משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות כז
בפ' חקת בפסוק זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים ואיתא שבת פ"ג אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהן ודקדקתי למה אמר דברי תורה ולא אמר בקיצור אין התורה מתקיימת. י"ל שבא לרמז שאם אדם בא לעורר אחרים לילך בדרכי ה' אם יהי' כוונתו להנאת עצמו להשיג כבוד וכדומה אז לא יעשו דבריו רושם בלב השומעי' ורק אם כוונתו זכה בלתי לה' לבדו אז דברי' היוצאין מן הלב נכנסין אל הלב וז"ש אין "דברי תורה" פירוש אם מדבר ד"ת לאחרי' אין מתקיימי' אצל השומעי' לעשות פרי אצלם אלא א"כ ממית "עצמו" עליהן פירוש שלא יהי' בו תערובת בשביל כבוד עצמו אז יכנסו בלב השומעי' וזה מרומז גם בקרא כי אם רוצה להוכיח אחרי' על איזה חטא צריך לראות שגם הוא יהי' נקי מחטא זה ולזה אמר אם אתה רוצה לומר לאחרי' שכל הבא אל האהל יטמא צריכין לראות שגם אשר באהל יטמא שגם על כליך שהם באהל גזרת טומאה ואז ישמעו לדבריך להסיר מזה האוהל אבל אם המוכיח בעצמו אינו נזהר בזה האיך יעשו דבריו רושם אצל השומעים ולא כדרך המתחדשי' שהם עוברים על כל מצות ה' ופיהם מלא תוכחות לאחרים: