משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות קז
בפ' שלח בפסוק ויאמר ה' סלחתי כדבריך פרש"י בשביל מה שאמרת שיאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' להביאם אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר. צ"ב דלאיזה תכלית אמר הקב"ה למרע"ה הטעם שמפני זה סלח לו ועוד דכיון דכתיב מפורש בקרא שטען משה למה יאמרו הגוים וגו' אם יהי' כתוב אח"כ סלחתי ממילא יובן שנתקבלה טענת משה לפני הקב"ה י"ל שחסד גדול נכלל בדבר זה כי הנה לכאורה הי' אפשר לומר שלעולם אין טענה זו כדאי להגן על ישראל ורק מפני שמשה רבינו ע"ה שהי' צדיק ועבד נאמן לה' שאין כמותו טען הטענה בעד ישראל שמע הקב"ה וקיבל טענתו בצירוף זכותו ע"כ רצה הקב"ה ללמדינו שבכל הדורות בכל זמן שיבא דין על ישראל לפני כסא כבודו וימליץ אחד עבור ישראל שאם יהי' ישראל עמך בעניות ובשפלות יאמרו מבלתי יכולת ה' להושיעם יהי' בכח טענה זו לזכותם בדין גם אם לא יהי' להם מליץ כמשה רבינו ולזה אמר הקב"ה סלחתי כדבריך פירוש לא הוצרכתי להביט על זכותך להושיע את ישראל אלא בשביל הדיבור שאמרת למה יאמרו הגוים וגו' בשביל זה הדיבור לבד הי' כדאי לכפר על בני ישראל ומזה ילמדו ישראל בינה שבכל עת שיצטרכו לזכות בדין יזכרו זו הטענה ויועיל להם לזכותם בדין ולכך אנו מזכירין בכל שנה בתפלת ערבית של יוה"כ זה הפסוק סלחתי כדבריך כי בזה הפסוק כלול הבטחה לדורות שבכל זמן ימחול הקב"ה בשביל טענה זו: