משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות כ
בפ' לך בפסוק וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחר יכן יצאו ברכש גדול ויל"ד תיבת גם מה בא לרבות וכבר עמד רש"י בזה וי"ל דהנה לכאור' יש להפליא למה צוה השי"ת למשה שישאלו בני ישראל מהמצרים כלי כסף ושמלות הלא אם הי' זה בשביל לקיים ואחרי כן יצאו ברכש גדול סוף כל סוף בעת רודפם אחריהם יהי' להם כל אשר למצרים וכמו שבאמת אמרו חכז"ל ילקוט בא סי' ר"ח שביזת הים הי' יותר מביזת מצרים וי"ל בסוטה ח' ב' אמרו שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה כי אם הטביעם בי"ס הי' זה לסיבת שהשליכו ילדי בני ישראל ליאור ועינו אותם אבל אם הי' בין המצרים גם אנשים שלא עבדו עבודת פרך בישראל ולא השליכו ילדיהן לים אלו ודאי לא רדפו אחריהן ולא הוטבעו בי"ס אבל אעפי"כ אם רק עבדו בהם כדרך כל הארץ עכ"פ הי' מחוייבין לשלם להם שכרם וכמו שהובא בסנהדרין צ"א שטען גביהה לפני אלכסנדר מוקדון ולזה צוה השי"ת שמאותן שלא עינו אותן רק עבדו בהן ישאלו מהם כלי כסף ויהי' זה להם לשכר חלף עבודתם. והנה הקב"ה אמר לאברהם אבינו "כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם" "ועבדום" "וענו אתם" הרי שלשה מדריגות שיהי' רק גרים אצל אוה"ע כמו שהי' יצחק ויעקב ובניו, ומדרגה שני' שיעבדו בהם אבל לא לענותם רק להנאת עצמן, ומדריגה השלישית שיענו אותם, והנה מדריגה הראשונה שכבדו את יצחק ויעקב לאלו בודאי אין מגיע שום עונש כי אדרבה גדלו ורוממו אותם ולמדריגה השלישית שעינו אותם בודאי מגיע עונש אבל הקב"ה רצה להבטיחו שאפי' אלו שלא עינו אותם ולא עבדו בהן עבודת פרך מ"מ ידין אותם שישלמו במיטב כספם חלף שכר עבודתם וזו שאמר לאחר שהקדים שלשה מדריגות הגלות "וגם" את הגוי אשר "יעבדו" פירוש לא מיבעי' אותם שיענו אותם בודאי ידין אותם בעונשים חמורים אבל גם את הגוי אשר רק יעבדו אתם ג"כ דן אנכי בזה שיצאו מהם ברכוש גדול: