אור ברסלב
משמרת אלעזר אורה ושמחה › אות כ

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

אורה ושמחה · אות כ

אות י

שיר השירים ג' פסוק י"א צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ויל"ד דהול"ל בחד בי"ת במלך שלמה העטרה שעטרה לו אמו. או המלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. ועוד יל"ד דיום שמחת לבו כמיותר דפשיטא דביום חתונתו הוא יום שמחת לבו וחז"ל שלהי תענית דרשו באמת ע"ז שהם שתי ענינים נפרדים י"ל דאיתא בכתובות י"ז אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כותי'. וכתב הרא"ש דדוקא בפני כלה אסור להסתכל אבל בהינומא שעל ראשה מותר להסתכל והביאו הטור באבן העזר סי' ס"ה וכתב שם הפרישה דאע"ג דפסק הטור לעיל ר"ס כ"א דאסור להסתכל גם בתכשיטי אשה מ"מ כאן כדי לחבבה על בעלה בשבעת ימי המשתה מותר. ומבואר בספר חסידים סי' תרי"ד שמכל דבר שהאיש מוזהר מלהסתכל באשה האשה מוזהרת מלהסתכל באיש. ואיתא בילקוט שמעוני שמואל א' ט"ז רמז ק"ח מביטות בנויו של שאול הי' דברי ר' יהודא אמר לו ר' יוסי א"כ עשית בנות ישראל כזונות הלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה ראוי' לו כך אי אפשר לאשה לזון את עיני' מאיש שאינו שלה, ולפי"ז אסורה האשה מלהסתכל בחתן רק בעטר' שעל ראשו מותרת להסתכל כמו שפסק הרא"ש והטור שמותר לאיש להסתכל בהינומא שעל ראש הכלה אבל גם זה מותר בשבעת ימי המשתה כדי לשמח חתן וכלה. ולפי"ז זו שאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה אתם רשאים להסתכל רק בעטרה שעטרה לו אמו אבל גם זה רק ביום חתונתו מטעם שהוא שמחת לבו ומשום שמצוה לשמח חתן וכלה מותרים להסתכל בעטרה אבל בשאר הזמנים גם זה אסור. ומצאתי בזוה"ק משפטים בשם סבא שדייק בעטרה כתיב ולא כתיב ובעטרה, ולדברינו מיושב דבמלך עצמו אין רשות להסתכל רק בעטרה: כא) במשלי י"ח בפסוק מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'. בקהלת ז' ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'. י"ל הכתובים בעצמם מרמזים מה הוא טבע אשה טובה וגם ההיפוך באשה רעה. כי המבואר בדברי חכז"ל עיקר הטוב מאשה אם היא צנועה בירכתי ביתה ויוצאי מזה שני תכליתים האחד אם היא צנועה בביתה ואינו יצאנית היא עוסקת בעניני צרכי ביתה ועי"ז יוכל הבעל לעסוק בתורה ובמצות. והשנית אם היא צנועה אז גם בני' כשרים וכמסופר ביומא מ"ז מאשה שלא ראו קורות ביתה שערות ראשה וזכתה לראות בני' כה"ג. וז"כ הפסוק יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעולם הזה וטוב לך לעוה"ב וביאר הפסוק האיך אפשר לזכות לזה והלא צרכי עוה"ז הם מרובים והאיך יהי' אפשר לו לעסוק בתורה ומצות לזה אמר אשתך כגפן פורי' בירכתי ביתך שע"י שהיא צנועה בביתה עוסקת במו"מ ובצרכי הבית באופן שיהי' אפשר לבעלה לעבוד את ה'. ועוד תכלית שני כי עי"ז בניך כשתילי זתים סביב לשולחניך כי ע"י צניעות תזכה האשה לבנים כשרים. והנה לשון מצאתי שייך לומר רק על דבר שאינו מצוי וצריך חיפוש ובדיקה עד שימצאנה וזו כוונת הפסוק אשת חיל "מי ימצא" פירוש שיהי' צריכין למצא אותה כי אינה מצוי' בשוקים וברחובות כי אז רחוק מפנינים מכרה והולך ומבאר כי ע"י שהיא צנועה עוסקת במשא ומתן דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפי' היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה ועי"ז נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ דהיינו זקן שקנה חכמה כי אפשר לו עי"ז לעסוק בתורה ועוד כי קמו בני' ויאשרוה כי ע"י צניעותה הם זוכי' להיות יראי ה' וז"כ הפסוק מצא אשה דהיינו אם היא צנועה בירכתי ביתה עד שצריכין למצא אותה אז מצא טוב. וגם יש רמז בזה למה שדרשו חכז"ל אין טוב אלא תורה ברכות ה' ב' שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם כי על ידי' יזכה גם לכתרה של תורה. ומסיים ויפק רצון מה' הכוונה עפ"י שפרשתי ב"ר פ"ס מה' יצא דבר מהיכן יצא מהר המורי' הכוונה עפ"י מאמרם ז"ל סוטה ב' ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני, ובמקום אחר אמרו שאין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו ותרצו כאן בזיווג ראשון וכאן בזיווג שני ופי' האלשיך הקדוש כי יש ע"י רוע מעשיהם מקלקלין זיווגם שנגזר עליהם בעת יצירתם ופירש כי בכל אדם יש שתי זיווגים בשעת היצירה מכריזין בת פלוני לפלוני ואח"כ בשעה שהן עומדין להנשא זה לזה דנין עוד הפעם אם היא ראויה לו ואם הוא ראוי לה ולכך אמרו כי אין מזוגין אז רק לפי מעשיו. והנה מהיכן נדע על איזה שידוך אם זה הזיווג שהכריזו בעת יצירתם או לא אם נראה שהאשה עזר לבעלה לעבוד את ה' א"כ ראוין הן זה לזה אז ודאי זה הזיווג יצא מה' בעת יצירתם ואמרו חכז"ל שבת פ"ט למה נקרא שמו הר המורי' שמשם יצאה הוראה לישראל וז"כ המדרש מהיכן יצא הפירוש מהיכן נדע שהאמת כן שהזיווג מה' יצא ע"ז אמר מהר המורי' יצא כשרואים שהבעל זוכה לעסוק בתורה ע"י אשתו אז בלי ספק שזה הוא הזיווג אשר יצא מה' ולא קלקל זווגו ע"י מעשיו. ובקהלת אמר מוצא אני מר ממות את "האשה" אמר בה' הידיעה שאם היא מפורסמת וידוע בפי כל שאינה צנועה בירכתי ביתה אז היא מר ממות כי אם אדם מת אחכז"ל ב"ב קט"ז שאם מניח בן שממלא מקומו לא נקרא מת ולכן נאמר בדוד שכיבה אבל אם האשה יצאנית שעי"ז יולדו לו בנים סוררים אז הוא רע ומר יותר משאר בני אדם המתים: כב) במשלי י"ט בפסוק בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת, צ"ב וכי בית והון אינו מהק. י"ל ונקדים לפרש מה דאיתא במדרש על הפסוק תהלים נ' ויגידו שמים צדקו כי אלקים שפט הוא סלה מלמד שהקב"ה מזווג זיווגים זה לזה, י"ל דהנה בברכות ז' אמרו רשע וטוב לו הוא רשע בן צדיק. והנה הגס שיוכל האדם להיות מוצלח אפי' הוא רשע אם. הי' אבותיו צדיקי' מ"מ נראה שאם הוא רשע לא יזכה לאשה כשירה וצנועה וכי בשביל שאבותיו הי' צדיקי' יהי' לאשה כשירה בעל רשע הוא יכול להיות מוצלח רק בתענוגי עוה"ז אבל לא באופן שיגיע מזה רעה לאשה כשירה וכן איתא במס' סוטה ב' א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוי פתח ר"ל בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי'. ובזה יובן כוונת חכז"ל שאמרו ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני ומדקדקין למה אמר אצלה בת פלוני ולא אמר ג"כ לבן פלוני או להיפך שיאמר פלונית לפלוני ולדברינו יובן כי הבנות מחזיק אצלו עד שעת נישואין והאבות משגיחין על מעשי' ומדריכין אותה בדרך הישר לכן נוכל להיות בטח אם האבות כשרים גם בתם תהי' כשירה וכמו שאמרו חכז"ל תענית כ"ד כלה שעיני' יפות אין כל גופה צריך בדיקה הכוונה אם אלו שהם מורים דרך לה וכמו עיני העדה הן יפים אז בלי ספק גם היא כשירה ואין צריכין לבדוק אותה אבל בבן שהוא הולך מבית אביו ללמוד תורה במקום שלבו חפץ ולכך כשנעשה בר מצוה אומר האב ברוך שפטרני מעונשו של זה אז אין די לבדוק באבותיו כ"א צריכין לבדוק גם אותו כי גם אם אבותיו צדיקים לא יזכה לאשה כשירה אם הוא רשע. ולכן אמרו בת פלוני לפלוני כי אצלה די בחקירת אבותי' אבל אצלו העיקר לבדוק מה הוא עצמו, והנה ע"י שיש רשע וטוב לו בזכות אבותיו לכן אין ניכר ונודע לבריות להראות כי ה' הוא שפט צדק מאחר שרואים רשע וטוב לו אבל בנישואי אשה אז אפשר להכיר כי ה' שפט צדק הוא כי אז לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי' וז"כ המדרש ויגידו שמים צדקו כי אלקי' שפט הוא סלה והי' קשה לו איך אפשר להראות זאת לכל אדם שה' שפט צדק הוא ע"ז אמר מלמד שהקב"ה מזווג זיווגים זה לזה שמזה נודע משפט צדק כי לעולם לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים וז"כ הפסוק בית והון נחלת אבות פירוש שיכול אדם לזכות לבית והון גם אם הוא רשע ע"י זכות אבותיו כמו שאמרו רשע וטוב לו זו רשע בן צדיק אבל מה' צריך לזכות במעשיו אצל ה' שיהי' זוכה לאשה משכלת כי בזה הענין אינו פועל כלום נחלת אבות גם אם הי' אבותיו צדיקים לא יזכה הוא לאשה כשירה אם הוא רשע:

כג) ברכות י"ז א"ל רב לר' חייא נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתי מבי רבנן, ופירש בס' יערות דבש שכוונת הגמרא במאי ינצחו הם היצה"ר כי אי' קידושין ל' בראתי יצה"ר בראתי תבלין כנגדו שהוא עסק התורה ומאחר שהנשים אינן בעסק התורה במה ינצחו הם היצה"ר ע"ז משיב במה שהן מסייעות לבניהן ולבעליהן לעסוק בתורה, י"ל בהקדם לבאר מדרש ראובני פליאה וז"ל אם תמצא עורב שכולו לבן אזי תמצא כשירה בנשים. וגם לבאר המסורה ג"פ ולאדם, ולאדם לא מצא עזר, ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו קהלת, י"ל עפ"י שפירש בס' יד יוסף הפסוק ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו. והפסוק אעשה לו עזר כנגדו וכבר עמדו חכז"ל על הסתירה עזר כנגדו. דחז"ל אמרו ע"ז ג' שהקב"ה מזווג זיווגים והכוונה. כי בדרך הטבע אי אפשר לזווג זיווג נאה, כי בדרך הטבע אי אפשר שיהי' שלום בין שני בני אדם רק אם מזגיהם שוים כי אז יתאחדו בדיעותיהם, ובאיש ואשה צריך להיות דייקא שיהי' להם מזגים וטבעים משוני' זה מזה כי אם לא כן לעולם לא יולידו בנים כי אין דבר מתפעל מחבירו אם דומה לו ממש ונתן משל ע"ז סיד שאינו מרתיח עד שיתנו עליו מים והוא ממש ההפך מטבע הסיד שיש בו כח האש. ומים אדרבה בטבעם לכבות אש, וע"כ מאחר שהאיש והאשה צריכים להיות בטבע משונים במזגיהם כדי שיהי' אפשר להם להוליד וא"כ רחוק בדרך הטבע שיהי' שלום ביניהם רק אם הקב"ה מזוג זיווגים הוא יכול לעשות גם תרתי דסתרי אהדדי שיהי' מזגיהם משונים ואעפי"כ יהי' שלום ביניהם ולזה אמר אעשה לו עזר כנגדו כי כן צריך להיות שתהי' בטבעה מנגדתה ואעפי"כ תהי' לו לעזר וז"כ ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו דהיינו שהתפלל שיהי' טבעה מתנגד לטבעו עכ"ד. ובזה יובן כוונת המסורה כי לכאורה יפלא אומרו ולאדם לא מצא עזר למה ישתנה מכל הברואים וע"ז באה המסורה ליישב כי הדבר הקשה בזווגו של אדם הוא שצריך להיות תרתי דסתרי אהדדי כי "ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך" דהיינו שמן הצורך שיהי' שלום ביניהם ויתאחדו דיעותיהם ואז אם יהי' כן שיהי' להם טבעים שוים אז "ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו" כי לא יזכה להוליד בנים רק אם מזגיהם משונים זה מזה ולכן הי' דבר גדול להמציא זיווג הגון לאדם. ובזה יובן כוונת הילקוט ראובני כי כבר אמרו חז"ל יבמות ס"ב איזה אשה כשירה כל שעושית רצון בעלה כי היא באמת דבר גדול כי הוא ממש היפך הטבע שהקב"ה מזווג תמיד זה לזה טבעים משונים כדי שיולידו וא"כ אם אעפי"כ תעשית רצון בעלה ודאי אשה כשירה היא. והנה עורב בטבעו שחור הוא ואם ימצא עורב לבן הוא היפך הטבע וכן הוא אם אשה עושית רצון בעלה היא ג"כ נגד טבעה וזו אם תראה עורב שכולו לבן שזו היפך הטבע תמצא כשירה בנשים שאמרו חכז"ל שהיא כל שעושית רצון בעלה שזו ג"כ היפוך טבעה וז"כ הגמרא אם היא ממתנת לבעלה כשבא מבית המדרש אין זה דבר גדול כ"כ כי אולי יש לה טבע ומזג שוה עם בעלה עד שאוהבין זה לזה ולכך עושית רצון בעלה אבל אם מוליכות בני' לבית הספר שיש לה בנים ואעפי"כ היא ממתנת לבעלה זהו סימן אשה כשירה בנשים:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה