אור ברסלב
משמרת אלעזר סוכת שלום › אות ק

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

סוכת שלום · אות ק

אות צה

או יאמר ויתישב גם תיבת לאמר שכאן לכאורה אין לפרשו לאמור לאחרים י"ל עפ"י שהובא בספה"ק כי ע"י שישראל מודין ומשבחין על הטובות שעשה ה' עמהם בזה משפיעין כח להוסיף להם נסים חדשים וישועות טובות וכיון שרצה שלמה לברך את ישראל א"כ אין לך עצה טובה מזו שיברך ויודה לה' על רוב חסדיו אשר עשה עד היום עם ישראל ובזה עצמו בירך את ישראל כי עי"ז גרם שפע וישועות חדשות לישראל ולזה אמר שברכם בזה שצוה להם לאמר שכל אחד יספר חסדי ה' וטובו על ישראל והוא שצוה להם שיאמרו ברוך ה' אלקי ישראל ובזה תומשך הברכה לכל בית ישראל ועיין עוד בענין זה בחלק תשועה בישראל אות ע"ו:

קא) יל"ד בפסוק זה וכי זה שבח הוא להקב"ה שקיים מאמרו וכי הוא איש ויכזב ובן אדם ויתנחם, י"ל עפ"י שפירש הבינה לעתים אומרו לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו שהכוונה שישראל שמרו כל התורה ולא הפילו לשמור דבר אחד מכל התורה. והנה ע"י שכתב הקב"ה בתורתו יעודי שכר ועונש שיבאו על ישראל ונתקיים הכל זה גרם חיזוק אמונה מאוד עד שישראל נשארו עד היום שלמים באמונתם כי בכל דור ודור רואים עין בעין שנתקיים כל מה שיעדה תוה"ק וכמו שכתב הרמב"ן הקדוש בפרשת האזינו שאפי' אם הי' אדם הכותב שירה זו הי' הכל מאמינים בו מאחר שרואים שכל דברי' נתקיימו ועאכו"כ שכתבה הקב"ה וזה לנו ממש כאלו עמדנו בעצמינו על הר סיני ושמענו מפיו של הקב"ה כל התורה. ולפי"ז מלבד שאנו צריכין להודות על הישועות שעשה ה' עמנו תמיד עוד יותר הרבה צריכין אנו להודות ולברך שמו יתברך על אשר כתב זה מקודם בתוה"ק שיהי' כך וכך כי עי"ז נתחזקה האמונה בקרב כל ישראל ועיין מה שכתבתי בענין זה בחלק עשרת הימים אות ל"ח וז"כ הפסוק ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל. ככל אשר דבר פירש שעיקר התודה על אשר דבר מקודם שתבא המנוחה לנו כי זה גרם שלא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב וכפי' הבינה לעתים שלא עברו ישראל על מצוה אחת ממצות התורה. אשר דבר ביד משה עבדו כי עי"ז באה לנו האמונה בבירור שאין אחרי' בירור שתורה זו קבלה משה מפי הגבורה וזו אשר דבר ביד משה עבדו. והוסיף כי תקותו חזקה ויהי לבבכם שלם עם ה' וגו' כיום הזה כי בודאי יהי' לבבכם שלם עם ה' כי התקיימות יעודי התוה"ק מחזקת ומשרשת האמונה בלבות בנ"י: קב) לשמחת תורה בפסוק לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, צ"ב אומרו לעיני כל ישראל. י"ל בשנקדים דברי חכז"ל במס' ר"ה כ"א ביקש שלמה להיות כמשה יצאה בת קול וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה י"ל עפ"י שכתב בספר אוהל יעקב בהג"ה בפ' בהעלותך בפסוק אם יהי' נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו במראה ולא בחידות דקשה דאצל משה אמר במראה וכן אצל שאר הנביאי' וא"כ איזה חילוק יש ביניהם ופירש כי מראה בקמץ הוא מלשון מראות הצובאות והוא למשל שלא הי' רואים באספקלריא המאירה כמשה רבינו כי הרואה במראה אינו רואה הדבר בעצמו רק הצל מאותו דבר ולכן אין ראייתו ברורה וזה שנקרא אספקלריא שאינה מאירה כי אי אפשר לראות דבר שהוא עומד במראה בצד השני כי המראה מכוסה מצד אחד לא כן משה ראה באספקלריא המאירה כזכוכית שרואה הדבר בעצמו דרך הזכוכית ולכך היתה ראיתו ברורה וזכה וזו הטעם שאנו רואים שכל דברים שנאמרו ע"י משה רבינו הם גלוים ומפורשים לקטן כגדול ונבואות שאר הנביאים מכוסים ונעלמים ואחד בדור אשר זוכה להבינם וכן בנבואות נביאים אחרונים עוד יותר סתומי' מנבואת נביאי' ראשוני' וכל זה בא מפאת שמרע"ה ראה והשיג באספקלריא המאירה ולכך ראה הכל מפורש ושום שכל עד שכל קטן השומע הנבואה מפיו הי' מבין אותה וכל אחד הי' מבין בה לפי מדרגתו משא"כ שאר הנביאי' ראו באספקלריא שאינה מאירה ולכך נבואתם מעוטפת במשלים וחידות ומעתה יובן מאמרם ז"ל בר"ה דהנה אם נותנין כתב נגד מראה אז נראה הכתב במראה מהופך ויקשה מאוד לקרותו ולכך שאר הנביאי' שראו במראה הוצרכו לקרות הכתב מהופך לכך סתומה נבואתם מאוד משא"כ משרע"ה ראה דרך זכוכית הכתב בדרך הישר לכן הי' משיג באספקלריא המאירה לכן כל דבריו מובני' ומפורשי' לכל וזו כוונת חכז"ל ביקש שלמה להיות כמשה שגם דבריו יהי' מפורשי' ומובני' לכל אדם כדברי משה יצאה ב"ק "וכתוב יושר" דברי אמת פירוש שהתוה"ק הנקראת דברי אמת קבלה משה מתוך כתב שהי' כתוב ביושר דהיינו באספקלריא המאירה ולא בכתב מהופך כמו שרואין במראה שהיא אספקלריא שאינו מאירה ולכך ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר עשה "לעיני כל ישראל" שכל מה שעשה הי' מובן ומושג לכל ישראל כקטן כגדול כל אחד השיג לפי מדרגתו שאפי' קטן שבישראל קורא בראשית ומבין בו כוונה פשוטה וגדולי ישראל קוראין בה ומבינין בה כל מעשי בראשית וכמש"כ הרמב"ן:

קג) המפרשים הקשו האיך כתבה התוה"ק ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ממ"נ אם אפשר לאדם ילוד אשה לבא למדריגה זו א"כ איך כתבה התוה"ק ולא קם נביא בישראל כמשה הלא הבחירה חפשי נתונה בידי אדם ואולי יתקדש אדם עד שיבא למדריגה זו ואם אי אפשר לילוד אשה לבא למדריגה זו א"כ איך השיג משה מדריגה זו אמנם לפי מה שביארתי המדרש שאמרו מלה"ש מה לילוד אשה בינינו בחלק אור עולם אות כ"ב מובן שהוזקק הקב"ה להגביה את משה רבינו עד גדר שיתבטל ממנו הבחירה ולזה שפיר כתבה התוה"ק ולא קם נביא עוד בישראל כמשה כי הקב"ה ברא את בני האדם באופן שיהי' להם בחירה ולכך אי אפשר להם לבא למדריגת מרע"ה:

קד) בפסוק ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל ויל"ד דלפי פרש"י הי' ראוי' לכתוב אשר ידעו בקמץ תחת היו"ד ולא בקמץ תחת הדלי"ת ועוד קשה הלשון לכל האותות שמשמעו שקאי אלמעלה ונסמך למה שלפניו ובאמת אין לזה קישור מה שאמר אשר ידעו ה' פנים אל פנים למה שאמר לכל האותות וגו, י"ל בשנקדים לבאר מדרש בפ' וזאת הברכה שאמר משה להקב"ה רבש"ע שמא משאני מת אני נשכח ולא יקרא שמי על התורה א"ל אל תדאוג שנאמר זכרו תורת משה עבדי וצ"ב וכי בשביל כבוד דאג משה אם יהי' שמו נזכר או לא י"ל עפ"י מה שביארתי בחלק אור עולם אות י"ת הפסוק וזה לך האות כי אנכי שלחתיך עיי"ש והיוצא משם דגם אם יעמוד נביא ויעשה אלפים אותיות וירצה לבטל אות אחד מהתורה לא נאמין לו כי לא היתה אמונת ישראל בנבואת משה מצד הניסי' שעשה רק מפני שבעיניהם ראו ובאזניהם שמעו הקב"ה מדבר עמו פה אל פה במעמד הר סיני ואז נתגלה להם בבירור שאין אחריו ספק כי הקב"ה שלח את מרע"ה לעשות כל המעשים כמו שאמר הקב"ה בעצמו למען ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם כי האיך יתנו אומן לשאר נביא נגד נבואתו של מרע"ה מאחר שאצל מרע"ה ראו בעצמם שדבר ה' עמו משא"כ בכל הנביאים שבעולם ולפי"ז יובן כי זה היתה דאגת מרע"ה אולי ברבות הימים יעמוד איש אחר ויאמר שגם עמו דבר ה' ויסתור כל דברי תורתי שקבלתי ממך עד שיהי' נשכח כל התורה לזה נחמו הקב"ה דע כי לעולם לא יהי' עוד נאמן שום נביא לישראל כמוך כי שאר הנביאים נכרו רק ע"י האותת ומופתים אבל אותך הכרתי לישראל ע"י שראו שדברתי עמך פנים אל פנים ולכך כל עוד שלא יראו וישמעו שידבר הקב"ה לעיניהם עם הנביא לא יאמינו לסתור אפי' קוצו של יו"ד מכל התוה"ק וגם לנביאי האמת לא יהי כח לדבר שום דבר נגד תורתך וראה שגם הנביא האחרון חתם דבריו זכרו תורת משה עבדי עלי' אין להוסיף וממנה אין לגרוע כי כל מה שרצה הקב"ה לצות את ישראל צוה להם ע"י נאמן ביתו מרע"ה. וז"כ הפסוק ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר "ידעו" ה' פירוש שהוא פועל יוצא לאחרים שהודיע טבעו בעולם והודיע אותו לישראל לענין מה לכל האותות אשר שלחו ה' לעשות שידעו בבירור שאין אחריו ספק שה' שלחו לעשות כל המעשי' והודיע פנים אל פנים כדכתיב פנים אל פנים דבר ה' אל כל קהלכם שהודיעו ה' למשה אל ישראל במה שדיבר לעיניהם פנים בפנים ולכל המורא הגדול אשר עשה לכל זה שלחו ה' לעיני כל ישראל זה קאי על תחלת הפסוק שהודיעו ה' לעיני כל ישראל במעמד כל ישראל בעיניהם ראו ובאזניהם שמעו כי נאמן משה לנביא לה' ושכל דבריו הם דברי אלקים חיים ומזה ידעו שלא יקום עוד נביא בישראל כמשה:

קה) או יאמר אומרו לעיני כל ישראל עפ"י שכתב רבן של ישראל הגאון מו"ה אלי' מווילנא זי"ע בספרו אדרת אלי' שנתן טעם למה בכו ישראל שלשים יום דייקא על מיתת משה וכתב הוא דמרע"ה הי' חלתו של עולם שהעולם עומד ו' אלפי' שנה ומשה חי ק"כ שנים שהוא אחד מחמשים אמנם לפי שהתורם בעין יפה תורם אחד מארבעים וא"כ הי' ראוי' שמרע"ה יחי' מאה וחמשים שנה ונתקצרו שנותיו בחטא הדור לכך נגד השלשים שנה שנתקצרו בכו ישראל שלשים יום עכ"ד לפי"ז הפסוק עצמו מפרש הטעם למה בכו שלשים יום דהנה ידוע שהקב"ה מתנהג עם האדם מדה כנגד ואיתא בנדרים ל"ח אר"י בר חנינא התורה לא ניתנה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו נאמר טוב עין הוא יבורך וא"כ מהראוי' להתנהג עמו כמידתו שהי' טוב עין וא"כ הי' ראוי לחיות מאה וחמשים שנה ונתקצרו בעונות הדור ובזה יתבאר סמיכות התורה דברבה דרשו בראשית בשביל משה שנקרא ראשית שנאמר וירא ראשית לו והטעם שנקרא ראשית הוא משום שהוא חלתו של עולם וחלה נקראת ראשית עריסותיכם נמצא מבואר בתיבת בראשית כי משה הי' חלתו של עולם ולכן אחר שסיפר הכתוב שבכו את משה שלשים יום הולך ומפרש הכתוב טעמו כי לכל המורא הגדול שניתן רק למשה הוא נהג בה טובת עין ונתנה לעיני כל ישראל וזו אשר עשה משה לעיני כל ישראל על שהי' טוב עין וא"כ ראוי' להתנהג עמו כמדתו בעין טוב ומתיבת בראשית מבואר שהוא חלתו של עולם וא"כ עין טוב נותן אחד מארבעים והי' ראוי לחיות עוד שלשים שנה ונתקצרו בעונות הדור לזה בכו שלשים יום ועוד מרומז בתיבה ראשונה "ב' ראשית" דהיינו שיש שתי ראשית דהיינו חלה עין יפה ובינוני כי עין רעה אין שייך לומר שיתנהג הקב"ה עם מרע"ה ולזה בכו על שיש שתי ראשית והוצרך הקב"ה להתנהג עם מרע"ה בראשית הגרוע דהיינו אחד מחמשים בעונות הדור: קו) או יאמר עפ"י מה שכ' הציוני והובא בחות יאיר לכל המורא הגדול אשר עשה משה הכוונה שכפה עליהם את ההר כגיגית והנה הקשו התוס' הא מרצון טוב אמרו נעשה ונשמע ולמה הוצרך לכפותם ותרצו והכי איתא גם במדרש תנחומא שרק תורה שבכתב רצו לקבל עליהם לא תורה שבע"פ לכך הוצרך לכפותם על תורה שבע"פ והנה דרשו חכז"ל בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית דכתיב ה' קנני ראשית דרכו ולפי"ז יובן הסמיכות שסיים בכפיית ההר ושלא יקשה למה הוצרך לכפי' אחר שאמרו מרצון טוב נעשה ונשמע לזה נסמך בראשית שהכוונה בו ב' ראשית דהיינו ששתי תורות מסר לנו הקב"ה תורה שבכתב ותורה שבע"פ וע"כ הוצרך לכפי' על חלק השני מהתורה:

קז) או יאמר עפ"י שראיתי בכ"י לתלמיד הגאון ר' יונתן זצ"ל שכתב בשם רבו מדרש פליאה בראשית זה חורבן ביהמ"ק ופי' הנ"ל דהנה בש"ס חגיגה י"ג ב' פריך כתוב אחד אומר אלף אלפים ישמשוני' וכתוב אחד אומר אין מספר לגדודי צבאו ומשני כאן קודם חורבן אז אין מספר לגדודי צבאו וכאן לאחר חורבן ביהמ"ק שנתמעטה פמליא של מעלה אז אלף אלפים ישמשוני' ואיתא במדרש דהאל"ף צוחה לפני הקב"ה אני הראשון שבאותיות ולמה הנחת אותי ובראת העולם בבי"ת ואמר לה הקב"ה עתיד אני להתחיל בך שבחי שנאמר אלף אלפים ישמשוני' ומעתה מבואר המדרש שמרומז בתיבת בראשית החורבן כי מאחר שנברא העולם בבי"ת עכ"ח הטעם משום שעתיד להתחיל שבחו באל"ף שנאמר אלף אלפים ישמשוני וקשה הא אין מספר לגדודי צבאו וצ"ל דזה הי' אחר החורבן ושפיר נרמז בתיבת בראשית חורבן ביהמ"ק עכ"ד, ודרשו חז"ל בשבת פ"ז עה"פ לכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל ששיבר הלוחות ולזה יקשה לאיזה תכלית הוצרך לשבר הלוחות כדי לדונם כפנוי' הא כל אותן אנשים שעברו במזיד ובהתראה הרגום ואותן שהי' בלי התראה בדקן משה כסיטות וא"כ על אותן שלא עברו למה הוצרך לדונם כפנוי' הא לא חטאו וצריך לומר שגם עליהם יצא חמת ה' בשביל שלא הוכיחו זה את זה ומבואר בשבת קי"ט ב' עה"פ באיכה א' הי' שרי' כאילים לא מצאו מרעה שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה וזו הסמיכות כי מזה שהוצרך משה לשבר את הלוחות מובן למה נחרב הביהמ"ק המרומז בתיבת בראשית:

קח) י"ל טעם למנהגן של ישראל שעושים שמחה וסעודה לגמרה של תורה בשמיני עצרת ושמחת תורה ועיין באור זרוע הגדול שהביא המנהג עפ"י מה שכתב היע"ד דרוש אי חלק ב' לתת טעם למה שמצינו בחכמינו הקדושי' דהוי אמרי מילתא דבדיחותא קודם הלימוד כי הקשו בש"ס כתוב אחד אומר עוז וחדוה במקומו וכתוב אחד אומר המשל ופחד עמו ומשני כאן בבתי בראי עוז וחדוה וכאן בבתי גואי שם אין שמחה כי צריכים לעמוד ביראה וכמו שאנו אומרים לפניו נעבוד ביראה ופחד והנה אמרו חכז"ל ברכות ו' אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה וכשאדם פותח בד"ת הוא בבחינת בתי גואי כי הקב"ה שוכן שם ולזה קודם ר"ג הוצרכו ללמוד בעמידה מבחינת שרפי' עומדי' ממעל לו ובבתי גואי אין שמחה ולכך מקמי דלפתח בגירסא שהוא בחינת בתי בראי אז אמרו מילתא דבדיחותא כי בבתי בראי עוז וחדוה במקומו עכ"ד וזו נראה הטעם שעושים סעודות בשמיני עצרת ושמחת תורה מאחר שאז מתחילין לקרא את התורה כי בכל השנה כשכבר קוראין את התורה הוא בבחינת בתי גואי ושם אין לשמוח כי המשל ופחד עמו ולכך עושים הסעודות טרם שיקראו סדר הראשון בתורה כי אז הוא בחינת בתי בראי ועוז וחדוה במקומו ונמצא שמשתה ושמחה שאנו עושים הוא ע"ד שאמרו חכמינו הקדושים מילתא דבדיחותא קודם הלימוד:

קט) במסורה ג"פ וראה, חד וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר. והשני וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם. תהלים קל"ט. והשלישי וראה בנים לבניך שלום על ישראל תהלים קכ"ח. י"ל כוונת המסורה לעורר אותנו שעיקר קיום המצות הוא רק בשמחה וכדכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה. וראוי' לנו ללמוד ממלאכי השרת שכולם ששים ושמחים לעשות רצון קונם וכמו שאנו אומרים להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה. וכן שאין די במה שהאדם עובד את בוראו ולהשלים את עצמו כי צריך לזרז אחרים ולהרבות העובדים אותו ית"ש כמו שמצינו במלאכי מעלה וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה והנה הפסוק וראה בנים לבניך שלום על ישראל יש לפרש שלא תספיק עצמך במה שתלמד את בניך תורה לקיים ושננתם לבניך כי אתה מחויב לצרף עם בניך גם שאר בנים שאינן בניך כי אין די במה שיהי' שלום לך כי צריך שתשתדל שיהי' שלום על כל ישראל ולהרבות עוסקי תורה בישראל. וז"כ המסורה שאמר הקב"ה למשה רבינו וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר דהיינו שתראה שיעשו גם למטה כדרך שראית במלאכי מעלה שכלם ששים ושמחים לעשות רצון קונם כן ישמחו ויעלצו ישראל בעת עשותם מצוה ממצות התוה"ק. ומטעם זה ביקש דהע"ה וראה אם דרך עוצב בי אם תראה שאני בעצבות ואיני עובדך בשמחה בקשתי ונחני בדרך עולם להנחני בדרך שמתנהגים בעולם העליון ששם כולם מלאים חדוה ועוז על אשר זוכים לעשות מצות הבורא ב"ה ולזה אמר שיעשה כמו שהמלאכים עושים וראה בנים לבניך שלום על ישראל שיראה להשתדל בכל עוז להרבות עובדי ה' ואוהבי שמו כמו שהמלאכים מעוררים זה את זה לעבוד את ה':

קי) בתהלים צ"ב כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן. צ"ב שהוא כפל לשון. וגם בתחלה אמר בלשון תנאי ואח"כ אמר בלשון ברור במעשי ידיך ארנן. י"ל דהנה אם אדם מקבל מתנה מרובה ישמח מאוד לא כן בקבלת דבר מועט ולפעמים ישמח גם בדבר מועט אם נותן המתנה הוא אדם גדול הוא שמח גם על דבר מועט כי חשוב הוא בעיניו לקבל מתנה מאדם נכבד כמוהו. אמנם מדריגה גדולה הוא שיקבל מתנה מרובה מאדם נכבד שכל אדם שהי' מקבל מתנה זו הי' שמח מאוד בה אם יהי' הנותן מי שיהי' והוא אינו מרגיש כלל שמחה בהמתנה רק שמח לבו במה שנשא חן בעיני אדם הנכבד הנותן וכן הי' הענין אצל דהע"ה שהגם שהצליח ה' אותו בכל מיני הצלחות לא הי' מרגיש שמחה מההצלחה עצמה רק בזה שידע עי"ז שהשי"ת מרוצה עמו ונשא חן בעיני השי"ת וזו כי שמחתני ה' בפעלך אז במעשי ידיך ארנן לא ארנן בגוף הדבר רק בזה שאני יודע שהוא מעשי ידיך שאתה עשית הישועה עמי:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה