משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות קיא
או יאמר עפ"י המבואר בספרי' בפירוש הפסוק וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וגו' אז ישיר משה ובני ישראל עפ"י שפירשו הפסוק ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל אלי שהנצול בזכות עצמו זה יכול לשמוח שמחה שלימה ולשורר בפה מלא אבל מי שאינו כדאי וניצל רק בזכות אחרים זה יכול לשמוח רק בלב וזו שאמר ואני "בחסדך" בטחתי אם אינני ראוי לישועה רק בחסדך אני נצול אז "יגל לבי" בישועתך גם בבא הישועה אני שמח רק בלב "אשירה לה'" אשיר בפה כי "גמל עלי" אם אני נצול בזכות עצמי וידוע דהנצול בזכות אחרים אין יכול לראות במפלת שונאיו כמבואר בלוט שנצול בזכות אברהם שאמר לו המלאך אל תבט אחריך וז"ש וירא ישראל את מצרים מת כיון שראו במפלת שונאיהם הבינו שבזכות עצמם ניצולו לכך אז ישיר משה ובני ישראל שררו בפה ומעתה יובן אם הקב"ה הוא רואה שהחיים אין להם זכיות הרבה כדי לעמוד בדין אזי פותח הקב"ה ספר הזכרונות מהדורות שלפנינו שכבר מתו כדי להצדיק בזכותם יוצאי חלציהם וז"ש ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני פירוש מעשי בני האדם שחיים עתה ומעשי בני אדם שכבר מתו כדי להצילם בזכות אבות א"כ איך יאמרו שירה דהנצול בזכות אחרי' אין יכול לשורר בפה: