משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
אור עולם · אות ט
בפסוק ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה, ואח"ז כתיב ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וצריך ביאור למה אמרו בתחלה רק נעשה ואח"כ הוסיפו גם נשמע. ב' קושית התוס' במס' שבת דף פ"ח על מה שדרשו חכז"ל ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה הקב"ה ההר עליהם כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחי מכאן מודעה רבה לאורייתא. אמר רבא אעפי"כ הדר קבלוה בימי אחשורש דכתיב קימו וקבלו היהודים קימו מה שקבלו כבר. דלאיזה תכלית הוצרך לכפותם מאחר שאמרו מעצמם כל אשר דבר ה' נעשה ותרצו בשם מדרש תנחומא דהכפי' הי' על תורה שבע"פ וצ"ב למה קבלו מרצון תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ הוצרכו לכפי'. ג' קשה דאם באמת הוצרכו לכפי' א"כ מאי תועלת בהכפי' הא אונס רחמנא פטרי' וכמו שבאמת א"ר אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורי'. ד' קשה דלאיזה תכלית אמר ר' אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא הלא לנו אין נ"מ בזה כי כבר קבלוהו בימי אחשורש כדאמר רבא ומאי דהוי הוי. קושית הרשב"א דאם מודעה רבה לאורייתא רק שאח"כ קבלוהו בימי אחשורש א"כ למה נענשו ישראל בחורבן בית ראשון הלא הי' מודעה רבה לאורייתא ותירץ דכל זמן שהי' בא"י אין להם מודעה דעל תנאי זה ניתן להם הארץ שישמרו התוה"ק כדכתיב תהלים ק"ה ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו ועדיין קשה דא"כ הי' להם רק להענש בהגלות מארץ הקדושה אבל בזה אין מתורץ עדיין למה באו עליהם עונשים חמורים עד שדמם נשפך כמים. ו' קושית משנה למלך פ"י מהל' מכירה ה"א דאמאי א"ר אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא הלא קייל"ן דאגב אונסא דמיתה גמר ומקנה. ז' קשה מה שאמרו חכז"ל במס' ע"ז ג' שלעת"ל ישאלו אוה"ע למה לא כפית עלינו את ההר כגיגית כמו שכפית על ישראל. ח' קשה מה זה שאמר רבא הדר קבלוהו בימי אחשורש הלא אז לא קבלו עליהם לקיים רק מצות פורים ולא מצות התורה וי"ל בשנתבונן כי משונה דת ישראל מכל שאר דתות כי מצוה יש גם לדתי אוה"ע אבל מצות לימוד התורה זה הוא רק בדת ישראל ולאחר החקירה נראה כי יפה אמרו חכז"ל פאה פ"א מ"א ת"ת כנגד כולם כי מצוה זו יקשה על האדם יותר מכל המצות כי בכל המצות יש להם זמן ומקום וענין שחייב לקיימם אבל לאחר שעברה המצוה הוא בן חורין לעשות כרצונו וכאות נפשו אבל אנו שמחוייבין בלימוד התורה ולהשתדל בכל עוז להבין טעמי המצות א"כ איש הישראלי כעבד נרצע כל ימי חייו שמיד שהוא פנוי מעסק המצות ומצרכי גופים ההכרחים הוא מחוייב לעמול וליגע לעסוק בתורה שבע"פ כדי להבין מצות התורה וע"י מצות לימוד התורה אין לו רגע פנוי' שלא יהי' חוב עליו מצות הבורא ב"ה וזה עול קשה יותר מכל המצות ולכך בעת בא משה אל ישראל וישם לפניהם מצות הבורא ב"ה אמרו מיד בנפש חפיצה שמקבלים כל המצות ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה אבל לא רצו לאמר "נשמע" דהיינו שיטרחו להבין התוה"ק ויהי' עסוקים תמיד בלימודה זה לא רצו לקבל עד שהוצרך הקב"ה לכפותם. ולפי"ז מובן למה בחפץ נפשם רצו לקבל תורה שבכתב ואעפי"כ מאנו לקבל תורה שבע"פ ולפי"ז מובן שלא הי' אונס כלל בכפיית ההר כי מי שיודע ומבין עניני תוה"ק יעיד שאי אפשר לקיים מצות התורה בשלימות בלי לימוד תורה שבע"פ. ומעתה לא הי' אונס כלל כי מאחר שישראל מרצונם הטוב קבלו על עצמם תורה שבכתב והקב"ה ידע שאין במציאות בעולם לקיים מצות תורה שבכתב בלי לימוד תורה שבע"פ ולכך הי' ההכרח רק שיקיימו מה "שקבלו על עצמם" כי אם לא יקבלו תורה שבע"פ לא יהי' אפשר להם לקיים מצות תורה שבכתב ורק ישראל לא ידעו זה לכך הוצרך לכפותם אבל לא היתה הכפי' על ענין חדש רק שיקיימו מה שקבלו עליהם. ולפי"ז מובן כי אין חפץ לד' במצות שעושים מאונס ולכך לא כפה הקב"ה את ההר כגיגית על האומות שיקבלו התורה אבל ישראל שקבלו מרצונם הטוב תורה שבכתב כפה אותם לקבלת תורה שבע"פ כי זה כבר נכלל בקבלתם תורה שבכתב ואין זה אונס רק טעות הי' לישראל שחשבו שיהי' אפשר להם לקיים מצות התורה בלי לימוד תורה שבע"פ. אמנם יצא לנו מדברינו מליצה גדולה על ישראל בעת גלותם אם אין מקיימין המצות כראוי דהא מדכפה הקב"ה את ישראל על תורה שבע"פ ולא כפה לאוה"ע מוכח מזה שאי אפשר לקיי' מצות התורה בשלימות בלי לימוד תורה שבע"פ ומאחר שאנו בגולה טרודין על המחי' והפרנסה ואין לנו לב וזמן לעסוק בתורה שבע"פ ועי"ז ממילא מתרשלים גם בעשיית המצוה שזה תלוי' בזה וכמאמרם ז"ל חגיגה ה' ב' וכתיב איכה א' הי' שרי' בגוים אין תורה וזו שאמר ר' אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא לישראל יושבי חשך וצלמות בגלות המר והנמהר אם אין מקיימין המצות כראוי' הוא משום שאי אפשר להם לעסוק בתורה שהם שיכורים ולא מיין ושמעתתא בעי צלותא מגילה כ"ח ב' ונתיישב שבאמת עבורינו אמר המודעה כי זה מליצה גדולה על ישראל בזמן הגלות ונתיישב קושית המשנה למלך כי אין הכוונה שהן פטורין ממצות התורה רק שאין בכחם לקיימם כראוי'. ונתישב קושית הרשב"א דאדרבא כל זמן היותם יושבים על אדמתה איש תחת גפנו ותחת תאנתו לא הי' להם מודעה כלל ולכך נתחייבו ונענשו. ומה שאמר רבא הדר קבלוהו בימי אחשורש אין הכוונה על מה שאמר ר' אחי בר יעקב מכאן מודעה רבה רק על מה שאמר לעיל שהוצרך הקב"ה לכפות את ישראל על קבלת תורה שבע"פ כי לא הבינו אז שרק ע"י תורה שבע"פ אפשר לקיי' המצות אבל בימי אחשורש קבלוהו מרצון והבינו כי רק ע"י תורה שבע"פ יש קיום והעמדה למצות התורה וע"כ כפו ראשן וקבלו מה שתקן להם מרדכי ראש חכמי הדור מקבלי תורה שבע"פ מצות פורים ודייקו זה דהו"ל למיכתב קודם קבלו ואח"כ "קיימו" שהוא לשון גמר וחותם קיום הדבר. לזה אמרו שמקודם קימו מה שקבלו כבר בעת מתן תורה באונס עכשיו חזרו והודו שאי אפשר לתורה שבכתב בלי תורה שבע"פ ולכך קבלו עליהם מצות מגילה ממה שדרש מרדכי מקרא דכתיב זאת זכרון בספר כמבואר במגילה ו':