משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות נז
שיר השירים ח' בפסוק מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו וצ"ב למה אמר במים רבים לשון כיבוי ובנהרות לשון שטיפה, וגם למה נתכוין במים רבים ונהרות וגם קישור הפסוק אם יתן איש את כל הון ביתו לזה וי"ל כי אבותינו ספרו לנו מגזירת שמד שהי' רגיל להיות בדורות שלפנינו וישראל קדושים מסרו נפשם לאלפים למות על קידוש השם ועל כן גם אם אנסו האומות את ישראל באיום מיתה לא כפרו ח"ו בה', אבל לפעמים מצינו שעלה בידם שיעברו ישראל על ידיה' איזה עבירה והוא כי בשאר מצות חוץ ע"ז גילוי עריות וש"ד המצוה וחי בהם ולא שימות בהם והדין שיעבור ואל יהרוג וכל זה רק אם הם בסכנות מיתה אבל אם מבקשי' מישראל שיעבור עבירה או שיתן כל ממונו מחוייב עפ"י הדין ליתן כל ממונו שלא לעשות עבירה אחת וכן עושי' וע"כ לעולם לא עלה בידם שיכפרו ישראל במצוה אחת אבל לעבור לשעה איזה עבירה זה עלה בידם אבל גם זה רק אם לא רצו לקחת ממון אבל אם רצו לקחת ממון לא עלה בידם שיעברו ישראל עבירה אפי' לשעה כי הם מוסרים כל ממונ' רק שלא יצטרכו לעבוד עבירה וזו כוונת הפסוק שנמשלו אוה"ע למים הזידונים שרוצים לכלות את ישראל לזה אמר מים רבים אפי' אם באים בכל כחם אי אפשר לכבות את אהבה אם שיש בכחם לשטוף את האהבה לשעה קלה אבל לכבות את האהבה אין בכחם אבל אם אין באים באונס מיתה וכדומה אז ונהרות שהוא קל ממים רבים אז גם לשעה לא ישטפוה כי כל אשר יש לו יתן בעד נפשו שלא יצטרך לעבור איזה עבירה ואם יקשה לך האיך אפשר למים רבים לשטוף עכ"פ לשעה את האהבה לזה אמר שמים רבים הכוונה שבאים באונס מיתה ואם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאוהב הקב"ה ותורתו בוז יבוזו לו ואינן לוקחין ממון רק נפשות לזה מחוייבין עפ"י הדין לעבור ולא להרג דכתיב וחי בהם: