אור ברסלב
משמרת אלעזר תשועה בישראל › אות י

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

תשועה בישראל · אות י

אות ט

אלא דעדיין לנגדינו קושית הסדר משנה על הכ"מ דא"כ מאי פריך הש"ס מר"א על ר"י הא יכול לומר אנא דאמרי כרבנן דפליגו על ר"א ועוד קשה לי האיך יחדש הרמב"ם פלוגתא חדשה שרבנן פליגו על ר"א מאחר שאין שום רמז בש"ס מזה. ונלע"ד בישוב דברי הרמב"ם דהנה הקשו המפרשים דר"י אמר חייב אדם לקבל פני רבו ברגל ולא זכר כלל שבת ור"ח משמע דבשבת ור"ח אין חיוב לקבל פני רבו והראי' שהביא מקרא לא הוזכר רגל כלל רק חדש ושבת. ותירוץ הריטב"א כבר כתב הנוב"י בתשובה שהבאתי שהוא דחוק ולע"ד שזה דחוק לשיטת הריטב"א דלפי פירושו צריכין לומר הא דאר"י חייב אדם לקבל פני רבו היינו דוקא בסוכות ופסח אבל לא בעצרת דאין בו חוה"מ וזה דוחק גדול דר"י סתמא אמר ברגל משמע בכל רגל וגם בעצרת וגם מרש"י מוכח דלא ס"ל כהריטב"א דהרי לפי פירוש הריטב"א מה שאמר הא דאזיל ואתי ביומא היינו כשהוא חוץ לתחום ורש"י פירש שהוא בתוך התחום עיי"ש. עוד נתעוררתי על דבר חדש שבסוגיא דסוכה אמר ר"י "מנין שחייב" אדם לקבל פני רבו ובסוגיא דר"ה ליתא לתיבת מנין אלא אר"י חייב אדם לקבל פני רבו וחידוש שלא עמדו המפרשים. על שינוי זה. עוד תמוהא מה שמקשה הש"ס מר"י על ר"א והלא שניהם תנאים הי' ואין שייך להקשות מאחד על חבירו. ואין לומר שקושית הש"ס על ר"א מקרא דמייתי ר"י לא חדש ולא שבת דכבר כתב הנוב"י דאדרבה הפסוק עולה יפה מאוד לשיטת ר"א דדוקא בחדש ושבת חייב לקבל פני רבו אבל לא ברגל משום דמבטל מצות ושמחת. וכן אין לומר בהיפוך שקושית הש"ס על ר"י מקרא דר"א דכבר כתבתי בתחלת דבריי דלמא ס"ל לר' יצחק דחיוב קבלת פני רבו דוחה למצות ושמחת כמו שס"ל לאמת הכ"מ בדעת הרמב"ם. בפרט לפי מה שהארכתי דיכול לקיים מצות ושמחת בבגדי צבעונין ושאר דברים א"כ בודאי אין כאן קושיא דיש לומר דס"ל לר"י מוטב שיעקור סעיף אחד מחלקי השמחה משיבטל מצות קבלת פני רבו לגמרי:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה