משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות יג
ועדיין נשאר לנו לישב למה לא הביא הרמב"ם דבמקום קרוב תוך התחום מחוייב לקבל פני רבו בכל שבת. והגם שהריטב"א התעורר בקושי' זו על ר"י למה לא נקט גם שבת וחדש ותירץ דר"י רבותא אשמעינן דגם כשדר במקום רחוק מחוייב לקבל פני רבו דממקום קרוב מפורש בכתוב דמחוייב לקבל בכל חדש ושבת. וידוע שאין דרכו של הרמב"ם לשנות לשון הש"ס וא"ש דנקט רק רגל לפי שגם ר"י נקט רגל עוד י"ל ויתיישב גם הא דלא נקט ר' יצחק חדש ושבת ויהי' מוכח ג"כ דגם באזיל ולא אתי ליומא חייב לקבל פני רבו ברגל והוא. כי נתעוררתי דלפי מה דדרש רע"ק מאת ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח א"כ הי' לנו ילפותא פשוטה מה"ת שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל דהא כתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך "את" פני האדון ה' ושפיר דרשינן לרבות קבלת פני רבו כמו דדרשינן לענין מורא. וכעת מצאתי בספר פנים יפות פ' ראה שכתב באמת כן ונהנתי שזכיתי לכוון לדעתו הגדולה אלא דקשה לי איך לא התעורר דיש סתירה לדבריו מדברי ר"י דא"כ למה הוצרך ר"י ללמוד זה מקרא דדברי קבלה ולמה לא למדו מקרא דאת פני האדון ה':
וי"ל דהנה ראינו דעד שבא רע"ק לא הי' אדם שערב את לבו לדרוש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח להשוות כבוד עבד לכבוד קונו ורק רע"ק הוא שחידש. זה ואם גם רע"ק דרש זה לענין מורא עדיין אין מזה ראי' לדרוש כן גם לענין קבלת פנים להשוות כבוד עבד לקונו. אמנם יש להביא ראי' נכונה דגם לענין קבלת פנים יש להשוות קבלת פני רבו לקבלת פני שכינה שהרי ישעי' ניבא והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני ה' ישעי' ס"ו ולכאור' קשה דהא אחד מיסודי אמונתינו שהתוה"ק נצחית ולא תשתנה לעולם וא"כ איך אמר הנביא שיתראו פנים בעזרה בכל חדש ושבת והתוה"ק חייבה רק שלש פעמים בשנה ועוד דהתוה"ק לא חייבה רק הזכרים דכתיב יראה כל זכורך וישעי' אמר "כל בשר" שמשמעו גם הנשים:
אמנם באמת לק"מ דהתוה"ק לא חייבה רק שלש פעמים בשנה וכן לא חייבה רק הזכרים ולא הנקיבות אבל ראוי והגון ומצוה הוא להתראות פנים בעזרה בכל חדש ושבת שיש תוס' קדושה וכן המצוה היא גם על הנקיבות. ומעתה ראינו דישעי' הנביא אמר שמצוה גם על הנשים לעלות ולראות בכל שבת וחודש וסיפר שלעתיד יהי' ישראל זריזים במצות ויעלה כל בשר בכל חדש ושבת. ומעתה הרי ראינו ממש מכוון נגד זה אמר בעלה של השונמית לא חדש ולא שבת היום מכלל דבחדש ושבת מצוה לה למיזל ממש כקבלת פני השכינה הרי ראינו בנביאים שהשוו כבוד רבו לכבוד השכינה א"כ שפיר יש ללמוד שברגל "חייב" לקבל פני רבו כמו שחייב לקבל פני השכינה בכל רגל. ומעתה מדוקדק דברי ר"י שאמר חייב אדם לקבל פני רבו ברגל דוקא ברגל יש חיוב ולא בשבת והביא ראי' לזה מדאמר בעלה של שונמית לא חדש ולא שבת היום מכלל דבחדש ושבת איבעי' לה למיזל הרי ראינו שהשוו קבלת פני רבו לקבלת פני השכינה כמו שיש מצוה גם לנשים לקבל פני השכינה בכל שבת וחדש כן יש מצוה לקבל פני רבם בכל שבת וחדש א"כ מינה שברגל שחיוב לקבל פני השכינה יש ג"כ חיוב לקבל פני רבו כדכתיב את פני האדון ה' וממילא בפסוק דשונמית אמר דייקא שבת ולא רגל לעומת המצוה שהוזכר בקבלת פני השכינה ור"י נקט דוקא רגל ולא חדש ושבת כי בחדש ושבת אין חיוב רק ברגל וא"ש שלא העתיק הרמב"ם שבת וחודש כי באמת אין החיוב רק ברגל ורק מביא ראי' לזה שכמו שבחדש ושבת יש מצוה לנשים לקבל פני רבם כן ברגל חיוב לאנשים לקבל פני רבם ברגל: