להסר מנו כעס וחרון אכי"ר -

ה"ק יצחק ווייס.

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה