אור ברסלב
משמרת אלעזר עשרת הימים › אות ב

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

עשרת הימים · אות ב

אות א

בתהלים פ"ט בפסוק צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך אשרי העם ידעו תרועה ה' באור פניך יהלכון בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו כי תפארת עזמו אתה וברצונך תרום קרנינו ויל"ד כיון שאמר שהכל בצדק ובמשפט שהוא דין איך אמר אח"ז שהוא בחסד. ב' הקשו בילקוט שס וכי אוה"ע אינן יודעין להריע. ג' מה כוונתו באמרו באור פניך יהלכון מה זה שהולכין באור פניך. ד' בשמך יגילון כל "היום" בה' הידועה על איזה יום כיוון, ה' להבין הקרי והכתיב בתיבת "תרום" שהקרי הוא תרום בוי"ו והכתיב תרים ביו"ד וגם נבאר בתהלים ס"ב אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד אל תבטחו בעושק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי כי עז לאלקים ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וצ"ב למה נתכוין באמרו אחת דיבר אלקים ומה כוונתו באמרו שתים זו שמעתי וגם להבין מה שסמך לזה כי עז לאלקים איזה קישור יש לזה עם מה שאמר קודם שתים זו שמעתי וגם לתרץ קושית חכז"ל ר"ה י"ז ב' אם משלם לאיש כמעשהו אין זה חסד י"ל בשנקדים מה שהקשה הרמב"ן למה לא מצינו בכל התורה זכר כלל שראש השנה הוא יום דין ועוד יותר יש להפליא כי גם בנביאים וכתובים אין זכר מזה ופעם אחד שמוזכר בתהלים פ"א הוא ג"כ באופן נעלם ונסתר והוא בפסוק תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב כתיב בחודש ולא כתיב באיזה חודש ולא כתיב באיזה יום לחודש ונתן רמז להתבונן ממנו על מה כוון באמרו בכסה שדרשו חכז"ל ר"ה ח' חודש שהלבנה מכוסה בו נתקשו הראשונים בפירושו וגם מפרשי נ"ך כתבו כמה פירושים אחרים באופן שאין הכוונה על ר"ה והוא פליאה למה יסתירו כ"כ זה הענין שראש השנה הוא יום הדין:

י"ל טעם לזה עפ"י משל שמעשים בכל יום שהמלך והשרים יש להם שדות וכרמים מפוזרים בכל המדינה ואי אפשר להם לישא וליתן בעצמם בכל מקום לכך יש להם פקידים הממונים להשגיח על הכל לקנות ולמכור וכדומה והדרך הוא שפעם אחת בשנה או פעמים רגילים השרים לבא שמה ואז מחויב לעשות חשבון לפניהם על כל דבר קטן וגדול והדרך הוא שיבא פתאום השר אל פקידו כדי שיוכל לבדוק ולחקור אם נושא ונותן באמונה ואמנם לפעמים יש לזה הפקיד אוהב בבית המלך ותמיד בעת רצונם לבא אל הפקיד לבדוק חשבונו הוא מודיעו קודם דע שביום פלוני יבאו לבדוק חשבונך ואז גם אם נתעצל בכל השנה הוא רואה לזרז עצמו אז שימצאו החשבון נכון אמנם זה האוהב צריך להודיע זאת להפקיד בהסתר גדול כי אם יודע זה למלך יענישו בעונש גדול כי עפ"י היושר מחוייב זה הפקיד לעשות בכל יום חשבון נאמן על כל מעשיו ולא להיות עצל במלאכתו ולזה התכלית רגילין לבא אליו פתאום בלי הודעה כדי שיהי' זריז ונשכר בכל השנה כי בכל יום יחשוב אולי היום יבאו לבקש חשבון ממנו והנמשל המלך הוא ממ"ה הקב"ה והי' ראוי שבכל יום יהי' האדם עומד מוכן ומזומן לפני המלך ואמנם הקב"ה הוא חפץ חסד ורוצה לצדק בריותיו בדין ולכך הי' תשוקתו להודיע לבניו שביום ר"ה יהי' יום הדין ולזה גם אם בכל השנה נתעצלו כשיגיע חודש אלול יהי' זריזים ויתקנו מעשיהם באופן שאם יבא המלך ליום הכסה ימצא חשבונם יפה ויצא כנוגה צדקם. אמנם מאחר שה' במשפט יעמיד ארץ ואם יודיע זאת לישראל יקטרגו המסטינים על ישראל שבכל השנה הם חוטאים ואם לא הי' הקב"ה מודיעם שהוא עכשיו יום הדין הי' נמצאים חסרים בכל טוב ולא הי' נמצא חשבונם יפה ולזה כדי לסתום פה המקטריגים הוצרך להעלים בכל תוה"ק שר"ה הוא יום הדין ולא נזכר רק שהוא יום תרועה אמנם אבותינו הקדושים ברוח קדשם וחכמינו הקדושים שקבלו ממרע"ה בעל פה י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן השיגו שר"ה שהוא יום תרועה הוא גם יום הדין והם גילו הסוד לעם קדושו וכשבא יום הדין הם מרבים כל היום בשבחות ובזמירות ובקשות ואז יוצא דינם לזכות בצדקה ובמשפט כי באמת לא נתגלה בתוה"ק שר"ה הוא יום הדין ואעפי"כ חסד גדול עשה עמנו הקב"ה כי ברוב רחמיו השרה רוח קדשו על אבותינו וחכמינו הקדושים עד שהשיגו מעצמם שראש השנה הוא יום הדין ולפי"ז עשה חסד כפול עמנו חסד ראשון במה שהשרה רוח קדשו על אבותינו שהשיגו מעצמם שר"ה הוא יום הדין וחסד שני שלא כתב בתוה"ק מזה כלל שר"ה הוא יום הדין כי אז הי' מקום להמסטינים לקטרג על ישראל שלא זכו בדין רק בעבור שנגלה להם שר"ה הוא יום הדין: והנה הפסוק תהלים ס"ב הבל בני אדם כזב בני איש דרשו חכז"ל במדרש תנחומא פ' שלח על ראש השנה שכל הבל וכזב שעושים ישראל בכל השנה "במאזנים" בתשרי שמזלו מאזנים לעלות המה כולם נמחלין ולזה הסמיך ואמר "אחת דיבר אלקים" דהיינו שהקב"ה לא גילה מענין ראש השנה רק דבר אחד דהיינו שהוא "יום תרועה" שתים זו שמעתי אבל אני הבנתי שעוד דבר אחד יש בר"ה מלבד הנאמר בתוה"ק ופירש מה הוא זה הדבר השני "כי עז לאלקים" שביום זה יש עז לאלקים למידת הדין כי הוקבע לשפוט בו בריותיו והסמיך לזה "ולך ה' חסד" פירוש בזה שאחת דיבר אלקים והן בזה ששתים זו שמעתי עשית חסד כפול עם ישראל ואמר הטעם כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי אתה אלקי המשפט צריך להתנהג בצדק ובמשפט ולכך אם היית מגלה זאת בתוה"ק היו המסטינים צועקים עלינו ואם לא היית מאיר עינינו שנבין מעצמינו כי ר"ה יום הדין לא הי' אפשר לעמוד בדין ולכך מאחר שאתה צריך לשלם לאיש כמעשהו הי' חסד גדול ממך שאחת דבר אלקים ושתים זו שמעתי:

וזו כוונת הפסוק צדק ומשפט מכון כסאך ואעפי"כ חסד ואמת יקדמו פניך וחזר ופירש האיך אפשר להיות תרתי דסתרי אהדדי ואמר אשרי העם "יודעי תרועה" פירוש שמבינים ומשיגים מה שנסתר ונעלם בתוה"ק באמרו יום תרועה יהי' לכם דהיינו שהם משיגים שהוא גם יום הדין ואמר "ה' באור פניך יהלכון" פירוש הגם שנראה שמעצמם השיגו ישראל זאת אבל האמת כי רק ע"י אור פניך שהשרית רוח קדשיך עליהם זכו להשגה זו וע"י שנתגלה להם זה שר"ה הוא יום הדין "בשמך יגילון כל היום" דהיינו יום הידועה כמו שדרשו בזוה"ק על ויהי היום ויבאו בני אלקים להתיצב על ה' שהכוונה על ר"ה שבכל יום ראש השנה אין עוסקים רגע בדברים בטלים רק כל היום בשמך יגילון להרבות בשבח המקום ב"ה ובתפלות ובצדקתך ירומו שהם מתעלים על ידי מצות ומע"ט שעושים בזה היום והוסיף "כי תפארת עזמו אתה" מה שיש לישראל עז וכח לעמוד ביום הדין הוא רק ממך כי ברצונך תרים קרנינו ומובן הקרי והכתיב כי תרים ביו"ד משמעו שהקב"ה מרים קרנינו ותרום בוא"ו משמעו שמעצמו מתרומם קרנינו כי האמת הוא שהקב"ה מרים קרנינו אבל לפי הנגלה נראה כאלו מעצמינו זכינו לזה להשיג זה הסוד:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה