משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות סח
והא שבאמת לא מלו אבותינו א"ע במצרים י"ל ללמד זכות עליהם דמבואר במדרש מובא באלשיך הקדוש פרשת בא שהמצרים לא הניחו אותן למול והא שלא מסרו נפשם על המילה י"ל טעם דהרי קייל"ן יו"ד סי' קנ"ז דאם עכו"ם מאנסין את ישראל לעבור על איזה מצוה אם מכוונין להעביר על הדת אז מחוייבין למסור נפשם שלא לעבור על המצות אבל אם כונתם להנאת עצמן אז אין מחוייבין למסור נפשם חוץ על ע"ז ג"ע וש"ד ואיתא דמס' מעילה דף י"ז שפעם אחד גזרה המלכות גזירה שלא ימולו והלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי ואמר להם מי שיש לו שונא וכי אינו רוצה שיחלש ובטלו את הגזירה כי ע"י המילה נתש כוחם ולפי"ז הא המצרים החזיקו בישראל לעבוד את עבודתם לכך בודאי מזה הטעם לא הניחו למולם כדי שיהי' חזקים לעבודה וראי' לזה שדרשו חכז"ל ילקוט ברכה כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו ששבט לוי מלו א"ע גם במצרים ולפי דברינו יובן לפי ששבט לוי לא עבדו עבודה במצרים ולכך הניחום למול ולפי"ז עפ"י הדין הי' פטורין מלמסור נפש על המילה כיון שרק להנאת עצמם נתכונו ובזה אמרתי לפרש הקרא בפ' שמות וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי ולפי דברינו יובן כי השי"ת אמר שבזכות הברית שכרת את אברהם רוצה לגואלם וכדי שלא יקשה הא הם בטלו את הברית ואיך יעמוד להם זה הברית שבזכות זה יוגאלו לזה הקדים וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ולכך סברא הוא שלהנאת עצמם נתכונו במה שלא הניחום למול ולא הי' מחוייבין עפ"י דין תורה למסור נפשם על המילה ולא עברו על הברית. ובזה עמדתי על כונת תרגום יונתן שפירש שם ביחזקאל ועל דכרן קים אבהתכון קדמי אתגלתי למיפרקכון ארי גלי קדמי ארי אתון מענן בשעבודכון ואמרית לכן בדמא מהולתא אחיס עליכון דלכאורה תמוהא דהא בפסוק זה לא נזכר כלל ברית אבות ולדברינו יובן שכשרצה לומר שבזכות הברית שכרת את אבותינו יצאו לחירות א"כ יקשה הלא עברו כמה שנים שלא מלו את עצמם וא"כ יש אדרבה קטרוג מכח ברית אבות עליהן לזה אמר שגלוי וידוע לפניו שהן מענין אותן בשעבוד וא"כ בודאי מזו הטעם שלא יהי חלשים בעבודה מנעום מלמול לכך לא עברו בזה על מצות מילה ושפיר אמר להם בדמיך חיי שיצאו בזכות המילה: