משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות א
בחודש השביעי באחד לחודש ואיתא במדרש ר' יהוד' בר נחמן פתח עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר תהלים מ"ז בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מ"ט עלה אלקים בתרועה ובשעה שישראל נוטלין את שופרותיהן ותוקעין לפני הקב"ה הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמי' דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם את מידת הדין למידת רחמים אימתי בחודש השביעי וצ"ב מה הוקשה להמדרש בפסוק זה עד שהוצרך לעשות פתיחה כדי לישבו ועוד הקשו למה לא כתיב בקיצור באחד לחודש השביעי כמו בשאר מקומות שבתורה י"ל דרמזה התוה"ק בשינוי זה על דבר גדול המקובל לנו מפי רבותינו הקדושים והוא כי במס' ר"ה י"א פליגו ר"א ור"י דר"א ס"ל בתשרי נברא העולם ור"י ס"ל בניסן נברא העולה והקשו התוס' במס' ר"ה י"ז. בד"ה כמאן מצלינן על ר"א הקליר שיסד בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע ותירץ ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לברא ולא נברא עד ניסן. י"ל שאמרו חכז"ל בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מידת רחמים למידת הדין וידוע דתשרי הוא מסוגל לדין ולכך כשעלה במחשבה לברא את העולם במידת הדין עלה במחשבה לברא את העולם בתשרי וכשהסכים לשתף מידת הרחמים למידת הדין הסכים לברא את העולם בניסן שהוא חודש מסוגל לרחמים ונראה שלדברי ר"ת כוונת התוה"ק לכך שינתה וכתבה בחדש השביעי באחד לחודש להורות שחודש השביעי הי' ראוי' להיות לפי מה שעלה במחשבה חודש ראשון לכך אמר בחודש השביעי שהוא לפי המחשבה באחד לחודש דהיינו חודש אחד לא שביעי וזו כוונת המדרש ליתן טעם למה נשתנה זה שנברא העולם בניסן עד שתשרי הוא חודש שביעי ולא נברא כמו שעלה במחשבה והוא כשהקב"ה עולה על כסא דין בדין הוא עולה וכשישראל תוקעין מידת רחמים גוברת וכל זה לפי ששיתף הקב"ה מידת הרחמים למידת הדין אבל אם הי' נברא העולם כמו בראשית המחשבה הי' הכל נדון בדין הגמור ומי יעמוד בדין ולתכלית זה להציל ברואיו שינה הקב"ה וברא עולמו בניסן ונעשה תשרי חודש השביעי: