משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות קי
בר"ה ט"ז שאלו מלה"ש לפני הקב"ה מפני מה אין ישראל אומרים שירה בר"ה ויוה"כ א"ל הקב"ה ספרי חיי' וספרי מתים פתוחי' לפני ואיך יאמרו שירה ויל"ד דהול"ל רק ספרי מתים פתוחי' לפני דמזה שפתוחי' ספרי חיים אינו בנותן טעם שלא יאמרו שירה י"ל עפ"י שפירש העקידה הפסוק כי עמך הסליחה למען תורא כי אדם שכבר נגמר דינו למיתה ואין לו עוד תקוה להנצל זה אינו חושש על שום דבר עוד ועושה גם הרעה היותר גדולה כי מאחר שאין לו עוד תקוה עושה מה שלבו חפץ ומעתה אם הי' העולם מתנהג בדין שנפש החוטאת תמות לא הי' לאדם יראת שמים כלל כי מאחר שחטא פעם אחד אין לו מנוס להנצל מהעונש החמור לא כן עתה שהקב"ה ברוב רחמיו מקבל בתשובה ויש עוד תקוה לתקן הכל לכן אדם מתיירא לחטוא וז"ש "כי עמך הסליחה" למחול למי שחטא "למען תורא" כי לולא זה לא הי' יראת שמים בעולם כי אדם שנגמר דינו למיתה אינו חושש עוד על שום דבר. וזו שאמר המדרש כי בשלמא אם הי' רק ספרי מתים פתוחי' לפני להעניש עוברי רצונו אז לא הי' יראי' והי' אפשר להם לומר שירה אבל ע"י שגם ספרי החיים פתוחי' לפני שאם ישוב מיד מקבלו בתשובה עי"ז הם מלאי' יראה וחרדה ואי אפשר להם לאמור שירה: