משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות ט
ומעתה סרה מהר גם קושיא השני' שהרעיש הסדר משנה את העולם עלי' דהאיך טעה ר' אילעאי בזה שקבל פני רבו ברגל שהוא רק מהלכה למשה מסיני או מדברי קבלה ידחה מצות שמחה המפורשת בתורה. אמנם למה שבארנו א"ש דבאמת הרי יכול לקיים מצות ושמחת בהרבה דברים אחרים כמו שאמרו במס' בפסחים נשים בראוי' להן בבגדי צבעונין ויכול למסור לה זאת קודם יו"ט ורק בענין אחד לא ישמח וא"כ ודאי יש לטעות וגם הדעת נוטה כן שלא לבטל מצות קבלת פני רבו ברגל לגמרי מוטב למעט השמחה בדבר אחד שבזה עדיין אינו עוקר מצות ושמחת לגמרי ואדרבה יכול לקיימה בהרבה דברים משא"כ אם ישב בביתו יבטל מצות קבלת פני רבו ברגל לגמרי וע"כ הוצרך ר"א לחדש לו דגם משום סעיף אחד מחלקי השמחה דחינן מצות קבלת פני רבו ברגל ואינו יכול לקבל פני רבו ברגל רק אם יכול לשוב לביתו באותו יום וזה חידוש גדול והוצרך ר"א להשמיעינו. וא"כ נסתר גם תירוצו הראשון על הרמב"ם דהגם דהרמב"ם פסק דמחוייב מדאורייתא לשמח את בניו ואשתו אעפי"כ אי הוי ס"ל דבאזיל ולא אתי ליומא אסור לו לקבל פני רבו ברגל הי' צריך להשמיענו זאת ואין זה פשיטא כדעת הסדר משנה ואדרבה חידוש גדול הוא דהא הרמב"ם ביאר שם מיד במה הוא חייב לשמחה בבבל בבגדי צבעונין וא"כ האיך נדע מזה שאסור לו לקבל פני רבו ברגל אם אי אפשר לו לשוב באותו היום הלא יכול למסור לה הבגדי צבעונין מערב יו"ט א"ו מדלא העתיק הרמב"ם החילוק בין אזיל ואתי ביומא לאזיל ולא אתי ליומא עכ"ח צריכין לומר כדעת הכ"מ דהרמב"ם פוסק דבכל ענין חייב לקבל פני רבו ברגל גם באזיל ולא אתי ליומא: