אור ברסלב
משמרת אלעזר תשועה בישראל › אות יט

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

תשועה בישראל · אות יט

אות יח

הנה ראיתי לחכז"ל הפליגו מאד בסגולת זו המצוה וכמו שאמרו בחגיגה ה' בחייהן עאכו"כ. וכמו שאמר רבינו הקדוש הובא בירושלמי ביצה על המשנה דאלו הן משום שבות שאמר הא דמחדידנא טפי מחבראי משום דחזיתי' לר"מ מאחורי' [נשאלתי הא דהבאתי בשם הירושלמי הלא גם בבבלי עירובין י"ג ב' נמצא זה ול"ק דשם הגרסא רב ולא רבי וכן הוא ברשב"ם ב"ב נ"ב ב' ד"ה רברבי ומהרש"ל שכתב ושרי לי' מרי' שהגרסא רבי במחכ"ת לא ראה דברי תוס' מנחות ק"ד ד"ה מוריינא וכבר התעורר בזה בהגהת רש"ש שם ועוד יותר מזה שכן מוכח גם מרש"י בעירובין שכתב שעל כן ראה מאחוריו משום שהוא ישב בשורה של אחוריו, ובהגהת הגאון רצה"ח תמה עליו דבירושלמי מבואר שעל פי סיבה ראה אותו מאחוריו ולא כיון יפה דגם לרש"י הי' הגרסא רב כרשב"ם ותוס' והוא יותר חידוש שפעם אחת ראה אותו ומזה זכה להיות חדוד טפי מחביריו משא"כ רבי שראה אותו בכל יום וכבר הזהירו אותנו במוסרם הוי מתאבק בעפר רגליהן והוי שותה בצמא את דבריהם ויש כח במצוה זו להשריש יראת שמים בלב כל איש המקבל פני גדולי הדור ואמרתי לפרש בענין זה פרשת קדוש הלוים בפ' בהעלתך, קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם. וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת וגו' ויל"ד דתיבות מתוך בני ישראל כמיותרין ותו דגם וטהרת אותם כמיותר דלא הול"ל רק קח את הלוים וכה תעשה להם לטהרם. ועוד דתיבת להם כמיותר דדי אם יאמר וכה תעשה לטהרם. ובפסוק והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ד' מאת בני ישראל והי' לעבד את עבדת ה'. וצריך להבין מה בא לרבות "מאת" הלוים דהי' די לומר והניף הלוים וגם לפרש הכוונה באמרו מאת עדת בני ישראל. ובפסוק ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה ה' את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל כפל בתחלת הפסוק ובסופו לומר שעשו כאשר צוה ה'. גם כפל תיבת "ללוים" ותיבת להם כמיותר וי"ל דרש"י כתב עה"פ קח את הלוים קחם בדברים אשריכם שתזכו להיות משמשים למקום. והנה יש ללמוד מזה מוסר גדול אם הלוים שהיו תמיד קדושים וטהורים ועוסקים בתורה ובעבודה כמה טהרות הוצרכו עד שזכו להיות ראויים לגשת לעבוד את עבודת הקודש לפני ממ"ה הקב"ה כדכתיב הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והקרבת קרבנות ולהתודות עליהן על אחת כמה וכמה יחרד אדם פשוט בגשתו להתפלל לפני ה' וישמח מאד על אשר זוכה להתפלל לפני מלך רם ונשא כמוהו ואמרו חכז"ל שקלים י"ד שממ"ה הקב"ה הוא להיפך ממלך בו"ד כי כל מלך בו"ד כל המקורב יותר אצלו יתמעט היראה והפחד ממנו וכל המתרחק ממנו יש לו יותר פחד ויראה ממנו כי בן כפר הרואה את המלך פעם אחד לשנים הרבה ירתע ויפחד בגשתו אליו לא כן שר הצבא אשר רגיל לבא לפני כסא כבודו לא יפחד כמו בן הכפר, ושרי המלוכה אשר תמיד סובבים כסא מלכותו אצלם עוד תתמעט היראה לא כן אצל ממ"ה הקב"ה כל שהוא קרוב אצלו ירא ויפחד יותר מהמרוחק ממנו כי כל הקרוב אצלו ורואה ומשיג גדולתו רעדה אחזתו ומצינו למרע"ה שזכה לעלות למדריגה גבוה שאין כמוהו נאמר עליו והאיש משה עניו מאוד מכל אדם כי בראותו גדולת בוראו הכיר שפלות עצמו ומלאכי מעלה נאמר. עליהם אשר משרתיו כולם עומדים ביראה יחד וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם ובכל יום אנו רואים אנשים פשוטים אינן מרגישין יראה כלל בגשתם לעבוד את ד' וגאוני צדיקי הדור זעים ורועדים בעמדם להתפלל כי רק מי שזוכה להכיר גדולת בוראו ירא ויפחד מהדר קדושתו ע"כ סגולה גדולה להשריש יראת שמים בלב איש להתאבק בעפר רגלי הצדיקים והקדושים ובעת ראותו אלו הצדיקים זריזים ושמחים לעשות רצון קונם ומזיעים מרוב יראה ופחד בגשתם אל הקודש וגודל זהירותם בכל דקדוקי מצות ישא ק"ו בעצמו אם צדיקים כאלו רעדה אחזתם מהדר גאון כסא כבוד ממ"ה הקב"ה מה נעשה אנן קרוצי חומר חסרים מכל טוב ורקים מכל מצות באופן כי גם אנשים פשוטים יכולים לבא ליראת הבורא ב"ה אם מרגילים עצמם לקבל פני צדיקי הדור ולהשגיח בעין פקוחה על כל מעשיהם ולשתות בצמא דבריהם הקדושים וז"כ פסוקי' אלו כי רצה הקב"ה שיראו כל ישראל בעת הובדלו הלוים לעבודת השי"ת כמה טהרות וכמה כיבוסים צריכין כדי שיזכו להיות משמשים למקום ואחר כל זה ישמעו שיאמר מרע"ה ללוים אשריכם שתזכו להיות משמשים למקום זה יפעול הרבה בלבות בני ישראל לטהר נפשותם ולנטע בלבבם אהבת ויראת ה' לכך צוה השי"ת שיעשה כל זה משה במעמד כל ישראל ועי"ז בעת יובדלו הלוים לעבודת השי"ת יעלו גם ישראל למדריגה גדולה בעניני יראת ה' וז"ש "קח" את הלוים "מתוך בני ישראל" פירוש תקחם בדברים כמו שפירש"י במעמד כל ישראל ובזה הפעולה וטהרת אותם פירוש כל בני ישראל שע"י שיהי' באותו מעמד ויראו בעיניהם טהרת הלוים יגרום זה טהרה בנפשותם. ולכן אמר אח"כ וכה תעשה "להם" לפי שטהרה הראשונה היתה לבני ישראל אמר עתה וכה תעשה להם דהיינו ללוים לטהרם וסיפר הכתוב שכן הי' באמת והניף אהרן את הלויה תנופה לפני ה' פירוש שבמעשה זו העלה אהרן את הלוים במדריגה גדולה קרובים אל ה' ולא לבד הלוים כי אם "את הלוים" פירוש עם הלוים הניף גם "מאת בני ישראל" כי גם להם פעל לטהר נפשותם. וז"כ הפסוק ככל אשר צוה ה' את משה מוסב למעלה ולמטה דהיינו ויעשו בני ישראל ללוים ככל אשר צוה את משה ועוד ככל אשר צוה ה' את משה ללוים שיתקדשו קודם גשתם לעבוד את ה' כן עשו "להם" בני ישראל פירוש כן עשו בני ישראל גם לעצמם שקדשו וטהרו את עצמם טרם בואם להתפלל ולעבוד את ה':

ב"ה ביאור מקראי קודש בתוה"ק מעת ירידת ישראל למצרים עד צאתם לחירות:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה