אור ברסלב
משמרת אלעזר תשועה בישראל › אות עג

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

תשועה בישראל · אות עג

אות עב

במכילתא עה"פ ויאמינו בד' ובמשה עבדו אם במשה האמינו בד' לא כש"כ א"כ מה ת"ל ובמשה ללמדך שכל המאמין ברועי ישראל כאלו מאמין בשכינה. ותמוהא דהול"ל א"כ מה ת"ל בה' וי"ל בהקדם לפרש המשנה בסוף מס' ידים אמר צדוקי גלילי קובל אני עליכם פרושי' שאתם כותבי' את המושל עם משה בגט פירוש שכותבין בכך וכך לפלוני המלך ומסיימים כדת משה וישראל אמרו פרושי' קובלין אנו עליך צדוקי גלילי שאתם כותבין את המושל עם השם בדף ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן שנאמר ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את בני ישראל וכשלקה מהו אומר ה' הצדיק וצריך ביאור מה שאמרו ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל למעלה הלא אי אפשר לכתוב להיפך. ועוד הקשו המפרשים שהסיום וכשלקה מהו אומר אין לו המשך למה שנאמר במשנה זו וכתבו שהוא רק כדי לסיי' בדבר טוב י"ל דהנה ודאי הא שתקנו חכמינו למנות לשנות המלכי' לא עשו זה כלי טעם ובודאי הי' להם טעמי' נכוני' שימנו להמלכות ועיין רא"ש מס' ר"ה. וזו שהשיבו חכמי' לצדוקי שכל שיש טעם ותכלית לדבר אין זה גרעון כבוד והביאו ראי' לזה מדכתב הקב"ה בתוה"ק שמו הקדוש עם פרעה הרשע בדף אחד. ועוד יותר מזה שכתב בתוה"ק שהחציף פרעה פניו להחזיק עצמו לגדול נגד הקב"ה שאמר מי ה' אשר אשמע בקלו ולפי דעתו הנפסדה הי' הוא למעלה והשם למטה ואעפי"כ כתב הקב"ה כפירה הגדולה הלזו בתוה"ק לתכלית טוב כדי שנדע הסוף מהרשעי' שלבסוף הוכנע ערפו ובעכ"ח הוצרך לומר ה' הצדיק הרי שאם יש תכלית לדבר אין זה גרעון כבוד כן אין זה גרעון כבוד למרע"ה אם כותבין את המושל בגט מאחר שיש לזה תכלית וזו שאמרו ולא עוד אלא שהמושל מלמעלה והשם מלמטה שכתב כפירת פרעה שהוא למעלה מה' כאמרו מי ה' אשר אשמע בקלו ועכ"ח הי' זה לתכלית שידעו מה הי' בסוף אותו רשע שהוכרח להודות כי ה' הצדיק ופה שאמר מי ד' אשר אשמע בקלו הוצרך לומר ה' הצדיק. לפי"ז יובן שאלת מכילתא כי מאחר שהשכל נותן שיותר ראוי' להאמין בה' מבמשה וזו שאמר אם במשה האמינו בה' לא כ"ש דהאמונה בה' צריך להיות יותר חזקה וא"כ איך כתב בדף אחד בה' ובמשה כאלו השווה כבוד עבד לקונו ע"ז משיב שהאמת כן הוא שהקב"ה רצה להורות שהמאמין ברועה ישראל הוא חשוב לפניו ממש כאלו האמין בשכינה עד) בפסוק אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר יל"ד שאמר בלשון עתיד ישיר משה ואמרו בסנהדרין צ"א ב' שר לא נאמר אלא ישיר מכאן רמז לתה"מ מה"ת ועדיין צריך ביאור לענין מאי סיפרה לנו התוה"ק שישיר משה לעתיד זה השיר ועוד צריכין להבין דתיבת לאמר כמיותר דלאמר פירושו לאמור לאחרים וכאן אין לפרש כן וי"ל בהקדם לפרש בפ' ויקהל בפסוק זה הדבר אשר צוה ה' לאמר יל"ד דתיבת לאמר כמיותר מאחר שאמר זה הדבר אשר צוה ה'. ובפסוק וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את "כל" אשר צוה ה' יל"ד דתיבת כל כמיותר וי"ל דבס' ישמח משה פירש הא דכתיב בכל פרשה וידבר ה' אל משה לאמר היינו משום שהקב"ה מסר למרע"ה כל מצוה עם כל סודותי' ופנימית רוחניות' עד שאם הי' מרע"ה אומר לישראל המצוה באופן שאמרה הקב"ה לא הי' בנמצא אחד מאלף שהי' יכול להשיג איזה דבר בתוה"ק ולכך לאחר שמסר למרע"ה את המצוה באופן שכתבנו מסר לו עוד הפעם באיזה לשון ילמוד המצוה עם ישראל כי התוה"ק כתובה באופן זה שכל אחד משיג בה לפי כחו נער בן חמש שנים משיג ומבין פשטי המקראות וזקן שקנה חכמה ושבע ימים משיג הרבה יותר ולכך בכל מצוה כתיב וידבר ה' אל משה לאמר דהיינו שבאופן זה צוה ה' לו לאמר המצוה לישראל אבל לו גלה בכל מצוה ומצוה הרבה דברי' עד אין שיעור:

ומעתה יש לומר אם זה הוא בכל מצות התורה על אחת כמה וכמה במצות מעשה מלאכת המשכן שהמשכן וכל כליו הי' מכווני' כנגד כל העולמות והי' כולל כל הבריאה וכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו וא"כ בודאי גילה הקב"ה למרע"ה בכל חלק מחלקי המשכן את כל צפונות הנסתרות בה ואין ערך לקדושת המשכן וכל כליו. והנה אין דומה העושה מצוה ויודע טעמה וסודה למי שעושה מצוה ואין משיג טעמה כי עד כמה יגדל אז הזריזות והשמחה והקדושה ביודעו טעם המצוה וע"כ בעת שצוה ה' את מצות מעשה המשכן ונתן לו גם בזו האופן שילמוד עם אחרי' הי' מרע"ה משתוקק שאם הוא לא אפשר להגיד לו יותר מאשר צוהו ה' אבל יזרזו דע שזה אשר צוה ה' לאמר לך אבל יש בו עוד הרבה והרבה טמיר ונעלם ממה שגיליתי לך ע"כ אבקשך תקדש ותטהר איבריך אולי תזכה מעצמך לבא בסוד ולכוין בכל מעשה מלאכת המשכן כמו שלמד הקב"ה עמי וז"ש אלה הדברי' אשר צוה ה' לאמר בזה זרזו דע שהרבה יותר ממה שאני אומר לך כלול במעשה מלאכת המשכן אבל אלו הדברי' צוה ה' לאמר לכם. אבל תקותי חזקה שכל "חכם לב" יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה' פירש גם מהדברו' שצוה רק אותי ולא צוה לאמר לכם תזכו ע"י קדושה וטהרה להשיג גם זה ולעשות המשכן בקדושה יתירה. וכן נתקיי' ברכת מרע"ה דאיתא במדרש בפ' פקודי עה"פ ובצלאל עשה את כל אשר צוה ה' את משה וז"ל אשר צוה ה' לא נאמר אלא כל אשר צוה ה' מלמד שבצלאל השיג מעצמו כל הדברי' אשר דבר ה' למשה גם הדברי' שלא אמר לו משה וכן הוא בירושלמי פאה פ"א ה"א וע' בבלי ברכות נ"ה ועוד יש להוסיף תבלין עפ"י דאיתא מגילה ג' עה"פ דניאל י' וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשי' אשר הי' עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבה מאן נינהו אנשים חגי זכרי' ומלאכי אינהו עדיפי מני' דאינהו נביאי והוא לאו נביא ואיהו עדיף מינייהו דאיהו חזי ואינהו לא חזי. והענין שבאמת הם לא ראו אע"ג דהוי נביאי והוא ראה הטעם לזה כ' בס' יערות דבש ח"ב סוף דרוש י"ג כי ע"ז נאמר ב"ב י"ב חכם עדיף מנביא שהנביא אינו משיג רק מה שהגידו לו ברוח נבואה וע"כ נקרא נביא מלשון ניב שפתים אבל החכם משיג מחשבתו של בורא כל העולמים מה שלא הגידו לו. והנה יש ענינים שאין מגידין לשום נברא ורק אותן אנשי' שזוכין להשיג מחשבתו של בורא כל העולמים ב"ה הם משיגין גם דברי' אלו ולזה תמצא שדניאל ידע קץ הגאולה מה שלא נתגלה לשאר נביאים כי דניאל חכם ועדיף מנביא בזה כי על הקץ הגאולה נאמר ללבי גיליתי לאברי לא גיליתי ולכך אותן חכמי' המשיגין מחשבה שבלב יכולין להשיג גם קץ הגאולה כי ללבי גליתי אבל לאותן שאין משיגין רק מה שמגידין להן אין יכולין להשיג קץ הגאולה עכ"ד ולפי"ז יומתק אומרו וכל "חכם לב" דייקא אותן שהן בבחינת חכם עדיף מנביא שהם "חכמי לב" שמשיגין גם מה שלא הגידו להן אותן יבאו ויעשו את "כל" אשר צוה ה' גם מה שלא הגיד להם. מעתה נבין גם הפסוק שלפנינו דאמרו חכז"ל במכילתא שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל והי' ישראל אז במדריגה גדולה דור דעה אשר לא יהי' כמותו עד ימות המשיח כמבואר בזוה"ק ובאצבע הראו התינוקות על הקב"ה וא"כ הדבר פשוט שגם השירה ששרו אז משה ובני ישראל הי' מלא סודות וקדושה עד שאם הי' כותבין את השירה כמו שאמרו אז משה ובני ישראל לא הי' דורות הבאי' יכולי' לשיר את. השירה הזאת לכך חברו גם שירה באופן קל שגם הדורות הבאי' אחריהם יהי' אפשר להם לשיר ואת השירה ששרו אז לא ישירו רק בתחיית המתים כי אז יהי' עוד הפעם דור כמו שהי' בשעת קי"ס ואז יהי' אפשר להם לשיר שיר מעולה ששרו אז משה ובני ישראל וזו אז בעת התחי' ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ששרו עתה כי שירה זו מעולה מאוד עד שאין בכח דורות הבאים לשוררה ויאמרו לאמר ואח"כ אמרו נוסח זו השירה הכתובה לפנינו לאמר לדורות הבאים אחריהם זו השירה:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה